בוקר טוב, פונקציות בסיסיות שכמוכם. בוקר של אחרי הדחה ראשונה לעונה, ומי שנאלצנו להיפרד ממנו, אם כי הדי המונולוגים שלו עוד מהדהדים ברחבי מוחי, הוא מאור שושן. לא מדובר בהפתעה. למרות שלא מדובר בכסיל, מאור פחות או יותר הניח את עצמו על הכוונת מהרגע הראשון שלו במשחק ובכל דקה פנויה הוא וידא שכולם מודעים לעובדה שהוא מטרה סבירה להדחה ראשונה. הוא ניחן בתכונה הבלתי ניתנת להכלה - היכולת לתפקד רק כשהוא שומע את עצמו מדבר.
מתוך "הישרדות", 24 בדצמבר
(באדיבות רשת)
מאור מאשים את החברים שלו לשבט בלחיצה מוגזמת על הגז של האסטרטגיה, אבל אלוהים תעזור לי, עד לרגעים אלה ממש אין לי מושג מה קייסי רצתה לנסות כי מאור לא מסוגל לסתום את הפה. נאום הפרידה שלו ("זה היה צפוי, בהצלחה") הכה אותי בהלם, ואני מוכנה להישבע שהוא עבר עריכה. אישית הייתי מעדיפה שאלית תהיה המודחת. מאור לפחות הביא איתו איזו רוח אסטרטגית, גם אם כושלת, אבל אלית לא עשתה כלום חוץ מלהאשים את הנשים בשבט שהן לא רוצות להיות חברות שלה על רקע גילני, טענה קורבנית שמעידה שלאלית אין שום מושג לאן היא הגיעה, מה היא אמורה לעשות פה ומתי עובר הקו הבא למועצת השבט. רמת מודעות: אילון מאסק מצנזר ציוצים על מיקום המטוס הפרטי שלו.
בגזרת התפלגות ההצבעות הלא מפתיעה, הנה שירות מיוחד לקוראי המדור: שיקר ומאור הצביעו לאלית, קייסי הצביעה נבו (והציבה רף חדש של נמנעות בתולדות המשחק – היא ביקשה ממנו רשות לכתוב את השם שלו כדי שלא תצטרך להתמודד רגשית עם העובדה שהיא מדיחה מישהו). כל השאר, כולל סהר, הצביעו מאור. בשאלה לאן מאור יוליך את הלרלור האינסופי שלו הדעות חלוקות. בידיעות מוקדמות על העונה פורסם ששושן הוחזר לארץ לפני תום המשחק עקב התנהגות לא ראויה, מה שמרמז שעוד יש לו דרך בהישרדות, מה שמניח את קיומה של הבקתה והמשרה המדיטטיבית של שומר הבקתה, אלא אם כן מאור הצליח לעשות את הלא יאומן והתנהג באופן לא ראוי בווילה, כלומר הרגיז אנשים עם בטן מלאה, מיטה רכה ומים חמים במקלחת. במקרה כזה, כל הכבוד מאור, אתה טרול הרבה יותר מוכשר ממה שחשבתי.
מועצת השבט, שהשתלטה על יותר ממחצית הפרק, הציפה את היריבות בין דורין-גור חמוד-דותן (אהבתי את הניסיון האגבי לכאורה להטמיע את המותג) ובין מאור – אבל עוד לא הורדתי חולצה – שושן. האמת היא שזה לא היה כוחות. דורין מחזיקה קצר את כל הברית שלה, ויודעת לשחרר חבל כשצריך, אפילו לסהר, ולצידה עומד צבא קטן של חיילים, מי נאמן יותר מי פחות. מי עמד לצידו של מאור, לכאורה? קייסי, שהיא חברה של דורין ולמרות חמידותה אני חייבת להודות שהקריסה נוכח הרעיון שהיא צריכה להדיח מישהו ממשפחת האדם לא תיקח אותה רחוק במשחק. שיקר, שאומנם מתבטא בשיקרית שוטפת אבל איש מלבדו על האי לא דובר את השפה, ואלית, שבבית היא מתחברת לכולם וסבבה וצחוקים, אבל על האי היא לא בנויה למהלכים אסטרטגיים ולכן הפנתה את הפתק שלה נגד מאור כאקט של הישרדות. נכון לעכשיו בייביאן עומדת בפני משחק כיסאות של בריתות, כלומר האחרונים בברית של דורין יצטרכו להתפכח ולהתחבר לשיקר ואלית, או – מה שיותר סביר – שיקר ואלית יודחו האחד אחרי השני משום שלא יצליחו לספח אליהם שורדים.
הטענה שרבצה לאורך כל מועצת השבט היא שהמשחק החברתי התחיל מוקדם מדי. מצד אחד זה מאוד "הישרדות ישראל" מצד מאור להתלונן שאנשים התחילו לשחק ברגע שהגיעו לאי. הסברה שבשלב הזה חברי השבטים עוד אמורים להתנהל כשבט צופים מאוחד, שהגיע לפוש בבית הבראה ולא לדבר על בריתות (או בגידות, כמו שאוהבים לקרוא לזה בארץ) בשלבים הראשונים של המשחק, היא שארית ארכאית של תפיסה ישראלית שמדי פעם צצה במהלך העונות. הפעם, יש לומר לזכות הליהוק, האנשים שנבחרו הגיעו לשחק, וזה ראוי להערכה.
מצד שני יש משהו בטענה הזאת שלפחות על פי הפרקים, המהלכים האסטרטגיים לא נעשו כתוצאה מהבנה של השטח מבחינה חברתית אלא בחטף ובאגרסיביות, ולא פעם על השולחן, הפוך מהרעיון של מהלכים שנרקמים מתחת לפני השטח. כרגע דורין בבייביאן מנהיגה בעוצמה את הברית המובילה, אבל יהיה מעניין לראות אם הפזיזות הזאת לא תתנקם בה בעתיד. היחיד שלוקח את הזמן הוא סהר, שעושה את הרושם שהוא מסוגל לדלג בין בריתות בהתאם לצו השעה, כמו קול שכיר, אבל גם הוא צריך להיזהר: לשון מאזניים שנחה יותר מדי זמן על המאזניים סופה שהיא מודחת בעצמה. בשבוע הבא אולי נקבל עוד הזדמנות לקחת צד במאבק בין ניר, האיש שמעדיף חול רטוב וקר על מצע עלים מוגן מרוח, ובין גיא רוזן, השורד עם הטסטמוניות הכי טובות סו פאר, וגם לבחון את שבועת ההפקה לעונה זאת: הדחה אחת בשבוע. בינתיים, תהיו חזקים.
