אפשר לצאת מבית "האח הגדול" אבל אי-אפשר להוציא את בית "האח הגדול" ממך. קורלי לרוסה, המתמודדת שהודחה ביום ב' האחרון, ממשיכה מעל דפי האינטרנט את יחסי האהבה-שנאה שלה עם יהב אהרבור, שנכנס באחת הכניסות השניות לבית האח והודח לפניה. אחרי שהודח, הטריח את עצמו אהרבור וחזר לנווה אילן, הפעם מהצד של גבעת הצעקות, שם המליץ לדיירים שעוד בבית ש"ייזהרו מקורלי". העימות העלה הילוך כשאהרבור העלה פוסט באינסטגרם שבו הגיב לטענות של לרוסה, לפיהן הוא נישק אותה בצוואר בקטע רומנטי, והכחיש בתוקף. לרוסה מצידה הגיבה בפוסט שטוען שהיה ועוד איך ושיש לה הוכחות מצולמות. המילה האחרונה עוד לא נאמרה והסאגה צפויה להימשך ולהאריך את 15 דקות התהילה בחמש דקות מטאפוריות נוספות לפחות. "גם אני בשלב מסוים התחלתי לחשוב שאולי סתם אמרתי", מודה לרוסה בריאיון ל-Ynet, "אבל תודה למעריצות שלי שערכו סרטונים ורואים בהם לא מעט".
אז למה הוא הכחיש?
"קורים המון דברים ואת יוצאת ואת שוכחת, האינסטינקט שלו היה להגן על עצמו. להגיד, 'לא הטרדתי אותה'. אני לא אמרתי את זה כאילו הוא הטריד. סיפרתי לנועם שהרבה פעמים הנשיקות האלו בלבלו אותי, כי אולי בא לו משהו אבל הוא לא אומר. אני מאוכזבת שהוא השתמש בביטוי 'הטרדה'", קורלי משתפת בהתייחס לריאיון שבו טען יהב כי לו חיזוריה היו חיזורים של גבר כלפי אישה הדבר היה נחשב הטרדה. "זה ביטוי מאוד גדול, ואני בחורה שעברה הטרדה מינית. זה באמת פוגע שהוא בכלל מעז להגיד דבר כזה כי סיפרתי לו מה עברתי, שיתפתי גם את בן. נגיעות זה לא משהו שקל לי, אבל בבית למדתי לחבק, לצחוק עם בנים. להגיד שניסיתי לגעת לו בריצ'רץ' ודברים כאלה? אחי, לא קול. זה לואו. לא מגניב בכלל".
הוא גם רצה שכולם ייזהרו.
"מאוד נפגעתי מה'תיזהרו מקורלי'. ככל שיהב עבר עוד דברים בבית, רציתי עוד יותר להיות שם בשבילו. אבל הוא השתמש בדברים שאמרתי לו. אני עברתי חרם בתור ילדה, והוא צועק להם להיזהר ממני, והוא יודע שלכל מה שצועקים בחוץ, בבית ישר מאמינים. שיתפתי אותו שעברתי פגיעה מינית קשה ששיבשה את היחסים שלי עם גברים, ועכשיו הוא אומר שאני הטרדתי אותו. אחי, עזוב שנייה את המשחק. הודחת, הבנתי שרצית לשמור על עצמך כי אני גם בפוזיציה הזאת עכשיו. אבל כששואלים אותי עליו או על הדר אני משתדלת להגיד גם את הדברים הטובים.
"לא הטרדתי אותו, לא עברה לי מחשבה כזאת. תמיד רציתי לחבק ולהרים לו כי הוא הרגיש גבר לא נחשק. הוא היה גבר מלא ואני באתי מבית של אנשים מלאים, אני מכירה את זה. תמיד הוא רצה בנות שלא רצו אותו בחזרה. רציתי לתת לו ביטחון ושיראה את עצמו כמו שאני ראיתי אותו, ועכשיו זה מה שאני צריכה לשמוע. אמא שלי צריכה לנחות בארץ וזה מה שהיא שומעת. זה מזעזע. אבל בסדר. יש לי קבלות. תודה לטיקטוק".
