רונן ברגמן, עיתונאי "ידיעות אחרונות" וה"ניו יורק טיימס", הוא בין הזוכים בפרס פוליצר לשנת 2024 - הפרס היוקרתי ביותר בעולם העיתונות. ברגמן זכה בפרס שעליו הוכרז הערב (יום ב') ביחד עם צוות של העיתון האמריקני על חלקו בסיקור המלחמה בין ישראל לחמאס.
הפרס ניתן להם בקטגוריית פרס פוליצר לעיתונות לדיווח בינלאומי, ולצידו של ברגמן זכו גם שורת כותבים ומומחים אחרים של העיתון - בהם גם ראש המשרד של הטיימס בירושלים, פטריק קינגזלי, ועיתונאי ישראלי נוסף, נתן אודנהיימר.
בין הכתבות שבזכותם הוכרזו כזוכים: תחקיר העוסק בכסף קטארי שהמשיך לזרום למרות ידיעות מודיעיניות שחלקו עובר לחמאס, ועל כך שגורמים קטארים מזרימים בחשאי כספים ישירות לזרוע הצבאית; שורת תחקירים על אודות הכישלון המודיעיני שקדם למלחמה, ובתוך כך חשיפה של מסמכים מסווגים רבים, לרבות ההערכות של פיקוד הדרום לגבי תוכניות חמאס; תחקיר רחב ממדים על המתקפה בבארי; וכן דיווחים של הצוות על המלחמה גם מתוך עזה.
הפוליצר מוענק מדי שנה בחודש מאי עבור הישגים עיתונאיים יוצאי דופן בשורת קטגוריות, בגין עבודות שפורסמו בשנה שחלפה. קטגוריית הדיווח הבינלאומי נחשבת לאחת מהיוקרתיות שבהן, ובה מתחרים מיטב הצוותים של התקשורת העולמית הפרושים ברחבי העולם ומסקרים את האירועים המשמעותיים ביותר בשנה. בשנה שעבר זכה צוות של ה"ניו יורק טיימס" בגין כיסוי המלחמה באוקראינה.
זכה בפרס סוקולוב וכתב 6 ספרים
עד כה רק ישראלי אחד זכה בפרס פוליצר לעיתונות: הצלם עודד בלילטי, בקטגוריית צילום חדשותי בשנת 2007. שני ישראלים נוספים זכו בפוליצר בתחומים אחרים - ספרות עיון (שאול פרידלנדר) ומוזיקה (שולמית רן).
ברגמן (51) הוא כתב מגזין ופרשן לענייני ביטחון ומודיעין ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet כ-25 שנה, ובשנים האחרונות הוא פועל כחבר מערכת ב"ניו יורק טיימס". לאורך הקריירה שלו פרסם גם ב"וול סטריט ג'ורנל", ב"ניוזוויק", ב"דר שפיגל" ובכלי תקשורת גדולים אחרים.
ברגמן, שזכה ב-2017 בפרס סוקולוב, פרסם חמישה ספרי עיון בעברית, בהם "והרשות נתונה" - העוסק בתהליך אוסלו והרשות הפלסטינית, "מלחמת יום כיפור - זמן אמת" ו"הבור - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל". ב-2018 פורסם באנגלית ספרו העוסק בהיסטוריית החיסולים הממוקדים של ישראל.
בפברואר האחרון ברגמן וצוות "הניו יורק טיימס" הוכרזו כזוכים בפרס ג'ורג' פולק לעיתונות. "כמובן שהייתי מוותר על הכול ובלבד שהזוועה הזו לא הייתה מתרחשת", אמר אז העיתונאי הישראלי, "אך כעיתונאי אני גאה ש'הניו יורק טיימס' לא חסך משאבים והקדיש את כל יכולותיו כדי להגיע לתוצאה המיטבית הזו".
