פסטיבל הסרטים בטורונטו הוא הגדול מסוגו בעולם. ולכן, למרות שהוא לא בהכרח נחשב לתו איכות בעיני מבקרי קולנוע, הוא מחפה על כך בכמות עם יותר מ-200 סרטים חדשים מכל העולם. כל אחד יכול למצוא שם משהו לראות ולהתרשם ממנו. האוהל הזה רחב מספיק, ומארח שנה אחר שנה צופים אליטיסטים מעודנים וגם קהל של שוברי-קופות הוליוודיים. כולם מוזמנים, הפסטיבל פתוח ליוצרים, מבקרים וגם לאנשים מן השורה, כל עוד יש להם אפשרות לשלם יותר מ-50 דולר לכרטיס. אלו שלא, מסתפקים בהתייצבות בכניסה לאולמות ההקרנה בניסיון לצלם את הכוכבים הרבים שיעלו לרגל השבוע לטורונטו, ובהם ג'ניפר לופז, איימי אדמס, ניקול קידמן, סידני סוויני, ג'ייקוב אלורדי, קייט בלנשט, בן סטילר, סמואל ל. ג'קסון ואחרים. אלו יצעדו לאורך השטיח האדום, שמשמש גם כמסלול המראה לקראת עונת הפרסים וטקס האוסקר בסופה. ככזה, הוא מעורר עניין גם את תעשיית הקולנוע וגם את הקהל.
הפתיחות של פסטיבל טורונטו להמונים (בניגוד לקאן וסאנדנס למשל שפונים כמעט באופן בלעדי לתעשייה) באה לידי ביטוי גם בחלוקת הפרסים, שמבוססת על בחירות הצופים שפוקדים אותו. ללא חבר שופטים מקצוענים, פרס חביב הקהל הוא המשמעותי ביותר. והסרט הזוכה בו בדרך כלל מסומן כמועמד ודאי לאוסקר. בשלב זה, ערב הפסטיבל שייפתח ביום ה' הקרוב עם בכורת הדרמה הקומית החדשה של דיוויד גורדון גרין Nutcrackers (בכיכובו של בן סטילר), קשה לדעת מי יהיה בר המזל, אבל אפשר להעריך מי מבין הסרטים שיוקרנו במהלך האירוע ימשיכו הלאה לקמפיין מוצלח בעונת הפרסים שבאה עלינו לטובה. לפעמים די בשמות הגדולים של היוצרים והשחקנים ובחברות ההפצה וההפקה שתומכים בסרטים כדי לדעת מראש שמדובר במועמד פוטנציאלי לאוסקר. הציפיות בהתאם, גם אם לעתים קרובות, אחרי הקרנות הבכורה מגיעה האכזבה. ובעקבותיה לא פעם, ההשמצה.
אילו סרטים אפשר בכל זאת לסמן מראש ולהמר עליהם כפייבוריטים למירוץ לאוסקר? הבולט ברשימה הוא "עדן", המותחן התקופתי שביים רון הווארד ומגולל את סיפורם המסתורי של בני הזוג ד"ר פרידריך ריכטר ואהובתו דורה, שנטשו את מולדתם גרמניה ערב עליית הרייך היטלר כדי לייסד קהילה משלהם באחד מאיי הגלפגוס, הרחק מאירופה המתנוונת. אולם ההרפתקה האידילית הפכה לקרב הישרדות מול הטבע הפראי של בעלי החיים, וגם מול בני אדם זדוניים. צוות שחקנים מרשים בראשות ג'וד לאו, ונסה קירבי, סידני סוויני, דניאל ברוהל ואנה דה ארמס מבטיחים תהודה אדירה בטורונטו ואילך. הדרמה הרומנטית We Live In Time מתרכזת בשני כוכבים, פלורנס פיו ואנדרו גארפילד, אבל השניים צפויים להותיר חותם עם תצוגה גדושת-ניואנסים בהדרכת הבמאי האירי ג'ון קרולי. העלילה תלווה ברגישות אינטימית את השניים כשהם מגששים את דרכם אחד לשני כזוג לאורך מספר שנים.
