בוקר של לילה של הדחה, שבסופו נפרדנו מירדן, האישה שלא הייתה שם. כלומר היא הייתה שם כשגיא וטניה עוד לא הופרשו לבייבאין, אבל היא גילתה אימפוטנציה משחקית כבר כשעלתה על התוכנית של גל וטל להדיח את גיא כשהעדיפה לשתוק ולהתייסר ייסורים מאוד לא פוטוגניים. אחר כך, כשההפקה התחילה להעלים לה בני ברית היא כבר סורסה מכל הכיוונים. זה היה גדול עליה, בניגוד ליריבה שלה בתחתית הליגה, דורין.
רק ו' אחת מפרידה בין דורין לירדן, אבל הטקטיקות שלהן שונות בתכלית זו מזו. ירדן הלכה על אולד סקול וניסתה לדבר ללב של כל מי שנקלע לסיטואציה. הכריזה על סיפור אהבה עם נטשה, החמיאה בלי שליטה לאבירן, ניסתה להפגין נאמנות לגל תוך שימוש מופרז בהחלט בשורש א.מ.ת. מצד שני דורין כבר הכינה את "פלאן B" וליתר ביטחון שעטה בכל הכוח על "פלאן C", כלומר סיפרה לפאוור-קאפל, גל וטל, שגיא היה זה שניסה להדיח את טל עוד כשהם היו באירופה. כשבפועל, היא זאת שהציעה לגיא להדיח את טל וגיא הסכים לשתי דקות והתחרט.
ההדחה של ירדן היא לא הפסד גדול לצופים, בואו. היא לא בדיוק בוסטון רוב. לא היה מעניין לראות אותה משחקת, חברתית או אסטרטגית. היא אפילו לא עוררה אצל גיא זוארץ את התגובה הפבלובית הנפוצה ביותר שלו - רוצה לומר, בשום שלב הוא אפילו לא ניסה לשדך לה מישהו או להתעניין בהרגלי החיזור והזיווג שלה. עבור הברית השלטת של שבט טגאלוג היא הייתה מסוכנת כי אחרי האיחוד כי היא מן הסתם הייתה מצטוותת לגיא ומשמשת לו כקול בכיס שהוא יכול להשתמש בו לפי רצונו. דורין לעומת זאת, שהתחילה את המשחק כאסטרטגית-על, עברה בחסות ההפקה הסבה מקצועית לשורפת גשרים, ועכשיו אין לה למי לחזור בבייביאן. גם נטשה ואבירן לא סובלים אותה. הדרך היחידה שלה להתקדם במשחק היא טל וגל.
אין לי מושג מה אני חושבת על טל וגל. אני מעריכה את הרצון של טל לבצע מהלכים מבלי לחוש אשמה, ואת שיתוף הפעולה שלהם בהכשלה של טגאלוג שגם הביא להם את פסלון החסינות (וואו, מה עשינו טוב שמגיע לנו כל השפע הזה של פסלוני חסינות העונה?). אבל אני לא יכולה להתעלם מהזחיחות והיוהרה שמזדחלת אליהם לאיטה כשהם מטפסים על כס השלטון ונהנים ממנעמיו. לא שאכפת לי מיוהרה, אבל שיהיו יהירים בשקט, בבית שלהם, מאחורי השיחים כשאף אחד לא מקשיב. הבעיה עם יוהרה גלויה היא שהיא מעוורת את היהירים ומעוררת את הנתינים. נטשה ואבירן היו יכולים בקלות לאחד קולות עם ירדן וליצור תיקו מסוכן במועצת השבט האחרונה. במקום זה הם פשוט החליפו אדונים באדונים, ועכשיו הם חוששים מנקמה של גל וטל במקום להבין את הכוח של עצמם.
במועצת השבט טגאלוג עשו הכול כדי להמאיס את גיא רוזן על השבט החדש שלו, אבל האמת היא שהשילוב בין קייסי לגיא נראה מרענן ומבטיח. אחרי שאלית דפדפה את ההדחה של שיקר בקלילות מחשידה, הדרמות היחידות הן ברמת ההצקות של מאיה לזקנת השבט כי היא נוטה לעשות דאבל דיפ לאורז ורוצה להכניס חול למיטה ולא רק לעמוד לידה ולשיר, כמקובל. הקטנוניות של מאיה קיי אמנם מציקה אבל אני חייבת להודות שאין לי כרגע אמפתיה כלפי אלית. בעצם חוץ מקייסי אף אחד בבייביאן לא באמת הרוויח את האהדה שלי. סהר משעמם ומוסרני אפילו בגרסה המושחתת שלו, אלית היא ההוכחה שהזמן שעובר לא בהכרח הופך אנשים לנבונים יותר, הוא פשוט זמן שעובר ומאיה, באמת שניסיתי להבין מה היא רוצה מהמשחק הזה חוץ מלשלש את מספר העוקבים שלה, עדיין אין לי מושג.
בשבוע הבא: שבוע האיחוד, תיקו במספר השורדים בכל שבט, קשרו לכם צעיף על עורף ונצא לליקוטים.