"הבנתי שאני מצולמת עם אנשים שיש להם משפחות וקהל, ואני לא יכולה להגיד מה שבא לי"
בהתחשב בתעודת הזהות של קוקו-קורלי, אין מקום להפתעה בעובדה שהנוכחות שלה בבית יצרה לא מעט דרמות. היא התעמתה עם הדר, אחת המתמודדות הבולטות בעונה, למרות שהייתה ביניהן היכרות חברית עוד לפני שנכנסו לבית "האח", היא פיתחה רגשות כלפי אהרבור, כאמור, אבל נאלצה לספוג ממנו דחייה כואבת, ובהמשך יצרה מערכת יחסים רומנטית עם בן, מתמודד אחר, שדווקא המריאה לכדי שיחות נפש וגיפופים ליליים מתחת לשמיכה, באופן שהסעיר גם את שאר הדיירים בבית. קורלי (31), בת למהגרת לשעבר שאביה גורש מהארץ כשהייתה תינוקת, ושגדלה בדרום תל אביב, נשבעה לפני הכניסה שהיא לא מתכוונת לשתוק לאף אחד, אבל בדיעבד מודה שדווקא בתוך הבית היא למדה להכיר בחינה של השתיקה וביתרונות של סתימת הפה.
"כשאתה מרגיש לא שייך, ובטח כשאתה לא יהודי - כי אני ישראלית לכל דבר - אתה עוד יותר רוצה שיתחברו אליך ויאהבו אותך. אסור לך להראות את הצדדים הפחות טובים, וככה הראש שלי עבד. באמצע עימות היו נבלעות לי מילים, וראו את זה. הרבה פעמים פרידה סימנה לי באנגלית DON’T".
מרגישים לחץ בתוך הבית לעשות דברים כדי שהקהל בחוץ ישאיר אותך?
"כן, לגמרי. פה נפלתי. הרבה פעמים יצאתי שקרנית כי אם יש לי משהו להגיד לך, אין לי רסן, אבל בבית הבנתי שאני מצולמת עם אנשים שיש להם משפחות וקהל, ואני לא יכולה להגיד מה שבא לי. אני יודעת לדבר יפה כשצריך אבל בבית כזה, כמה את יכולה לשחק אותה? כמה אפשר להתייפייף? מתישהו מישהו יעצבן אותך וכל הרע יצא. הרבה פעמים הפלתי את עצמי כי תמיד יצאתי בהצהרות. אמרתי, 'אני קוקו ואני אראה לה', ובאמת באתי עם כוונה להיכנס בבן אדם, ובסוף אני שותקת, כי עשיתי הרבה עבודה על עצמי, ודיברתי על זה עם בן ופרידה והם המליצו לי לשתוק.
"אם אור היה אומר לי שיהב נחש ובא לשחק משחק, ואני צריכה לפתוח את העיניים שלי, מצד אחד הייתי יכולה להפיל את אור, מצד שני אכפת לי מיהב. אז חיפשתי את המקום שהוא לא פה ולא שם, וככה יצא לי משפט כמו, 'אמרו לי לא להיות תמימה'. וכשהיה לי עימות עם אור והדר לא רציתי להגיד הכול, ושוב הפלתי את עצמי. האמת זה ביאס אותי. בדיעבד, הייתי צריכה לחשוב על עצמי ובמקום זה חשבתי על החברים בבית ועל הקהל בחוץ, חשבתי המון על הקהל. המון".
למה לדעתך הודחת?
"כי הרבה אנשים כבר לא ראו את מה שראו בהתחלה, האנרגיות הטובות וההתרגשות של הכניסה. הם ראו אותי בשלב שאני מפתחת רגשות ומה זה מוציא ממני, איך זה משפיע על הקשרים שלי בבית, ולא אהבו את זה. זה בסדר, כי ידעתי שבשלב מסוים, כשאני אפתח רגשות למישהו בבית, יראו את הצד של קורלי מתאהבת. הייתי בבאסה, לא התאפרתי, כשהוא התחיל לפתח רגש לדיירת אחרת זה השפיע עליי. הראיתי הכול, לא התביישתי, לא הסתרתי ולא חשבתי איך זה ישפיע עליי בחוץ. אני לא מתחרטת על זה".
