אי שם ב-2019, איתי לוי התמוטט מאחורי הקלעים וסירב לעלות לבמה באמצע הפסטיגל. את הרגע הזה הוא לא שוכח וסביר להניח שגם לא ישכח. פתאום, ברגע אחד, הוא הרגיש על גופו את העומס הנפשי שצבר באותה התקופה – והחליט לעצור הכול. גם את החתונה עם מי שהייתה ארוסתו באותם ימים.
"זה היה בהצגה ה-95", הוא מספר בפודקאסט "מחוץ לפריים". "הביאו אמבולנס ועשו לי בדיקת א.ק.ג. אמרתי, 'אני לא עולה על הבמה'. אמרו לי, 'מה? אין מצב, אתה לא יכול לא לעלות'. אמרתי שאני לא עולה. פה נפל לי האסימון. לקח לי שנתיים לסדר לעצמי את המוח".
באותה התקופה לוי בן ה-35 בדיוק התארס להדר, בת זוגו באותן השנים, וקיבל החלטות דרמטיות בחייו, כולל ביטול האירוע. "לא התארסתי כי באמת חיפשתי להתחתן. התארסתי כי היינו המון זמן ביחד והיה טיפה לחץ שהתאים לי באותו רגע, חשבתי 'אני בן 30, יש לי חברה צעירה, הכול מגניב, אני בטירוף של הקריירה'. הייתי בסוג של עלייה מסוימת, סוג של עלייה להר, ואמרתי שאני לא רוצה לעשות את זה לבד. עשיתי פסטיגל ואת 'הכוכב הבא' באותו הזמן. ופתאום נהייתה לי מערבולת מטורפת בראש, באה הקורונה ונכנסתי לסחרחורת".
אתה זוכר את הרגע שאתה מתחיל להתבלבל?
"לא התבלבלתי אף פעם. קרו לי דברים שלא ידעתי איך לתרגם אותם פתאום. עבדתי כמו מטורף, היה עליי לחץ נפשי שאמרתי, 'מה אני עושה לעצמי, השתגעתי? זה טירוף'. מצד אחד יש לך את המקום הזה שאתה לא רוצה לאבד ולפספס, אבל לא! זה לא נכון. כולנו מסתובבים עם שעון חול על היד. מה קרה? זו תובנה עמוקה שקיבלתי אחרי הרבה שנים. מי כמוך יודע איזה אדם חרוץ אני, בגלל המקום של החוסר שבאתי ממנו והקשיים והחסכים העמוקים שבאתי מהם, הרגשתי שאיך שבא המפל התחלתי לבלוע במקום לשתות עם קשית. נחנקתי. אני לא מתלונן חס ושלום, אבל אמרתי, 'בואנ'ה מה יש לך? אתה בסדר, אתה טוב. תנוח, תירגע, תנשום'".
איך החנק בא לידי ביטוי?
"אתה בוכה, ככה פתאום בלי קשר לכלום".
פחדת לקבל את ההחלטה לבטל חתונה רגע לפני?
"אני לא חושב שעשיתי את זה מרוע, היה לחץ. אני לא יודע מה זה התקף חרדה ואני לא רוצה לקרוא לילד בשמו כי אני לא יודע לזהות את זה, אבל כן, ואני חושב שכל בני האדם עוברים את זה. יש פה לחץ במדינה. אנחנו צריכים לברוח ממנו, זה הכול. באותו מקרה בפסטיגל לקח אותי בחור ועשה לי שיחה והיה לי רגע של הארה. הייתי צריך לעשות את זה לבד ולא יכולתי לעשות את זה עם פרטנרית או עוד מישהו על הראש שלי".
מאז עברו הרבה מים בנהר של לוי. מהשיחה איתו עולה כי הוא התבגר, ולמד שאפשר לשלוט באופן שבו "שותים מהנהר". כיום הוא מנהל את חברת ההפקות שלו "רות הפקות", שקרויה על שם אימו, ומעורב בכל ניהול הקריירה שלו.
