מחיאות כפיים ממושכות. הקהל – מבוגרים, צעירים וילדים – נעמד על הרגליים. יש גם צעקות ושריקות. לא, לא מדובר בהופעה של נועה קירל, גם לא של נונו ובטח לא של ביונסה. מדובר במחזה בריטי.
לקול התשואות והשריקות האלו הסתיים המחזמר "מטילדה" בעוד ערב שבו הוצג בווסט אנד בלונדון. הוא מופיע כבר למעלה מעשור בעיר, ויגיע השנה, לראשונה, גם לישראל.
"מטילדה", שמבוסס על ספרו של הסופר הבריטי רואלד דאל, יעלה בישראל בבית האופרה - המשכן לאומנויות הבמה בתל אביב, ויופיע עשר פעמים החל מ-7 באוגוסט. מדובר בהפקה בריטית, מהשירים ועד התלבושות, והיא תוצג כולה באנגלית, אבל אל חשש – היא תלווה גם בכתוביות בעברית לטובת הצעירים (וגם לטובת כל מי שיתקשה עם המבטא האנגלי הכבד, כלומר רובנו). מכירת הכרטיסים תחל היום (א') ומחיריהם ינועו בין 199 ל-499 שקל.
הסיפור שבמרכז המחזמר מוכר לרבים אבל הפך פופולרי במיוחד השנה בזכות סרט בנטפליקס, המבוסס על המחזמר. זהו סיפורה של מטילדה וורמווד – ילדה חכמה באופן יוצא דופן ולא אהובה או מוערכת באופן מרתיח. ההורים שלה, שלא רצו בה בכלל, הם שני אנשים איומים ומרוכזים בעצמם, שקוראים לה בשמות מעליבים, לועגים לה ומאמללים אותה.
היא בורחת לספרים ומפליגה איתם בדמיון, ממציאה סיפורים, ומדי פעם נוקמת בהוריה בעזרת תעלולים מתוחכמים. כשהיא נשלחת לבית הספר, מתגלה סוף סוף המוח המפותח שלה והיא מכירה חברים, אבל היא גם נתקלת במנהלת האיומה ביותר שבית ספר יכול להציע. לבסוף עלילת המחזמר נשזרת בעלילה שהמציאה מטילדה במוחה, הכוללת לוליינים, סיפור אהבה גדול וטרגדיה גדולה עוד יותר - עד לכדי סיום מלהיב.
על הבמה המציאות של מטילדה מוצגת בצורה קולחת ומבדרת שמוציאה את רוב העוקץ מהסיפור העצוב שלה, אך מותירה אותו מתחת לפני הקרקע. הילדה הגאונה וחבריה לספסל שרים על ההורים, על הלימודים, על הפחדים והאימה בבית הספר. הם מזנקים, מטפסים, מתנדנדים וכמעט מרחפים בעזרת תפאורה מקסימה ופרופס מוצלחים.
הילדים הם אלה ששולטים בבמה רוב הזמן. השחקנים כל כך צעירים שקשה להבין איך הם עומדים בזה - חלק מההורים בקהל ממש חשים בדאגה כלפי כל הקטנטנים שמתרוצצים להם שם, לפעמים באקרובטיות של ממש. אבל אין ספק: הם לב ההצגה וחלק גדול מכוח הקסם שלה.
מלבדם נמצאים שם כמובן גם ההורים של מטילדה (מצחיקים ומרגיזים בו זמנית), המורה טובת הלב שמגלה את חדות המחשבה שלה והספרנית הסקרנית שמקשיבה לסיפורים שהיא טווה, אבל מעל כולם נמצאת המנהלת האיומה, אגתה טרנצ'בול. פעם מניפת פטישים, היום סדיסטית מטעם הממסד ובעיקר: דמות עם נאמברים מוזיקליים סוחפים שקשה להתחרות בהם. זו דמות שמגלמת יותר מהכול את האכזריות והאטימות בעולם, אבל היא עושה את זה בסטייל.
"מטילדה", כאמור, הוא מחזמר די ותיק. הוא נכתב על ידי דניס קלי, הוצג לראשונה ב-2010 בלונדון ומאז הספיק להופיע מסביב לעולם ולאסוף לא מעט פרסים. הוא מצליח לספר סיפור שיש בו קושי והתגברות, עצב וחדווה, בעזרת מוזיקה כיפית והפקה מושקעת. יש לו את העומק הנחוץ לסיפור טוב שמצליח לחדור ללב צעיר - ואת השואו הנדרש למיוזיקל.
לא סתם הקהל בלונדון, שהורכב בין היתר מילדים רבים בגיל בית ספר, קם בסוף כדי להריע. מטילדה היא ילדונת שמנצחת לבסוף את הרוע, והעלילה שלה מרגשת קטנים וגם גדולים (וגם, ואפילו יותר, כאלה שכבר צפו במחזמר בנטפליקס). אז כמו שצעקה אחת הבנות בקהל: יו גו גירל!
הכותבת הייתה אורחת ההפקה בלונדון
