במהלך השנה האחרונה הלך והתבהר עומק המשבר בו נמצאת התעשייה ההוליוודית. השפעתו ניכרת גם באולפני דרימוורקס, שנמצאים בתהליך קיצוץ מאסיבי של כוח העבודה (לפי ההערכות יפוטרו 40%-50% מהעובדים). כמו בחטיבות השונות של אולפני דיסני, גם כאן מדובר בתחושת אי-וודאות המובילה לגניזת פרויקטים מתוכננים עד יעבור זעם (או אולי עד שמודול ה-AI סורה יאפשר להסתדר בלי תסריטאים ואנימטורים). באולפני דיסני חלבו ללא רחמים את מארוול ואת זיכיון "מלחמת הכוכבים" לעוד ועוד סרטים וסדרות, אבל הניסיון למקסם רווחים בטווח הקצר הוביל למיצוי אגרסיבי של הזיכיונות, ולירידה תלולה ברמת המוצרים החדשים וברווחיותם. את כל זה ניתן לומר גם על אולפני דרימוורקס, ועל מיצוי היתר של הדמות של "לוחם הדרקון" פו (בקולו ואישיותו של ג'ק בלאק) בסרטי "קונג פו פנדה". כשמסתכלים על "קונג פו פנדה 4", קשה שלא להתרשם שכמעט כל מה שהיה חביב בסדרת הסרטים ובדמות של פו מוצה לחלוטין.
"קונג פו פנדה 4" - טריילר
18 שנים חלפו מאז הסרט הראשון בסדרה (2006), והסרט השלישי נעשה לפני שמונה שנים. זה אולי לא נראה כמו קצב מיצוי אגרסיבי מדי של הזיכיון, אבל זה רק בתנאי שמתעלמים מעוד ארבעה סרטים קצרים (בין 2008-16) ועוד שלוש סדרות טלוויזיה שיחד מונות כמעט 150 פרקים (בין 2011-23). ובל נשכח שמונה משחקי מחשב, ואפילו פרזנטציה תיאטרלית למי שממש צריך לראות את הלבן בעיניים של אדם בתחפושת דוב פנדה. בדריוומרקס לא נתנו לדמות הזו לנוח לרגע מאז שפגשנו אותה לראשונה.
בהגעה לסרט הרביעי יש הנחה שמי שצופה בו ראה (לפחות) את שלושת הסרטים הקודמים. גם בגלל שהעלילה כוללת ניסיון להתקדם לתחנה המתבקשת הבאה בקריירה של לוחם הדרקון, גם בגלל הניסיון לבנות אלמנטים שישפיעו על הפרקים הבאים או יפותחו לספין-אוף, ובוודאי בגלל האלמנטים הרטרוספקטיביים שבהם משופע הסרט, אלמנטים המזכירים את העלאת הגירה של סרטי המולטיוורס בניסיונם לתגמל את רגש הנוסטלגיה של הצופים.
הפעם חמשת הלוחמים בצורת חיות (עגור, גמל שלמה, נחשית צפע, קוף וטיגריסית) קיבלו פטור. הם נשלחו למשימות עלומות, ויחזרו להופעה קצרצרה ודוממת בכותרות הסיום (כמה טוב שלא צריך לשלם לכוכבים שדיבבו אותם). פו, לעומת זאת, מגלה שהוא נדרש ע"י מאסטר שיפו (דסטין הופמן) למצוא לעצמו יורש – לוחם דרקון חדש, כדי שפו יוכל להתקדם לעמדת מנהיג רוחני ב"עמק השלום". אבל מה לפו ולרוחניות, ולמה שהוא ירצה לוותר על הרפתקאותיו? מלכתחילה זה לא מניע עלילתי מוצלח במיוחד.
במקביל יש איום חדש שמתהווה. מכשפה זיקית (ויולה דיוויס) שזוממת להשתמש בכוחותיה על מנת להשתלט על יכולות יריביו המובסים של פו. מלבד היכולת הבסיסית שלה לשנות את צורתה, היא תהיה לוחמת-העל המרכזת את הכוחות של הדמויות שכל אחת מהן הייתה אתגר גדול עבור פו. אז מי שהתגעגע לטאי לונג (איאן מקשיין), נמר השלג שהיה יריבו של פו בסרט הראשון, יזכה לחזור ולצפות בו.
הלוחמים המתמודדים על הג'וב של לוחם הדרקון החדש לא מצליחים להרשים את פו. חסר אלמנט נסתר שישכנע אותו שהם יתאימו לתפקיד. אבל מהלכי העלילה מפגישים את פו עם זן (אקוופינה), שועלת קורסאקי עם אופי של נוכלת תחבולנית, המוצבת מול התמימות טובת-המזג של פו. כמובן שזו תחילתה של מערכת יחסים שתתגבש בסרט מסע, ולאפשרות חיבור בין שתי דמויות שהן הפוכות כפי שהן משלימות זו את זו. את כל המהלך העלילתי כולל "הטוויסטים" אפשר לנחש בנקל, גם את הניסיון השקוף לבסס את זן לקראת פרויקטים עתידיים תחת מותג העל "קונג פו פנדה".
מכיוון שפתחתי את הביקורת בהתקוממות על תחושת המיצוי של הסדרה, אין דבר ראוי יותר מלהדגיש נקודה זו בהקשר של הנוכחות הכל כך רווחת, וכל כך בלתי נסבלת, של הקול הצרוד של אקוופינה - להלן בחירת המחדל העצלה לדיבוב בסרטי אנימציה. אחרי שהייתה עוף שלו ב"חסידודס" (2016), החזרזירה המילניאלית הירוקה קורטני ב"אנגרי בירדס – הסרט 2" (2019), הרובוט אוטו ב"בובספוג הסרט: מבצע הצלה" (2020), דרקונית המים סיסו ב"ריה והדרקון האחרון" (2021), גברת טרנטולה העכבישה ב"לא רעים בכלל" (2022), והסולה הצפונית סקאטל – הדמות המיותרת ביותר בעיבוד הלייב-אקשן של "בת הים הקטנה" (2023). בקרוב נשמע שוב את קולה כ"צ'אמפ", מנהיגה של כנופיית יונים בסרט "סיפור הברווזים". חלאס! כמה אפשר? תנו הזמנות למישהי אחרת. אני מעדיף לשמוע קול של מסמר חורט משוואות בפיזיקה על לוח, או שירת יודל מבוצעת על ידי צופר ערפל. רק...בבקשה...בלי עוד אקוופינה.
3 צפייה בגלריה
אחחח, פינה שקטה בטבע, בלי אקוופינה. מתוך "קונג פו פנדה 4"
(צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
אם לסכם: המהלך העלילתי דל וצפוי. במקום להציע דבר חדש בסדרה, בהנחה שהדבר כלל אפשרי, יש הסתפקות במחזור של אלמנטים שכבר מוצו, בתבנית עלילתית צפויה. כדי לחפות על כך הסרט משופע בסצנות לחימה מהירות, אבל הן לא סיבה מספיק טובה לצפות בסרט. נכון, פורים והילדים צריכים לעשות משהו, ואם אלו השיקולים לבחירה בסרט אז...שיהיה. אבל עבור חובבי אנימציה בוגרים, גם אם חיבבו את הסרטים הקודמים, ל"קונג פו פנדה 4" אין יותר מדי מה להציע.
