אנדריאה רובין סקינר, בתה הצעירה של הסופרת הקנדית זוכת פרס נובל אליס מונרו שהלכה לעולמה במאי האחרון, חשפה בתחילת השבוע בטור שכתבה לאתר Toronto Star, כי אביה החורג תקף אותה מינית בילדותה - ושאימה בחרה להישאר איתו גם לאחר שנודע לה על ההתעללות שעברה.
2 צפייה בגלריה
אליס מונרו
אליס מונרו
אליס מונרו
(צילום: AP Photo/Peter Morrison)
בטור היא מתארת כיצד אביה החורג, ג'ראלד פרמלין, החל לתקוף אותה בקיץ 1976 כשהייתה בת תשע והוא בשנות ה-50 לחייו. ערב אחד, כשמונרו לא הייתה בבית, הוא "נכנס למיטה שבה ישנתי ותקף אותי מינית", כתבה.
"בבוקר למחרת לא יכולתי לקום מהמיטה. התעוררתי עם המיגרנה הראשונה שלי, שהתפתחה עם השנים למצב כרוני ומתיש שנמשך עד היום. השתוקקתי לחזור הביתה", משחזרת סקינר, שגרה בזמנו עם אביה ג'ים מונרו, עם אימה החורגת קרול ועם אחיה החורגים, והגיעה לביקור בביתה של הסופרת ובעלה.
סקינר סיפרה לאמה החורגת על המקרה, וזו סיפרה לאביה, שהחליט לא להתעמת עם אליס מונרו באותו זמן. הבת חזרה לבית אימה בשנה שלאחר מכן. קרול סיפרה ל-Toronto Star בכתבה נפרדת כי "אמרתי לה שהיא לא צריכה ללכת. אבל היא רצתה לבלות עם אמה".
סקינר מעידה כי חשה הקלה בתחילה כשאביה שמר על הסוד, בגלל חשש מהתגובה של אימה. "היא אמרה לי שפרמלין מחבב אותי יותר מאותה, וחשבתי שהיא תאשים אותי אם היא אי-פעם תגלה", כתבה. במהלך השנים הבאות כשביקרה את אימה, ההתעללות נמשכה. פרמלין היה חושף את עצמו בפניה במהלך נסיעות במכונית, מציע לה סקס ו"מספר לי על הבנות הקטנות בשכונה שהוא אוהב". הוא איבד עניין כשהפכה לנערה, אמרה.
הבת לא דיברה על ההתעללות שחוותה, אך לדבריה בשנות הבגרות המוקדמת שלה מצאה את עצמה מתקשה באוניברסיטה וחווה קשיים בבריאותה הפיזית והנפשית. מונרו גילתה על ההתעללות שחוותה בתה רק שנים לאחר מכן. סקינר חשפה בפניה את שאירע במכתב ב-1992, ומשתפת כי מונרו הגיבה כפי שחששה - "כאילו נודע לה על בגידה".
פרמלין מצידו כתב מכתבים משלו למשפחה, שקטעים מהם פורסמו ב-Star, ובהם הודה בהתעללות אך האשים את סקינר. "אנדריאה פלשה לחדר השינה שלי בשביל הרפתקה מינית", כתב. "אם נגיע למצב הגרוע ביותר, אני אפרסם את הדברים. אפרסם כמה תמונות, בעיקר כמה שצולמו בבקתה שלי ליד אוטווה, שהן ברורות ביותר... אחת של אנדריאה לבושה בתחתונים שלי", אמר.
2 צפייה בגלריה
אליס מונרו
אליס מונרו
אליס מונרו
(צילום: AP)
בצל המשבר, הסופרת עזבה את פרמלין ושהתה בדירה בבעלותה בקולומביה הבריטית, אך חזרה לבעלה כעבור כמה חודשים ונשארה איתו עד שנפטר ב-2013. היא אמרה "שהתרבות המיזוגנית שלנו אשמה בכך שאני מצפה ממנה להתכחש לצרכיה שלה, להקריב למען ילדיה ולפצות על כישלונותיהם של גברים", כתבה סקינר.
בשנת 2005, סקינר דיווחה על ההתעללות למשטרת אונטריו, והציגה את המכתבים שכתב פרמלין. המשטרה האשימה אותו במעשה מגונה. הוא הודה באשמה, אך "השתיקה נמשכה", כתבה סקינר בטור, בשל תהילתה של מונרו. בהצהרה מטעם הוצאת מונרו ספרים, שהוקמה על ידי אליס וג'ים מונרו וכעת בבעלות עצמאית, נאמר כי הם "תומכים באופן חד-משמעי" בהחלטתה של סקינר לספר את סיפורה בפומבי.
הסופרת, שזכתה בין היתר גם בפרס נובל לספרות ובפרס מאן-בוקר, ידועה בעיקר בזכות שליטתה האמנותית הווירטואוזית בז'אנר הסיפור הקצר. יצירותיה התמקדו לעתים קרובות בחיים בעיר הקטנה של אונטריו, שם היא גדלה, וזכו לשבחים על התיאורים מלאי הניואנסים שהיו בהם של חוויות נשים ונערות.
בטור שלה, קבעה סקינר כי יחד עם אחיה החליטה שגם הסוד המשפחתי האפל הזה צריך להיות חלק מהמורשת של מונרו. "לא רציתי לראות עוד ריאיון, ביוגרפיה או אירוע שלא יאלצו להיאבק עם הידיעה על מה שקרה לי, ועם העובדה שאמא שלי - שהתעמתה עם האמת של מה שקרה - בחרה להישאר עם המתעלל שלי ואף להגן עליו", אמרה.