כשאת מדברת על רגשות את מתכוונת ליהב.
"כן. הדחייה שקיבלתי מיהב, גבר שרציתי, זה לא נעים. זאת הייתה אשמתי, יהב אף פעם לא השלה אותי שהוא יהיה בן זוג שלי, הוא תמיד אמר, 'את חברה'. אבל כשגבר מראה שאכפת לו והוא דואג, ויש את החיבוקים והנשיקות הקטנות, זה עושה משהו, תרצי או לא. זה טבע האדם וזה קורה גם מחוץ לבית. מאוד רציתי איתו משהו ואולי הבית גורם לך לעשות יותר ממה שהיית עושה בחוץ כדי להתחבר אליו. כשמגיע דייר עם כמעט אותו סיפור חיים כמו שלך, ממוצא אפריקאי, אני מרגישה שאני לא לבד ונמשכתי לזה, אם רציתי או לא".
היחסים שלך עם בן היו שונים. מהצד זה לא היה נראה לגמרי התאהבות, יותר ביטחון. אולי בגלל זה היה לך יותר קל כי הרגשות היו פחות עזים.
"עם בן ידעתי מההתחלה שהוא נדלק עליי ושאני מעניינת אותו, אבל בגלל שהיו כל כך הרבה צעירים בבית וריגושים חדשים והאנשים יפים, אמרתי לעצמי שאני אראה מה הולך. תמיד התעניינתי בבן אבל לא עד הסוף, אני לא אשקר. כל שיחה ביננו רציתי אותו יותר קרוב אליי. ההבנה, הקבלה שלו. בשבילי לצאת עם גבר ישראלי היה מאוד קשה כי אני לא יהודייה. אני אפריקאית, לא אתיופית, זה שונה, אמא מהגרת. לא ידעתי אם זה יתאים לבן, שיתפתי אותו בכל המורכבות שלי וברגע שהוא אמר שהוא מקבל, נתתי לעצמי ללכת עם זה יותר רחוק".
אם יש משהו שבן יודע לעשות זה לקבל.
"אבל כמה שזה נראה שהוא מקבל, בגלל שהוא היפסטר תל-אביבי קפלניסט, יכול להיות שהיו דברים שלא התאימו לו. הרבה פעמים יצאתי עם אנשים שמקבלים את כולם אבל בסוף הם רוצים להתחתן עם אישה יהודייה. אני צריכה לחוות את הקבלה וההכלה, ורק כשהבנתי שזה ככה פתחתי את הרגש, ותאמיני לי, בחיים לא חשבתי שאחרי שאני אפתח משהו ליהב אני אתאהב בבן".
הייתה ביניכם משיכה פיזית.
"קודם כל הוא יפיוף, אז הייתי מהופנטת מהמבט שלו, מהדיבור שלו אליי, מהרגע הראשון השיחות היו עמוקות. הבנתי שיש לי אוזן קשבת וזה לא מישהו שאני אומרת לו משהו כדי שהוא ירצה אותי".
איך הרגשת מול הביקורת של הדיירים על המגע הפיזי שלך ושל בן, בלילות?
"זה ביאס אותי, כי לא רק אנחנו, גם דיירים אחרים היו מאוד פיזיים כל הזמן, וביננו הייתה בסך הכול נשיקה. לי זה היה פחות אכפת, נשיקה, יאללה, בוא נדפדף, אבל בן מאוד לקח ללב. הוא הרגיש שמנסים לעשות מזה צחוק. הוא בן אדם מאוד אינטימי, מופנם, גם אני הפכתי היות ככה אחרי שיצאתי עם מישהו ידוע (קורלי יצאה עם הראפר שחר סאול, ס"ש) ואנחנו רוצים לשמור את זה אינטימי. אבל זה קשה, כי היינו בבית 'האח'. אז כשכיסינו את עצמנו זה לא היה כדי לעשות דברים שהם מעבר לנשיקה אלא כי רצינו מומנט של בן וקורלי.
