רות גונזלס, בזוגיות ואם לבן, נולדה בשנת 1970 וגדלה בניו־ג'רזי, ארה"ב להורים ילידי פוארטו־ריקו. בגיל 17 החלה לדגמן. עלתה לישראל בגיל 21, לבדה. התקבלה לסוכנות אימג' של בטי רוקאווי והחלה לדגמן גם בארץ. בשנת 1995 נבחרה לנערת הגלגל בשעשועון “גלגל המזל" עם ארז טל, בערוץ 2. אחרי שנה עזבה, "כי נכנסתי להיריון והרגשתי שזה נכון לי". נישאה בשנית ב־2002, התגרשה שוב ב־2004. את החתונה השלישית רשמה ב־2010 והתגרשה שוב לאחר חמש שנים. שיחקה בהצגות ילדים, בטלנובלה “סיטי טאוור" ובסרט הקולנוע “סינדרום ירושלים". ב־2010 החלה לייצג את התעשייה האווירית כשגרירת החברה. השתתפה ב"נינג'ה ישראל VIP" בשנת 2020. בימים אלה היא מורה לאנגלית, לספרדית ולפורטוגזית בחברת ברלינגטון אינגליש וכן פרזנטורית של החברה.
עשינו כבר ספוילר אבל בכל זאת, חיפוש פופולרי בגוגל: איפה היום רות גונזלס?
"איפה היא לא? תמיד מול קבוצה מכובדת של אנשים שרוצים לשפר את כישורי האנגלית והספרדית שלהם, או שמעוניינים להתכונן לרילוקיישן, ואני עוזרת להם עם השפה וגם עם התרבות, מעין מנטורינג בנושא".
מה זה אומר בעצם?
"עצות בעיקר, להתאמה. לדוגמה, אם הם מוזמנים לאירוע או לארוחת ערב, להשתדל לא לעשות את האיחור הישראלי האופנתי, לבוא בשעה שקבעו, במיוחד אם מדובר בארה"ב או בגרמניה. בספרד ובברזיל אפשר לאחר קצת. אני מלמדת את הניואנסים הכי קטנים".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
ופיזית איפה את בחיים?
"גרה במושב לכיש, עם בן זוג בשם יולי, שנולד ביוני דווקא, ורוצה לשמור על הפרטיות שלו. יש לי בן אחד, בגיל 26, מהנישואים הראשונים. הוא גר בארה"ב, מחפש את המזל של עצמו. ברוב היום אני נמצאת בהדרכות בקריית־גת והפכתי, לשמחתי, גם להיות הפרזנטורית של ברלינגטון אינגליש. הם חיפשו מישהי לפרסומות ואז אמרו לעצמם, למה שלא ניקח מישהי שהיא אין־האוס, שהתלמידים מכירים?"
הם באמת זוכרים?
"ברור, הגיל של רוב התלמידים שלי נע סביב 35־40. הם היו פה ב־1995 אז מזהים אותי. עד היום אנשים בקניון מצביעים עליי ואומרים: 'היי, את זו שעבדה עם ארז טל'. ואחרים גם זוכרים שקוראים לי גונזלס".
5 צפייה בגלריה
''הייתי משנה את הקונספט''. רות גונזלס וארז טל בצילומי ''גלגל המזל''
(צילום: יוני המנחם)
זה בדיוק העניין. בשנות ה־90 נערות הגלגל היו סוג של קישוט למנחה. אני מגזים?
"בכלל לא מגזים, וזה לא היה עובר היום. הזמנים השתנו. אבל בתקופה שלי באמת בנות היו קישוט ובעידן מי־טו זה לא עובד יותר. מה שהיה מותר אז לא עובר יפה היום. לא עובר בכלל, בעצם. אני עדיין חושבת שבישראל אין שינוי גורף וזה חייב להתחיל מהחינוך".
בדיעבד, מצטערת שהשתתפת ב”גלגל המזל"?
"ברור שלא. זה מינף אותי להמון דברים והביא אותי עד הנה, פתח המון דלתות. אבל כן הייתי משנה את הקונספט, למשל שארז טל יעשה תוכנית ואני אעשה תוכנית, לא רק העזר לצידו שמחליפה אותיות. הייתי מבקשת להוביל יותר ולהתעסק יותר בתוכן".
הרגשת את השוביניזם גם פנים מול פנים?
