האישה שתיקח את סלינג'ר איתה לקבר
לרגעים זה בלתי נתפס: "יום מושלם לדגי הבננה", סיפורו הקצר הידוע ביותר של ג'. ד. סלינג'ר, ראה אור לראשונה ב-1948, שנת הקמתה של מדינת ישראל. מה, הוא כל כך ישן? מה, המולדת כה צעירה? מתברר שאכן, גם וגם. בכל אופן, מאז שהלך לעולמו בשנת 2010, בגיל 91, הסופר האמריקני הנחבא אל הכלים לא מפסיק לספק לנו חדשות. לפעמים אלה דיווחים על כתבים חדשים שעתידים לצאת אור ולעתים, כמו הפעם, חדשות הקשורות במעריציו שלוחי הרסן (ולמעריציו של סלינג'ר יש נטייה להיות נלהבים במיוחד).
השבוע גילינו כי ישנה הקלטה אחת ידועה של קולו של סלינג'ר מלפני כ-30 שנה, וכי היא צפויה להימחק בקרוב לעד. ובפירוט: האישה שהקליטה את הסופר, העיתונאית לשעבר בטי אפס, לא פרסמה אותה מעולם וכעת היא מתחייבת שההקלטה תישרף יחד עם גופתה, משום שהקליטה את סלינג'ר בנסיבות שקריות ומאז היא חשה אשמה מייסרת.
הסיפור התחיל אי אז בשנות ה-90, כאשר אפס כתבה לסלינג'ר מכתב שבו תיארה את עצמה כסופרת מבולבלת המבקשת עצה, וכדי לוודא שהמכתב יעורר בו איזה רגש, תיארה את עצמה כאישה "גבוהה עם עיניים ירוקות ושיער אדמוני". כשנפגשנו לבסוף, היא הקליטה אותו בסתר, במשך 27 דקות, עד שהוא התרגז עליה ונטש. יש לזכור שבאותם ימים סלינג'ר כבר לא היה צעיר, וסבלנותו הייתה מוגבלת.
בהמשך, תוכן ההקלטה פורסם במגזין פריז ריוויו, אבל כאמור, ההקלטה עצמה נשארה מוסתרת לעד. במרוצת השנים פנו אל אפס שלל גורמים והציעו לרכוש ממנה את התיעוד הנחשק, אך היא סירבה. בריאיון לעיתון בלומברג השבוע סיפרה: "בשנים אחרי שעשיתי את זה, נורא-נורא התחרטתי על זה. לפעמים אני קמה באמצע הלילה וחושבת 'גנבתי את זה. גנבתי את הקול שלו'. אתם יודעים שזה כמו לגנוב למישהו את הנשמה, כן? ההקלטה הזו לא שייכת לי ולכן איני יכולה לתת או למכור אותה".
מי מתחזה לקורמאק מקארתי?
וכעת לידיעה משונה לא פחות על סופר אמריקני ידוע אחר, והפעם אחד שעדיין חי - קורמאק מקארתי בן ה-88, זוכה פרס פוליצר ואחד הספרים הגדולים של דורנו ("לא ארץ לזקנים", "הדרך" ועוד). בימים האחרונים האיש, שמקפיד גם הוא להתרחק מאור הזרקורים (ממש כמו סלינג'ר בזמנו), הפציע לפתע בטוויטר והחל לצייץ במרץ. או כך לפחות זה נראה, ובעיקר לאחר שהרשת החברתית העניקה לו וי כחול (כלומר, אימתה את חשבונו) והצליחה לבלבל את כולם.
"איש יחסי הציבור שלי העיר לי על השימוש המועט שלי באתר השטני הזה", צייץ לכאורה הסופר, "אז הנה, כתבתי ציוץ. האם אתה שמח עכשיו, טרי?". לאחר מספר ציוצים נוספים, העיר אחד הגולשים בחוסר נימוס מוגפן: "אני מתנצל, אבל בכנות, חשבתי שאתה מת". על כך הסופר - כלומר, מי שהתחזה לו - הגיב בהומור: "ההנחה שלך אינך שגויה, אלא פשוט מוקדמת". גם השמחה של חובבי הספרות נוכח הציוצים הייתה, כאמור, מוקדמת מדי.
עוד באותו יום, בטוויטר הודו שעשו טעות. "אימתנו את החשבון בטעות ומאז זה תוקן. החשבון יידרש לנהוג על פי המדיניות שלנו הנוגעת לפארודיות, עדכוני חדשות, פרשנויות וחשבונות מעריצים", נמסר מטעם החברה. עם זאת, בטוויטר לא פירטו כיצד הטעות התרחשה. מקארתי עצמו לא התייחס לפרשייה, אך הסוכן שלו סיפק תשובה קצרה וקולעת: "זה כמובן לא הוא". רק בריאות ובינתיים נמשיך להמתין לספרו הבא.
חמים על הירח: סופרים שולחים את יצירותיהם לחלל
כותבים רבים אוהבים להגיע בדמיונם לחלל החיצון. עכשיו כמה מהם רוצים שהטקסטים שלהם יגיעו לשם באופן מילולי. הסופרת ומדענית הטילים סוזן קיי קווין הכריזה על פרויקט חדש, "כותבים על הירח", שבמסגרתו קפסולה שתכלול כרטיס דיגיטלי מסוג SD - ועליו 125 יצירות ספרותיות - תישלח לירח בחודש דצמבר. היא אמורה להישאר שם עד שמישהו יימצא אותה או עד שהטבע ייעשה את שלו. המוקדם מבין השניים.