"הבנו שאנחנו לא לבד בקשר הזה. כל הזמן אמרתי לו שהקשר הוא לא שלי ושלו אלא של כולם. יש לנו משפחה בבית ורצינו לא להביך אותם, הם בחוץ ולא ידענו עם מה הם מתמודדים, וכשהדיירים היו באים ומסתכלים, ומדברים על זה בשיחת דיירים, זה היה טו מאץ'".
איך הרגשת אחרי שהוא הודח? היה נדמה שנפתח אצלך משהו, זה קורה לא מעט בקרב זוגות בבית האח אחרי שאחד מבני הזוג מודח.
"היה לי קשה. הרגשתי שלא הספקתי להגן עליו כמו שצריך, ולא הספקתי להגיד לו שאני מתאהבת בו. רציתי שהוא ישמע את זה ממני, תכננתי שאם שנינו נשרוד את ההדחה אני אגיד לו, ביומולדת שלו. כשהוא הודח הרגשתי סוג של.. נחיתה. בן הלך, יהב הלך, אפשר לנשום רגע, להבין דברים ולהיות יותר שמחה. לא שבן לא עשה אותי מאושרת, אבל התחלתי משהו שרציתי להשקיע בו ושכחתי שאני במשחק ואני צריכה להתעורר. להיות קורלי. כשבן יצא יכולתי לנשום".
"נכנסתי לבית מאוד ישראלי שאני גאה שהייתי חלק ממנו"
אם תשאלו את לרוסה מה הייתה החוויה היפה ביותר שלה בבית, תופתעו לשמוע שזאת הייתה חוויית הקידוש. לרוסה, בת לאם נוצריה ואב מוסלמי, נכנסה לבית "האח הגדול" בין היתר כדי להשתייך, אבל מצאה את עצמה לא פעם דווקא מבודלת ולאו דווקא באשמתה. ממש כמו הנמסיס שלה, הדר, הבחורה שיש לה הכול ולמרות זאת הרגישה מבודדת בצד השני של הסקאלה, לרוסה, שגדלה כבת לאם מהגרת יחידנית קשת יום, חשה שהיא מגיעה לבית בעמדת נחיתות בכל מה שקשור לרמת החיים והתמיכה שזכתה לה בחייה.
"נכנסתי לבית מאוד ישראלי שאני גאה שהייתי חלק ממנו", היא מצהירה, "חלק מהדיירים קמים בבוקר, מניחים תפילין, הבנות מתפללות, אז נוצר חיבור, את מרגישה עוד יותר שייכת, ואני חושבת שזה אחד הדברים שאני מאוד אוהבת ביהדות".
סיפרת דברים לא קלים על המשפחה שלך, איך אמא שלך הגיבה לשהות שלך בבית?
"היה לה קשה", מודה לרוסה. "קשה לה לראות אותי בוכה. היא נחתה אתמול ממאוריציוס והספקנו לדבר על הכול. היא חשבה שאמרתי שהיא לא אמא טובה כי לא היה לה זמן אלינו, ואמרתי לה שזה לא היה כדי להגיד שהיא לא הייתה אמא טובה, כי היא כן, אבל היא גם הייתה צריכה לשרוד בעצמה. היה לה קשה גם לראות אותי מתפרקת כי היא מכירה אותי חזקה, בחורה שסוחבת את הבית, שיוצאת לעבוד שש פעמים בשבוע, גם כפולות אם צריך, כדי להרים את הבית, ופתאום כשהיא רצתה להרים לי היא לא הצליחה. הם אמרו לי שהם באו לצעוק לי יותר מחמש-שש פעמים, והדיירים אמרו שצעקו למישהו אחר בכלל. חשבו שצועקים לאמילי או לפרידה אבל בעצם צעקו לי.