"אנשים שאז שלטו בטלוויזיה אהבו לפנות לנשים בצורה שונה, ואני לא אנקוב בשמות. חלק מהאנשים שעולים לי בראש עכשיו בכלל לא בחיים. אבל אני יכולה לשתף שכשהפכתי להיות מוכרת אנשים הרשו לעצמם להתחיל איתי ולא בדרך הכי מכובדת או הכי נכונה. אבל אמא שלי תמיד לימדה אותי לעמוד על שלי, אז אצלי לא עבר בשתיקה. יש בעיה בתעשייה הזו, ולא רק. כשבא אלייך בן אדם בכיר, שיודע איך להפעיל כוח מול מישהי שהיא כפופה אליו, כבר מילה שאני לא אוהבת, אז זה הופך להיות קשה ומעיק מאוד".
מתי הרגשת דבר כזה?
"בשיא החזרות לאיזו הצגה, באחד החגים, בן אדם אחד בצוות פשוט עבר מאחוריי על הבמה, בזמן שהבמאי צועק אקשן, ואמר 'גונזלס, איזה תחת!'. עצרתי את הטייק, הסתובבתי ואמרתי: 'זו הפעם האחרונה שאתה מסתכל עליי, אחרת לא יהיו לך עיניים יותר'. האופי הלטיני שלי מניע אותי להעמיד במקום אנשים כאלה. ליבי עם החיילת או הבחורה הצעירה שהפרופסור שלה מנסה את מזלו והיא חסרת מזל או ניסיון והיא פוחדת".
תעשיית הדוגמנות מלאה בסיפורים דומים.
"לצערי עדיין. בהיותי דוגמנית צעירה, 24, הסוכנות שלי שלחה אותי לפריז לצלם אופנה מאוד נחשב. הוא נהג להיפגש עם הבנות לארוחת ערב יום לפני הצילומים. גם ככה היו אמורות להיות לי סקיצות מאוד חשופות אבל הוא ממש ניסה לשכנע אותי שאצטלם בעירום, שזה אמנותי. אמרתי לו, 'יש אמנות בלובר, לך בבקשה לבקר את המונה ליזה'. הוא כמעט ביטל את הצילומים בגלל זה, אבל לא היה אכפת לי. למחרת הצטלמתי בדיוק כמו שתיכננתי".
התלוננת?
"לא. הייתי צעירה. היום הייתי נכנסת בו. ומודה שאם הייתה לי היום בת, הייתי קצת פוחדת. קרה לי גם משהו רע מאוד במועדון בניו־יורק. שנת 2002. הזמנתי בירות. חזרתי עם הכוסות לשולחן ובחור צובט אותי בציצי! פשוט שפכתי את כל הבירה עליו. הקב"ט בא ופינה אותי כי הוא חשב שאני זו שתקפה, אבל סיפרתי ובדקו את המצלמות של המועדון והעיפו אותו משם לצמיתות. אני נשארתי מזועזעת. שאלו אם רוצים שאתלונן ולא רציתי לבלות שלוש שעות מהלילה במשטרה. היום אני חושבת שחבל שוויתרתי".
דעתך על פרשת שי אביטל, שסוף-סוף נעצר?
"הייתי בהלם ממש. הוא לא ייצג אותי, אבל הכרתי כמובן מרחוק וידעתי מי זה. הורים מפקידים את הבנות שלהם בידיים שלך, זו אחריות עצומה, ואחר כך אתה מטריד את הילדות? כואב לי עליהן, אני מקווה שהצדק ייעשה".
היית כוכבת־על באמצע הניינטיז. איך מתמודדים נפשית עם הריקנות שאחרי ההייפ?
"זה באמת היה הייפ די לא נורמלי ואולי זה מסביר למה עד היום עדיין מזהים, עוצרים, מתעניינים, וזה עושה לי טוב. אחרי ‘גלגל המזל’, למדתי מאמא לא להסתכל לאחור וחשבתי איך אני יכולה לבנות את עצמי מחדש. לא קרה שנכנסתי לדיכאון מכל זה ואני גם לא דיכאונית באופיי. ראית פעם דרום אמריקאי עצוב?"
ראית פעם אוהד ארגנטינה אחרי הפסד?
"כשמראדונה מת, ארגנטינה בכתה חודש, אבל אם הם ידברו על מראדונה היום אתה תראה את השמחה. גם העצב של הדרום אמריקאים מגיע תמיד עם קצת שמחה, הכרת תודה כזו, וגם אני לא נכנסתי לתקופות מדכדכות אחרי ‘גלגל המזל’. זה לא נגמר ביום אחד, זה כן דעך, אבל הרגשתי די רלוונטית לאורך הדרך".
והפריים-טיים?
