את הרגעים האלה הוא לא ישכח: זמר צעיר בתחילת דרכו, עומד על הבמה לראשונה מול פנסי התאורה ומצלמות הטלוויזיה, מול השופטים מירי מסיקה, אייל גולן ואביב גפן, רגע לפני האודישן שיכול לשנות את חייו. אבל במשך דקות הם דיברו על דבר אחד - וזו לא הייתה המוזיקה.
"התאכזבתי מהתוכנית 'אביב או אייל'", אומר אליאב זוהר, בנו של חבר הכנסת מיקי זוהר. "התאכזבתי שהם עירבו פוליטיקה. במשך 40 דקות רק דיברו וביקרו את אבא שלי ואת התנהלות המדינה. ילד עומד מולכם בפעם הראשונה בטלוויזיה, ילד שרוצה לחשוף את המוזיקה. זה היה קצת מזלזל. ניסיתי להגיד את זה".
והיום אתה כבר לא מכוון לריאליטי?
"היום אני במקום הכי בוגר ואחראי שהייתי בו כל ימי חיי. אני שמח שעשיתי דרך חשובה. לריאליטי אני ממש לא רוצה ללכת. אני מעדיף לעשות את הדרך הארוכה, דרך הבמות, שאנשים יבואו למוזיקה שלי. ריאליטי זו לא הפלטפורמה הנכונה, לפחות לא בשבילי".
אליאב זוהר כבר בן 22, מתגורר עם ההורים בקריית גת, תלמיד בבית הספר למוזיקה ברימון, מייצר מוזיקה מגיל קטן. לדבריו, בגיל 9 הוא הוציא שיר לא רשמי בפעם הראשונה. היום (ג') הוא מוציא את "תפתחי חלון", שיר ראשון מתוך אלבום הבכורה שלו. "עבדנו במשך שנתיים על כל האלבום הזה, זה כמו להביא ילד", הוא אומר. "זה לא היה קל. מתוך 150 שירים שכתבתי, לבחור 11 שהם הכי טובים שלך, זה לא קל".
אתה כותב את כל השירים שלך. מה מניע אותך לכתוב?
"מה שמיוחד באלבום זה שכל השירים מבוססים על סיפורים אמיתיים. חלקן חוויות עצובות וחלקן שמחות. זכיתי לעבוד עם המפיק שמוליק דניאל ומורן דוד. ניסיתי להביא מקסימום רגש. כל מה שרואים בקליפ מתאר את הסיפור מאחורי השיר. הוא מספר על דוגמנית מצליחה שמתאהבת בזמר מתחיל ומתאכזבת שוויתרה עליו".
מה השיר הכי חשוף שלך?
"אחד מהם זה שיר שכתבתי על אבא שלי. זה שיר שמדבר מהמקום הכי חשוף שיש על הפוליטיקה ועל החיים שלו בפוליטיקה, ועל מה שאנחנו עוברים בבית בגלל שהוא נכנס למקום הזה. אני חושף גם תחושות שלו, על החיים שלו. אני אתן שורה קטנה מהפזמון: 'נמאס לו מהדרך משגרה שאין בה ערך, השינה שלו בערך'. זה נתון לפרשנות".
בסוף תמיד יגידו שאתה הבן של. זה מפריע לך?
"אני באמת לא חושב שיש את העניין הזה של הבן של. אני באמת מאמין בצורה אובייקטיבית שהמוזיקה טובה, ואני גם לא חושב שיש צורך לערבב ביני לבין הפוליטיקה, כי הוא באמת בעולם שלו וזה רחוק מהעולם שלי שנות אור. פוליטיקה ממש לא מעניינת אותי. אני בקטע של לרגש, פחות לעצבן. היה ברור לי שכשאני אתחיל את הקריירה המוזיקלית, ינסו לגרור את העולם הפוליטי בגלל שאבא חזק בתחום. אני כל כולי בתוך העולם המוזיקלי. כשמדברים איתי פוליטיקה אני מרגיש שזו שפה זרה".
עד כמה אתה לוקח ללב תגובות?
"אני די לוקח ללב, אבל אבא שלי אמר לי שעדיף לא לקחת ללב, ואני שומע בעצתו. היו הרבה רגעים שנפגעתי מתגובות, אבל אתה מבין שאנשים מאחורי מקלדת. אני לא לוקח את הפגיעות למקום קיצוני. אני פשוט מופתע כשאני רואה רוע של אנשים במקלדת. כאילו, איך יש לבן אדם מסוגלות לשבת במחשב ולכתוב דברים רעים על מישהו אחר?"
מה החלום הכי גדול?
"אני רוצה להנגיש את המוזיקה שלי שתגיע בעזרת ה' לכמה שיותר אנשים וכמה שיותר קהל כי אני מאוד מאוד אוהב לרגש. החלום הוא להופיע בבמות גדולות, קיסריה והיכל תרבות, הכי גדולות שאפשר, כדי שאני אוכל לרגש. אין דבר שאני רוצה יותר מלרגש אנשים בעזרת המוזיקה".
