"אני מזמינה אותך ליום ההולדת שלי", כתבה נאוה בושמי, בתה של שושנה דמארי ושלמה בושמי, לאמא שלה. דמארי הייתה אז באחד מסיבובי ההופעות הארוכים שלה בחו"ל, והשורה הזאת היא רק חלק קטנטן מתכתובת קורעת לב, שממנה אנחנו מקבלים רק צד אחד בסרט התיעודי על דמארי, "המלכה שושנה", שחציו הראשון שודר אמש וחציו השני ישודר הערב (ב', HOT8). מי שיצפה בו יקבל את דמארי הכריזמטית, המצחיקה, הדעתנית והבלתי מתנצלת, ומצד שני את מערכות היחסים המורכבות שלה עם מעגל האנשים הקרוב אליה, שלא פעם הותירו מאחור אנשים פגועים רגשית.
מתוך "המלכה שושנה"
(באדיבות HOT8)
ניכר שהיוצרים, קובי פרג' ומוריס בן מיור (שאחראים גם ל"פוטו פרג'" ול"להאיר את יוסי", הסרט התיעודי על יוסי בנאי) ביקשו לכבד את זכרה ודמותה של דמארי, ובהתאמה, "המלכה שושנה" מרבה לפאר את הקריירה המצליחה של הדיווה הישראלית הראשונה כולל התחככות בשועי עולם כמו נינה סימון והארי בלפונטה, ובצדק, בסיוע חומרי ארכיון נדירים ויפהפיים, ונמנע מאזכורים כמו היריבות לכאורה עם יפה ירקוני (שמה של ירקוני לא מופיע בסרט אפילו פעם אחת) או הרומן עם שלמה ארצי, שכתב עליה את השיר "שינויי מזג האוויר".
מהצד השני, דמארי הייתה אישה סוערת שעשתה בחירות לא קונבנציונליות לתקופתה, ויש שיאמרו אפילו לתקופתנו, ופרג' ובן מיור לא מרככים את ההשלכות שלהן. בראיונות (בעיקר בחו"ל) דמארי לא מהססת כשהיא מסבירה שהיא בחרה לקדם את הקריירה שלה ושתג המחיר שמוצמד לבחירה הזאת - המרחק בינה ובין בן הזוג שלה ובתה הקטנה, נאוה - לא מרתיע אותה. מכתבים שכותבת לה נאוה, כמו זה שהוזכר לעיל, וקטעים מיומנו של בעלה מבהירים שהם שילמו מחיר לא קטן על החלטה שלא הם קיבלו. הטענה שהביקורת שמקבלת דמארי על הבחירה קשורה להיותה אישה לא מדויקת: גם גבר שהיה בוחר להתרחק ממשפחתו כדי להגשים את שאיפותיו האמנותיות היה זוכה לביקורת דומה.
גם היחסים עם משה וילנסקי, שהלחין רבים משיריה וליווה אותה בחו"ל, מקבלים טיפול עדין אבל לא מייפה. וילנסקי נשמע מתראיין על קשריו עם דמארי, רומן ביניהם נרמז באופן ברור למדי והוא לא מהסס להודות שהוא מרגיש שדמארי ניצלה אותו ולכן ניתק את קשרי העבודה עימה. היחסים של דמארי עם בתה, נאוה, הם היחסים קורעי הלב ביותר בסרט והצופה מקבל פריזמה שלהם לאורך עשרות שנים, החל מילדותה של בושמי, שבה חיזרה אחרי אימה וניסתה להיות חלק מחייה ועד שנכנעה בבגרותה, עברה לגור בטורונטו שבקנדה ולא שבה לארץ עד מותה של דמארי ב-2006. בושמי עצמה נפטרה מסרטן שש שנים לאחר מכן.
מ"המלכה שושנה" עולה דמותה הצבעונית והמורכבת של דמארי, והסרט מתעד גם את שנותיה האחרונות. היא חיה בגפה לאחר מותו של בעלה ונהנתה מגיחה מקצועית נוספת עם האלבום "אור" שהפיק לה מתי כספי ושהחזיר אותה לבמות, ושנה לפני מותה, הודות לשיתוף הפעולה עם עידן רייכל. אחרי מותה חבריה גייסו כסף כדי לרכוש לה חלקת קבר בבית הקברות טרומפלדור שבתל אביב, מתוך ידיעה שבשנותיה האחרונות התגוררה בדירה מוזנחת והנחה שמתה בחוסר כל, אלא שאחרי מותה התברר שדמארי הותירה מאחוריה רכוש רב - נושא שנעדר מהסרט, מן הסתם כדי לשמור על צביון מכבד, אבל יש בו כדי להעיד על צדדים באישיותה ולשפוך אור על האישה שהייתה.
דמארי האישה ככל הנראה הייתה סנסציונית הרבה יותר מזו שפרג' ובן מיור בחרו לצייר, והבחירה ליצור פורטרט מודע אבל לא חטטני יצרה סרט מכובד ועשיר שידבר אל הדור שידע את שושנה - וגם אל זה שלא. מי שיבקש להעמיק בפרטים העסיסיים יותר יוכל לערוך השלמות במרעה הפורה של האינטרנט, ולקבל את התמונה המלאה.