"לא היה חסר עד עכשיו, אני מודה. עד שהצטלמתי לברלינגטון אינגליש. פתאום ראיתי את עצמי על מסכי טלוויזיה בחברה וקיבלתי זץ כזה של כמיהה למסך. אם המלהקים של ‘רוקדים עם כוכבים’ קוראים את זה, אז אני כאן. שנים שלא נדלקתי ככה על משהו".
מה הזיכרון הכי מוקדם שלך?
"גיל ארבע, אני עם אבא שלי בסנטרל פארק בניו־יורק, זוכרת בקתה עם סירות ואני מחזיקה לאבא את היד. כשהסתכלתי למטה הסירות נראו לי ענקיות. חזרתי לפארק בגיל 25 עם אבא שלי כדי לשחזר, והסירות היו נראות לי פיציות. אמרתי וואו, אני הענקית. כל כך התרגשתי".
מתי היית הכי מאושרת?
"פרט ללידת הבן שלי, כשעליתי לארץ מארה"ב. הייתי בת 21, הגיל שמתקשר בארה"ב אוטומטית עם זה שאתה יכול לשתות, לעשות את הכול, אתה חוקי, מיליון דברים, ואני בכלל חשבתי על דברים אחרים. הגעתי לישראל, פתאום ללמוד את השפה, לטעום את האוכל, לשמוע מוזיקה בעברית ולגלות מדינה מדהימה, היה אובר וולמינג".
איזו עצה היית נותנת לרות גונזלס בת ה־16?
"להתמודד עם זה שאמא רוצה לשמור עלייך ולא נותנת לך לעשות כל מה שאת רוצה. לדבר איתה על זה. היו הרבה ויכוחים בבית. למשל, הייתי ילדה שלא יכולה לישון אצל חברות כי אמא שלי הייתה חרדתית לשלומי כל הזמן. אז הייתי אומרת לרות, תגידי לאמא שאת אחראית ושהיא יכולה לסמוך עלייך ואם היא לא אוהבת את זה, תגידי שאת הולכת לבקש מאבא".
מה הפחד הכי גדול שלך?
"להיות בתוך המון, פוביה של ממש. קרה לי שהתעלפתי בסאבווי בניו־יורק, ובלילה הלבן של ת"א בנווה צדק, לפני 12 שנה, התעלפתי ברחוב. גם בהופעה של אלטון ג'ון חוויתי התעלפות. שים אותי על הבמה מול עשרות אלפים, הכול טוב, אבל בתוך 50 איש צפופים אני נובלת. בגלל זה לא הלכתי להופעות בישראל, של ג'ניפר לופז או מארון 5 שאני מתה עליהם. בכלל, אני לא הולכת להופעות גדולות, אפשר ליהנות מעולה גם בקטנות".
מתי היית הכי קרובה למוות?
"לפני ארבע שנים. עבדתי בכיתה ולא הרגשתי טוב. חשתי כאב ברגל שמאל, לחץ, חום. אבל אני מזל שור, המשכתי לעבוד עד סוף היום. בתשע בערב אני הולכת להתפנות ואני רואה שהרגל שלי קרובה להיות סגולה. הקפיצו אותי לבית חולים וגילו שלושה קרישי דם ברגל. כשהגעתי הם אמרו לי: אם היית הולכת לישון בהנחה שתגיעי בבוקר לאשפוז, יכול להיות שלא היית מגיעה. עד היום אף אחד לא יודע ממה זה נבע. הם חשבו שאולי זה משהו גנטי. נתנו לי מדללים והכול עבר. זה גרם לי לשנות את התזונה שלי, הרבה פחות מעשנת. היום אני מברכת על מה שקרה כי זה היה ווייק אפ קול רציני".
מה הרגע הכי מביך בחייך?
"בטיסה של אל על ישב לידי זוג מקסים, והבחור סיפר לי שהוא טייס בחברה. אחרי כמה שעות הוא אומר לי: תגידי, את רוצה לפגוש את הטייס, הוא חבר שלי, אפשר להיכנס לקוקפיט. כמו ילדה אני אומרת בטח. אני קמתי לעבר תא הטייס ופתאום קופץ עליי מאבטח סמוי. הרגשתי מבוכה גדולה כי קיבלתי נזיפה, כי הדיילות כעסו, כי חשפתי את המאבטח הסמוי מול הנוסעים. רק הטייס היה מבסוט".
מה השמועה הכי מטורפת שהייתה לגביך?