"אבל כן הייתי עצובה, נכנסתי לבית בידיעה שהיא במאוריציוס ודודה שלי עוברת ניתוח קשוח ואין לי מושג מה קורה, אחי משתחרר ממילואים ותוך שנייה יכול להיכנס שוב, המדינה סוערת, ככה תיארתי לעצמי. לא חושבת שאפשר להיות הפי וג'וי ג'וי כל הזמן. היא לא הייתה רגילה לראות אותי על רכבת הרים רגשית עד כדי כך".
על אבא שלך לא דיברת הרבה.
"היה לי קשה לדבר עליו. היה לי קשה לשמוע את המילה 'אבא' בבית. החוויה עם אבא שלי הייתה לא פשוטה. הוא גורש מהארץ כשהייתי תינוקת והשיחות שלנו היו בטלפון אחת לשנתיים. המכתב הראשון שקיבלתי ממנו היה כשהייתי בת תשע. חמישה משפטים, 'מה שלומך, זה אבא, איך את'. כשהייתי בת 16 דיברנו, ושוב נתק. בצבא עוד שיחה, בקורונה עוד אחת וזהו. שיחה של 20 דקות ותמיד הוא היה אומר ש'אם אני רוצה להרחיב, תצטרכי לקנות לי טלכרט'.
הקשר נקטע סופית בשנת 2022, כשאביה של לרוסה נהרג בתאונת דרכים באפריקה. "תאונת פגע וברח, הוא נהרג במקום", היא מספרת בשקט. "זה נודע לנו כשאחותי התקשרה אליי מהווטסאפ".
תחושה של פספוס.
"כל הזמן. הרגשתי את זה הרבה בבית האח כי כולם דיברו על האבות שלהם, כמה מרימים להם, ולי אין את החוויה הזאת וזה הקשה עלי מאוד".
"הדר? היא באה לשחק את המשחק"
קורלי של אחרי "האח הגדול" בהחלט נרגשת מתחילת שארית חייה, והיא לא פוסלת את המשך קיומם של הקשרים מתוך הבית, או לפחות שיחות הבהרה שהיא חשה את נחיצותן כדי לסגור קצוות, למשל עם הדר, שעדיין נמצאת בבית, ושהיחסים ביניהן ידעו עליות ומורדות, שיחות נפש אינסופיות והבטחות לשמור על קו תקשורת נקי לצד טינופים הדדיים.
"בשבילי הסיפור עם הדר היה סופר הלם", היא מאבחנת, "הכרנו בחוץ ב-2017 ושם הכרתי ילדה בת 17-16, מתבגרת חמודה. ואני שוכחת שהיא עדיין ילדה, בת 24. היא דאגה לי לסויה כי יש לי רגישות לקטוז וארגנה לי צלחת כי אני לא אוכלת לחם. מצד שני היא ידעה שקשה לי עם העברית והיו משפטים שלא אמרתי נכון, אז להקטין אותי בגלל זה? היא ידעה שבן דלוק עליי ושאני מבולבלת, והיא הייתה מתחבקת איתו מולי. לא קינאתי בכלל, פיתחתי קינאה ממש כשזה היה קשור ליהב. בדיעבד הבנתי שהיא פלרטטה עם דני אחרי שאמרתי לה שהוא מעניין אותי.
"חשבתי שבגלל שהיא יודעת עליי דברים מבחוץ תהיה לה יותר רגישות אליי, אבל הבנתי שלא. היא באה לשחק את המשחק. אז יום אחד כעסתי עליה, יום אחרי שנאתי אותה, יום אחר אהבתי אותה ויום אחרי ריחמתי עליה. אמרתי לה בשלב מסוים, 'אני לא מצליחה להתרכז ברומנים כי אני מרוכזת בקשר שלי ושלך'. קשה לבטוח בה כי אי-אפשר לדעת מה הצעד הבא שלה, לטוב ולרע. היא באה לנצח ולהשיג את המיליון ושאפו, היא נותנת פייט. היא תותחית, היא יודעת לדבר, היא דפקה לי פייט של החיים. אני לא שונאת אותה, אבל נצטרך לשבת ולדבר כשהיא תצא. אני רוצה להבין אותה".
יש לה סיכוי לנצח?
"לא, אבל היא תגיע רחוק".