חוקר הספרות דן לאור, מי שכיהן כראש החוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, וידוע בעיקר בשל ספריו אודות נתן אלתרמן וש"י עגנון, הלך לעולמו היום (א') בגיל 79.
"בצער רב ובכאב עמוק, אני נאלץ לבשר על לכתו של אבי מורי, דן לאור", ספד לו בנו, יצחק לאור. "איש ספר, אוהב אדם, מילים ורוח, ואבא מסור. תודה לכל מי שהתפלל וחיזק אותנו בשבועיים האחרונים".
לאור פרסם לאורך חייו מאמרים וביקורות בנושאי ספרות, אך תרומתו העיקרית הגיעה מכתביו אודות אלתרמן וש"י עגנון, בהם ביוגרפיות שכתב על השניים.
הוא נולד ב-1944 בירושלים וגדל בשכונת רחביה. ב-1965 החל את לימודיו בחוגים לספרות עברית ולספרות אנגלית השוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים. באותה שנה גם החל לעבוד במערכת החדשות של "קול ישראל", ובהמשך היה ממייסדי "יומן השבוע". הפרשן הצבאי של ynet, רון בן ישי, סיפר כי לאור שימש כמנטור שלו ב"קול ישראל", ושיחד שניהם נשלחו ב-1966 להקליט תגובה ראשונה מש"י עגנון, לאחר זכייתו בפרס נובל לספרות.
"נשלחנו - דן לאור ככתב הבכיר ואני ככתב הזוטר - לבית של עגנון בשכונת תלפיות בירושלים עם 'נגרה', מכשיר הקלטה גדול", סיפר בן ישי. "אשתו של עגנון הכניסה אותנו אל הבית, וראינו אותו עומד וכותב על סטנד. התחלנו לראיין אותו ואז לאור, שלימים היה לאחד מגדולי חוקרי עגנון, שאל אותו בדחילו ורחימו - 'מר עגנון, מה תעשה בכספי הפרס?'. עגנון ענה: 'אני לא יודע, אני באמת לא יודע. אולי אשים עוד כף מרגרינה במרק?'".
עשור מאוחר יותר השלים לאור את לימודי התואר השלישי באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. כשחזר ארצה, התמנה כמרצה באוניברסיטת בן גוריון. ב-1979 עבר לאור לאוניברסיטת תל אביב, כאשר בין השנים 1996 ל-2000 כיהן כראש החוג לספרות עברית ובשנים 2000–2004 כדיקן הפקולטה למדעי הרוח.
מאמרו הראשון של לאור עסק במחזור הסיפורים "קורות בתינו" של עגנון, ומאז הפך הסופר למושא מרכזי בעבודתו. לאורך השנים כתב לאור מאמרים שונים שעסקו בסוגיות, תקופות ופרשיות בחייו של עגנון, וכאמור, הביוגרפיה המקיפה על חיי עגנון, שיצאה ב-1998 וזיכתה את לאור בפרס יצחק בן-צבי לחקר תולדות ארץ ישראל.
סופר נוסף שבולט בעבודתו של לאור הוא נתן אלתרמן, כשהביוגרפיה שכתב עליו נחשבת בעיני רבים כמחקר המעמיק והמקיף ביותר על חייו עד כה. בספרו "השופר והחרב" (1983) כתב קובץ מסות על היבטים פוליטיים בשירתו של האחרון, וב-1989 פרסם את "שתי הדרכים", שבו חזר אל פנקסי הרשימות של אלתרמן שהציגו את עמדותיו הלא שגרתיות בוויכוח שהתנהל בסוגיית העמידה היהודית בשואה. אחד מהישגיו הבולטים של לאור היה בשנת 2013, כאשר פרסם את הביוגרפיה של אלתרמן, שזכתה לשבחים רבים.
בספרו האחרון "המאבק על הזיכרון", שיצא ב-2009 (עם עובד), התמקד לאור בנקודות המפגש השונות בספרות, בחברה ובתרבות ואף הציף שאלות הנוגעות באתוסים, אידיאולוגיות ודימויי היסוד של החברה הישראלית. זאת עשה באמצעות אסופת מאמרים ומסות שכתב על אנשי רוח ויצירותיהם, בהם דוד שמעוני, אברהם שלונסקי, אורי צבי גרינברג, ש"י עגנון, נתן אלתרמן, יונתן רטוש, אהרן אפלפלד ועמוס עוז.