הפרויקט נעשה באופן עצמאי, כלומר בלי תמיכה של שום הוצאה לאור, חנות ספרים או גוף מממן. דמי ההשתתפות היו נמוכים למדי, והסופרים התבקשו לשלם 10 דולר עבור כל 20 מגה-בייט. את ההשראה קיבלה קווין מבעלה קרי, שעובד בחברה המסחרית אסטרובוטיק, המתיימרת לספק "שירותי משלוחים לירח" (מה ששמעתם). לקראת סוף השנה הקפסולה הספרותית תתפוס טרמפ על כלי הטיס Peregrine Mission One, לצד ציוד מדעי וכלים מחקריים.
הסופרת מדלין פרימן, ששיגרה לקפסולה את הגרסה העתידנית שלה לסיפורה של בת הים הקטנה, סיפרה לתקשורת בארצות הברית: "כל הספרים שלי, לא משנה במה הם עוסקים ועד כמה הם כוללים אלמנטים פנטסטיים, מתמקדים בתקווה ובשיתוף פעולה. אנחנו הרבה יותר חזקים כשאנחנו יחד מאשר כשאנחנו לחוד. זה המסר שאני רוצה לשלוח לעתיד". ד"ש לדורות הבאים (או לחייזרים).
לא עוצרים: פסטיבל מספרי סיפורים יתקיים בפעם ה-28
ספרות לא מצריכה נייר או כרטיסי זיכרון בלבד. ישנם גם סיפורים בעל פה, והאירוע השנתי המעלה אותם על נס עדיין איתנו. פסטיבל מספרי סיפורים, בניהולו האמנותי של יוסי אלפי, יתקיים השנה בחול המועד סוכות עם מאות משתתפים ועשרות מופעים. בין היתר: בכירי "ידיעות אחרונות" יספרו על מאחורי הקלעים של העבודה העיתונאית; אירועים מיוחדים יוקדשו לשפת היידיש, לסיפורי רופאים, לסיפורים ממרוקו, מסלוניקי ומווילנה; משתתפים ישוחחו על "מבצע יכין" ומחתרת הלח"י; היסטוריונים יספרו על כישלונות היסטוריים "שהטו את הגורל ברגע אחד ב-180 מעלות"; יתקיים ערב הצדעה לשחקן גבי עמרני ואירוע מיוחד יציין 100 שנים לעיר גבעתיים.
בין המשתתפים בפסטיבל השנה: ליא קינג, רבקה מיכאלי, נתן דטנר, יורם טהרלב, ננסי ברנדס, דודו פישר, דויד קרבושה, אורלי וגיא, יואל ריפל, בוקי נאה, איתי אנגל, אודיה קורן, חני דינור, נתן סלור, רוני סומק וחיים רחמני, קובי אשרת, הגבעטרון, עמוס ידלין, רוני גמזו, מרים פרץ, פרופ' שמעון שטרית, דויד עברי ועוד. האירועים יתקיימו ממוצאי שבת ה-18.9 ועד מוצאי שמחת תורה ה-28.9 בתיאטרון גבעתיים.
אלפי עצמו, המנהל האמנותי והמייסד של הפסטיבל, יספר על יהדות עיראק דרך סיפורה של משפחתו, שהייתה חלק מהמחתרת היהודית במדינה. "התחלתי את הפסטיבל בידיעה שמדובר באירוע חד פעמי, ונשארתי 28 שנים, כמעט מחצית חיי", מסר בהודעה לתקשורת.
למרות הכול, מעדיפים נייר
המהפכה תיאלץ לחכות. סקר שנערך בבריטניה בהשתתפות 2,000 משתתפים חושף כי שני שלישים מהקוראים מעדיפים לקרוא ספרים מודפסים מאשר ספרים דיגיטליים. מתוך העונים שהשיבו כך, 46 אחוזים ייחסו את העדפתם להנאה מהדפדוף הפיזי, 42 אחוזים דייקו ואמרו כי הם מתקשים להיפרד מהתחושה של הספר המונח בין ידיהם, 35 אחוזים הודו כי הם אוהבים להציג את ספריהם לראווה על המדף, 32 אחוזים ציינו שהם מצליחים "לשקוע טוב יותר בסיפור" כשמדובר בספר פיזי ו-16 אחוזים הסבירו שספרים מהסוג הישן מעלים בהם זיכרונות טובים של ספריות. ייתכן שגם לניחוח הנייר יש חלק בכך.
ומה בנוגע לפורמטים החדשניים יותר? רק 16 אחוזים מהמשיבים בסקר אמרו כי הם מעדיפים ספרים דיגיטליים ו-6 אחוזים בלבד אמרו כי הם מעדיפים ספרי שמע. עוד נטען בסקר, שמסקנותיו פורסמו בתקשורת האמריקנית, שהמבוגר הממוצע בבריטניה מחזיק ברשותו 49 ספרים (מודפסים, כמובן) וקורא שלוש שעות בכל שבוע. עם זאת, כדאי לציין שהסקר נערך ופורסם על ידי אוקפסם, רשת חנויות המוכרת ספרי יד שנייה (פיזיים בהחלט), אז אולי כדאי לשמור בלב מקום קטן לספק. ועד שהמהפכה תושלם, סליחה מהעצים.