דייזי אדגר ג'ונס וג'ייקוב אלורדי, מהכוכבים הצעירים הלוהטים ביותר בהוליווד כיום, מובילים את העיבוד של הבמאי דניאל מינהאן לספרה של שאנון פיופאל מ-2019 "על סוסים מהירים", שמזכיר דרמות תקופתיות קלאסיות מהסוג שלא עושים יותר כיום - למרות שהן עונות על התבניות שבאופן מסורתי חביבות על מצביעי האקדמיה. על אף שעלילתו מתרחשת בשנות ה-50 והוא מרגיש קצת אולד-פאשן, יש בסרט אלמנט עדכני וחתרני כשאדגר-ג'ונס ואלורדי יוצאים ביחד וכל אחד לחוד להרפתקאות של מפגשים חד-מיניים. רב-המכר Nightbitch מאת רייצ'ל יודר יצא רק לפני שלוש שנים, אולם הבמאית מריאל הלר כבר הספיקה לעבד אותו למסך הגדול. המותחן הקומי מקודם כאחד הסרטים הבולטים בטורונטו השנה ולו רק בגלל איימי אדמס, שתקבל פרס מיוחד, ומככבת פה בתור אישה המתמסרת בעל כורחה לחווית האימהות - ואז נענית לקולות מסתוריים שקוראים לה לשבור את השגרה ולגלות מחדש את עוצמתה הנשית.
הבמאי הגרמני אדוארד ברגר, שהרעיש את טורונטו לפני שנתיים עם גרסתו המטלטלת ל"במערב אין כל חדש" כל הדרך אל האוסקר, עזב את ארצו בכיוון הוליווד כדי לשתף פעולה עם רייף פיינס, סטנלי טוצ'י וג'ון לית'גו בעיבוד למותחן "עד שיצא עשן לבן" מאת רוברט האריס, שמתרחש בתוך הוותיקן שם פוליטיקה פנימית נגועה בשחיתות ויריבויות עוינות. דמותו של ווילהלם טל נולדה מסיפורי-עם של ההיסטוריה של שווייץ בצל הדיכוי האוסטרי בימי הביניים, אולם המעשיה על הגיבור האייקוני שהתבקש לירות חץ ולקלוע בתפוח שעל ראש בנו, מובאת למסך הגדול דווקא על ידי הבמאי הבריטי ניק האם, ובגילומו של קלאס באנג הדני. העלילה, שמהדהדת את הסיפור המקראי על עקדת יצחק, מקבלת נפח דרמטי משמעותי עם סצנות קרב מרשימות ופאתוס בסגנון תככים ומזימות מסוג "משחקי הכס", כשבתפקיד הרודן האוסטרי מככב בן קינגסלי.
משפחתו של דנזל וושינגטון, התכנסה כולה כדי להפיח חיים קולנועניים במחזה "שיעור הפסנתר" מאת אוגוסט ווילסון המנוח. השחקן המהולל הפיק את בכורת הבימוי של בנו בן ה-33 מלקולם וושינגטון, ובתפקיד הראשי מופיע ג'ון דייויד וושינגטון ("טנט"), שכבר צועד זמן מה לקדמת הבמה בעקבות אביו. דנזל לא מכבד בנוכחותו את הסרט שמימנה חברת נטפליקס, אולם אשתו פולט ובתו אוליביה מופיעות בו כחלק מנבחרת אולסטאר אפריקנית-אמריקנית שכוללת את סמואל ל. ג'קסון, דניאל דדוויילר, אריקה באדו, ריי פישר, קורי הוקינס וג'ריקה הינטון. העלילה מתארת משפחה שחורה בפיטסבורג של 1936, אשר נקרעת בעקבות ריב על פסנתר ישן ומאובק שנושא ערך סנטימטלי והיסטורי, אבל גם כספי.