אתה מנכ"ל של החברה שלך ומפרנס הרבה אנשים. אבל בסוף אתה הולך לישון לבד.
"נכון, לא תמיד, אבל מה זה לבד? תגיד לי, איזו מילה גדולה. אני לא חושב שיש מישהו לבד בעולם הזה. רובנו אף פעם לא לבד. או שאנחנו חוזרים מהמופע, הולכים לחברים או יש אירוע, קשר שמתחיל לכמה חודשים ונגמר, יושבים עם משפחה, דודים. אולי יש רגעים שאני לבד - אבל אני לא אדם בודד".
לא אמרתי בודד, אמרתי שבסוף אתה ישן לבד ועם כל הכבוד להצלחה הזאת - לא היית רוצה להקים משפחה?
"ברור שהייתי רוצה להקים משפחה, אבל לא בכל מחיר".
אני רואה שזה לא בראש סדרי העדיפויות שלך.
"כרגע לא, מודה. מה אתה רוצה, שאני אשקר? תשמע, זה לא פשוט. זה לא קל לגדל ילדים, זאת אחריות, ילדים זה לא עציץ. לא שמים אותם על המדף. צריך פה להשקיע. צריך נוכחות. כל מה שלא היה לי בילדות, בקיצור. צריך נוכחות, צריך שיח, צריך להקשיב, צריך להעניק המון. אני לא חושב שאני שם כרגע".
לאורך כל השיחה, הזמר המצליח, שיוציא את אלבומו החדש בקרוב ויחגוג עשור לקריירה שלו, משלב את סיפור חייו ואימו, רות, שנמצאת במצב רפואי שדורש כאמור טיפול צמוד. נדמה שזה חלק ממנו. "אמא שלי היא האישה הכי יפה בעולם לא כי היא אמא שלי, האישה הכי נאמנה בעולם. אין אישה כזאת כמו אמא שלי". לשאלה האם הוא חי אורח חיים ראוותני, ענה לוי: "אני עובד ואני כל כך אוהב את העבודה שלי ואת הקהל שלי, ואני מרשה לטפח את הילד הזה, את אותו הילד הקטן עם הכיפה הגדולה על הראש שהיה רץ ברחובות ומדמיין שהוא יגור בפנטהאוז ואולי יהיה לו אוטו יפה. אני לא חושב שאני חי חיים ראוותניים, אני חושב שאני חי בהתאם למה שאני עובד. אני לא רוצה ליפול בלשוני".
אולי הסיפור של אמא שלך מפריע לך בזוגיות?
"ברור! הכול מפריע לי, לא גדלתי בבית נורמלי. הורים שלא נשואים, לא ראיתי דבר כזה. זה שאני צריך לשמור רק על אמא שלי וכל אדם אחר שנכנס לחיים שלך יכול או להזיק לך או למשוך אותך למקומות לא טובים. הרבה אנשים שעברו דברים הרבה יותר קשים ממני צלחו את זה, אבל לא צלחו דברים אחרים. הקונפליקט הזה זה משהו שקשה לי מאוד לקבל אותו. מאוד קשה לי להסתכל על אמא שלי בעיניים. אני בן אדם שפותר המון דברים בחיים שלי, בין אם בצורה נעימה ובין אם בצורה פחות נעימה. פה אי אפשר לפתור את זה בכסף. זה מקום מכעיס ומפחיד. אתה כל הזמן נמצא בחרדה קיומית. אני לא בן אדם עצוב. אם יש נקודה שיכולה לשרוף לי את הלב זה רק אמא שלי. יש כאלה שיכולים להגיד, 'יאללה, מספיק עם זה'. קשה לאנשים לשמוע שבן אדם מתמודד עם משהו ומצליח לעשות דברים טובים, זה לא קל, זה מקצוע בפני עצמו. הטלפון הזה על אמא שלי זה הדבר שהכי מפחיד אותי בכל העולם. אמא שלי זה הפרנסה שלי, זה מקור הכוח שלי, זה העצבות שלי. אי אפשר לבוא לאמא שלי בטרוניה, היא לא עשתה משהו רע, אבל לפעמים החיים חזקים מאיתנו".