"חשבו פעם שחזרתי בתשובה ושמועה אחרת אמרה שבכלל ירדתי מהארץ. אז אנשים ברחוב ראו אותי אז ושאלו, 'גונזלס! מה, את פה?'. כנראה אסוציאטיבית חשבו שאם לא רואים אותי בפריים־טיים, אז כמובן חזרתי לניו־יורק. אולי בכלל חשבו שהלכתי להיות רבנית בברוקלין?"
ממי את צריכה לבקש סליחה ולמה?
"מאחי היקר עומר, שאני לא מספיק יוצרת איתו קשר. הוא צלם צמרת בקהילה היהודית בניו־ג'רזי. לפעמים הוא מתקשר ואני עסוקה ומסננת אותו וזה לא טוב. יש לי אח אחד, בן אחד, ואמא ואבא. יודע מה, מתנצלת בפני ארבעתם באותו עניין".
מה תהיה השורה האחרונה בביוגרפיה שלך?
"התגלגלה לישראל והיה שם הרבה מזל".
מה הדבר הכי גרוע שכתבו עלייך או אמרו לך?
"הרבה פעמים יש טוקבקים, 'למה הוציאו אותה מהבוידעם'. זה אכזרי, אני לא קוראת, אבל יש אנשים, נשמות טהורות, שדואגים להראות לי שהיה דבר כזה. לא כיף, אף אחד לא רוצה שיכתבו לו, 'את מי אתה מעניין'. אבל מי שלא אוהב, שילך להריח בושם".
איך קרתה הנשיקה הראשונה שלך?
"גיל 15, החבר הראשון מהתיכון, היינו יחד בתזמורת בית הספר ואני ניגנתי על קלרינט. היינו צריכים לתרגל קטע ובחדר, כשאף אחד לא רואה, הזמן פתאום עמד מלכת ובלי לדבר התקרבנו והתנשקנו".
אגב, היית נשואה שלוש פעמים. את בזוגיות היום. תובנות שיש ללמוד מכל זה, אם בכלל?
"הכי קלישאה, אבל לא לוותר על אהבה. אני מאמינה שצריך לחיות בזוגיות, מכל הסוגים אגב, כל עוד אתם אוהבים".
היית עושה דברים אחרת בהקשר הזה?
"מתחתנת פחות. חבל על האנשים שבאו כמה פעמים לאירועים, מסכנים. אבל שמע, כל החיים זה בית ספר".
תתחתני שוב?
"לא אתחתן יותר לעולם".
מי היה משחק בתפקיד רות גונזלס בסרט על חייך?
"האלי ברי, לפעמים אומרים לי שאני דומה לה, בזוויות מסוימות".
מה מדאיג אותך לפני השינה?
"כלום. שמה מוזיקת מדיטציה. רעש לבן כזה, צוללת לעומקים".
באיזו מילה את משתמשת יותר מדי?
"אקזקטלי".
מה הדבר האחרון שחיפשת בגוגל?
"פול פוגבה. אני מאוד אוהבת כדורגל וחיפשתי עליו דוקו כלשהו. אמנם לטינית באופי אבל אוהדת את נבחרת צרפת כבר שנים רבות".
מאיזה הרגל היית רוצה להיפטר?
"אוכל מטוגן, אוהבת, חלק מהתרבות הפורטוריקנית. צ'יפס, דוריטוס, מלאווח גם, לא מתוקים אגב".
מה האלבום הראשון שקנית?
"קווין, News of the World. חולה עליהם עד היום".
אריאנה גרנדה או בילי אייליש?
“בילי אייליש, גם בזכות אח שלה פיניאס או’קונל, יוצר מעולה”.
ריהאנה או ביונסה?
“ביונסה, בזכות העוצמה והקול והמבטא הטקסני”.
האם עברת אי פעם חוויה על־טבעית?
"2003, בשיעור משחק אחרון אצל רותי דייכס. היא פינקה אותנו ועשתה לנו תרגיל נשימות מיוחד. הייתי נשואה אז ואני רואה פתאום חיזיון של חמי, כשהפה שלו פתאום נסגר, כאילו הוא מפסיק לנשום, ואז הפה שלו ממש נעלם. אחרי השיעור אני נכנסת למונית עם חברה מהכיתה, ובדיוק אז בעלי מתקשר ואומר לי, 'אבא מת'. הבחורה איתי כבר שמעה על הסיפור ממני עוד לפני שבעלי התקשר והיא כל כך נחרדה, עד שביקשה לרדת מהמונית. אולי יש לי עין שלישית שיכולה לראות? שווה לבדוק את זה".
פורסם לראשונה: 07:48, 02.09.22