לג'יה קופולה אין חלק בהפקת הענק הכושלת של סבה פרנסיס פורד "מגלופוליס" שיוקרן בטורונטו, אבל היא גאה להציג את The Last Showgirl, כשבקדמת הבמה לא אחרת מאשר פמלה אנדרסון. היא מגלמת נערת שעשועים מלאס וגאס, שבגיל 50 צריכה למצוא לעצמה חיים חדשים לאחר שמנהלה סגר את המופע בו כיכבה לאורך 30 שנה. ג'יימי לי קרטיס, דייב באטיסטה ובן הדוד ג'ייסון שוורצמן גם הם כאן.
"מגלופוליס" - טריילר
(קרדיט: פרנסיס פורד קופולה)
אחרי שהרהיבה בפסטיבל ונציה בתפקיד כוכבת האופרה האחרונה מריה קאלאס בביוגרפיה "מריה", אנג'לינה ג'ולי תגיע לקנדה כדי להציג בבכורה את סרטה החדש כבמאית, "בלי דם" שעלילתו מתרחשת דווקא באיטליה. סלמה האייק ודמיאן בישיר מגלמים זוג נשוי שסוד מן העבר מעכיר את יחסיהם.
שאיפות אוסקר יש גם לשתי דרמות ספורט חדשות שמבקשות להתמקם במרכז הזירה הקולנועית, אבל להטיל זרקור על החיים מחוץ לה. רייצ'ל מוריסון, הצלמת הראשונה אי פעם לזכות באוסקר ("פנתר שחור") מתנסה לראשונה כבמאית בסרט "האש שבפנים" המלווה מתאגרפת שנחושה להתמודד מול יריבים גברים. לרשות הבמאית המתחילה אין צוות שחקנים נוצץ במיוחד אבל היא נתמכת על ידי המפיק בארי ג'נקינס ("אור ירח"), שגם כתב את התסריט. ג'ארל גרום, שכיכב עבור ג'נקינס ב"אור ירח", מגלם את גיבור הביוגרפיה Unstoppable שביים וויליאם גולדברג המבוססת על סיפורו האישי הבלתי-נתפס ומלא ההשראה של אנתוני רובלס, מתאבק שזכה באליפות המכללות בארצות הברית למרות שנולד ללא רגל. עוד מככבים בובי קנבאלה, מייקל פנה וגם ג'ניפר לופז שמגלמת את אמו, ואף עומדת מאחורי הפרויקט כמפיקה.
5 צפייה בגלריה
גם תפקיד בסרט המדובר "מריה", וגם סרט חדש שביימה. אנג'לינה ג'ולי
(צילום: Vittorio Zunino Celotto/Getty Images)
לופז היא לא המוזיקאית היחידה שתפקוד את טורונטו השנה כחלק מתעשיית הקולנוע דווקא. ברוס ספרינגסטין יתייצב בעיר כדי לחגוג את Road Diary: Bruce Springsteen and The E Street Band בו מכנס חברו הנאמן ובמאי הקליפים הקבוע שלו תום זימני קטעי הופעות של "הבוס" לאורך 50 השנה האחרונות. וישנו גם את הראפר המצליח אנדרסון פאאק, שמגלה את עצמו מחדש כקולנוען בדרמה המוזיקלית "קיי-פופס" המשמשת כמחווה למורשת הקוריאנית שלו ובה הוא גם מככב בתפקיד הראשי לצד בנו האמיתי סול ראשיד. הביוגרפיה המוזיקלית Better Man של מייקל גרייסי מוקדשת כל כולה לחייו ופועלו של כוכב הפופ רובי וויליאמס, שמופיע בסרט למרות שבחלקו הארי מגלם אותו השחקן ג'ונו דיוויס.
בדרמה "סאטרדיי נייט" מופיעים צ'בי צ'ייס, דן אקרויד, ג'ון בלושי, גילדה רדנר, ג'ורג קרלין ואחרים שנמנים על גדולי הקומיקאים האמריקנים, אולם הם לא לוהקו לסרט שמוביל הבמאי ג'ייסון רייטמן. הדמויות שלהם מופיעות על המסך בגילומם של שחקנים אחרים, צעירים יותר, כמו דילן או'בריאן, מת'יו ריס וגבריאל לאבל, בניסיון לשחזר באופן קומי ופרוע למדי את נסיבות הפקתה של תוכנית הטלוויזיה פורצת הדרך "סאטרדיי נייט לייב" בשנות ה-70.