מתי הורדת את הכיפה?
"המון שנים שאני הולך בלי הכיפה. הורדתי אותה בגיל 21, היו לי שאלות לא קלות מהקב"ה, הייתי כל הזמן יושב בתפילה, הייתי עושה שמע ישראל ומתפלל. הייתי אומר לקב"ה, 'רק אל תיגע באמא שלי'. אמרתי שאני אתמודד עם הכול, רק תשאיר לי את אמא שלי, שתהיה בן אדם שאוכל לדבר איתה, שאוכל ליפול עליה, וקרה מה שקרה. היו לי כמה שאלות והחלטתי שבגיל 21 אני רוצה רגע להשתחרר".
עד כדי כך הכיפה כלאה אותך?
"היא לא כלאה אותי, אבל שמה אותי במקום שהייתי צריך להתפלל ולקדש עם אמא שלי כל שישי. עזבתי את הבית בגיל 27, ועד הגיל הזה ישנתי עם אמא שלי לפעמים גם באותה מיטה כדי לטפל בה. הדמות הזאת של מאהב, בעל, אבא - יש פה היפוך תפקידים שאני חושב שצריך לכתוב ספרים שלמים. הרגשתי 'איפה אני?'. אז שחררתי והלכתי לים. היום אני אדם הרבה יותר מאמין ומחובר מאוד לקב"ה".
אחד הסיפורים שמלווים את הקריירה של לוי היא הפרידה המקצועית מאייל גולן. אחרי שהחל את דרכו כתגלית של גולן בחברת "ליאם הפקות", השניים נפרדו בטונים צורמים וטרם ליבנו את הבעיות ביניהם. "לא היה לי עור של פיל", אומר לוי, "זה לא נעים לשבת ולראות טלוויזיה ולשמוע דברים לא מגניבים. כולנו בני אדם ורגישים ויש לנו חולשות. לא מעניין אותנו לכלוך ורפש. אנחנו אנשי עשייה. הפרידה מאייל גולן זה צלקת לכל הצדדים".
למה לא להרים טלפון ולגמור את הסכסוך?
"אני תמיד זה שירים את הטלפון".
למה לא הרמת?
"מאיפה אתה יודע שלא הרמתי? תמיד פניי לשלום".
הרמת טלפון ונתקלת בסירוב?
"לא, אל תגזים. לא הרמתי טלפון וגם הוא לא הרים. כל אחד התבגר ולכל אחד יש את הסיפור שלו. אני עברתי את מה שעברתי עם הרבה אמונה. האמונה שאתה עושה דבר טוב. פרידות זה לא דבר נעים ולא כיף לאף אחד מהצדדים".
בשנים האחרונות לוי שופט בתוכנית הריאליטי "הכוכב הבא", שאחרי שנתיים תשוב להיות זאת שקובעת מי יהיה הנציג לאירוויזיון, שבשנה הבאה יתקיים בשבדיה. לוי מספר כי ימשיך לעונה הבאה. "זאת עונה מספר 20 וזה סופר מרגש. אני חושב שיהיה מגניב השנה".
אתה חושב שנועה קירל צריכה להצטרף לשולחן השופטים?
"האמת היא ששמעתי איזה רחש-בחש כזה ואני חושב שיש לה הרבה מה לתת. היא מאוד מאוד כישרונית. זה היה מטורף לראות את הילדה המוכשרת הזאת שרוקדת ושרה מגיל אפס, ואין ראויה ממנה לשבת בפאנל של הכוכב".
האזינו לפרק המלא של "מחוץ לפריים" עם רן בוקר.
מחפשים המלצות האזנה או רוצים להמליץ על פודקאסטים שאתם אוהבים? הצטרפו לקהילת הפייסבוק שלנו פודקאסט להמונים