ייתכן ויום יבוא שבו מישהו ישחזר את שאירע מאחורי הקלעים של הקומדיה The Deb, סרטה הראשון כבמאית של רבל ווילסון. למרות שהוא נבחר לנעול את פסטיבל טורונטו השנה, הקומיקאית האוסטרלית זרקה את הכביסה המלוכלכת שלה על המפיקים עם טענות קשות נגדם, מה שפוגם מן הסתם בחגיגה ועלול לסיים אותה מוקדם.
סרט שצפוי לעורר עניין מיוחד בעולם ובעיקר בישראל הוא "קוויזלינג: הימים האחרונים" של הבמאי הנורבגי הוותיק אריק פופ, אשר לקח על עצמו משימה לא פשוטה: לשרטט קווים אנושיים לדמותו של וידקון קוויזלינג, הפוליטיקאי הנורבגי משתף-הפעולה עם הנאצים. מדובר בדרמה ביוגרפית שאפתנית ומורכבת מהסוג של הביוגרפיה פורצת-הדרך "הנפילה" של אוליבר הירשביגל, והיא מלווה את קוויזלינג (גרד איידסוולד) ברגעיו האחרונים כבן אנוש לפני הוצאתו להורג ב-24 באוקטובר 1945, על פי יומניו של הכומר פטר אולסן. הדרמה המכבידה והמאתגרת הזו מצטרפת לצונאמי אדיר של יצירות קולנוע איכותיות שמגיעות מהמדינה הסקנדינבית.
נורבגיה, שאינה חביבה בימים אלה על ממשלת ישראל, גם חתומה כתומכת בדוקו הפלסטיני "אין ארץ אחרת" שמתעד את חיי היומיום הבלתי-נסבלים של בני הכפרים במוסאפר יאטה בדרום הר חברון, בצל חיילי צה"ל והמתנחלים. תושב המקום באסל עדרה והעיתונאי הישראלי יובל אברהם מתחילים יחד עם שותפיהם ליצירה, חמדאן בלאל ורחל שור, את קמפיין האוסקר שלהם - קצת יותר מחצי שנה אחרי הבכורה המוצלחת בברלין שנתקלה בתגובות קשות בארץ. "אין ארץ אחרת" הוא אחד מארבעה סרטים פלסטיניים שיוקרנו בטורונטו השנה, ובהם קובץ של 22 תיעודים מעזה שריכז הקולנוע ראשיד משראווי תחת הכותרת From Ground Zero.
בטורונטו תתקיים השנה גם פרזנטציה מיוחדת של מכון הקולנוע הפלסטיני וארגון "קולנוענים למען פלסטין" ובמהלכה יוצגו פרויקטים דוקומנטריים בהכנה - בהם גם תיעוד של רופא מנתח בשם רסאן אבו-סיטא בעבודתו בבית החולים שיפא בעזה. לצד הפרויקטים הללו שהעבודה עליהם נמצאת בעיצומה, יוקרנו במהלך הפסטיבל גם מותחן הפשע "לארץ לא נודעת" של מהדי פלייפל שחי ויוצר בדנמרק, והדרמה החברתית דוברת הערבית והעברית Happy Holidays של סקנדר קופטי ("עג'מי"), שתקציבה הגיע מקטאר, איטליה וגרמניה, ושעלילתה מתחוללת בירושלים ובחיפה בהשתתפות ישראליות יהודיות ופלסטיניות. לשם השוואה, רק סרט אחד מתוצרת כחול-לבן ייכלל בתוכנית הבינלאומית הגדושה לעייפה: "חמדה" של שמי זרחין. אולי שניים, אם אתם מחשיבים את הדוקו "תיקי ביבי" כסרט מתוצרת הארץ. הבמאי אלכסיס בלום והמפיק אלכס גיבני אמנם אמריקניים, אולם לא מעט ישראלים, בהם גם העיתונאי רביב דרוקר, עבדו על הסרט שמתרכז בבנימין נתניהו ומשפחתו.
