המרחק מירושלים לקיסריה הוא קצת יותר מ-100 ק"מ, שעה ורבע בלי פקקים. יש זמרים שהגיעו לשם שמונה דקות אחרי שפרצו. לדג נחש זה לקח הרבה יותר זמן. רק עכשיו, 25 שנה אחרי שיצאו לדרך, הם מגיעים לסמן וי על אחד מקודשי הקודשים של המוזיקה הישראלית. רגע לפני ההופעה שלהם שתתקיים ב-7 ביולי (עם אינפקטד מאשרום, בלקן ביט בוקס, אקו ופלד), חזרנו לארכיון הפרטי שלהם עם תמונות מכמעט שלושה עשורים של קריירה. יש כל מיני דרכים לטפל בעבר, בהווה ובעתיד של הדג נחש - הם עובדים על אלבום חדש ושיר ראשון ממנו יראה אור בקרוב. הפעם החלטנו לפרק (ולהרכיב) את המסע שלהם באמצעות עשרה רגעים מכוננים בדרך שלהם.
28 צפייה בגלריה
25 שנה אחרי שיצאו לדרך, הם מגיעים לסמן וי על אחד מקודשי הקודשים של המוזיקה הישראלית. הדג נחש
(צילום: חברי הדג נחש)
היפ הופ ציוני
הרבה לפני "היהודים באים", הדג נחש הציעו קריאה חדשה והומוריסטית בכמה מיתוסים ציוניים - "היפ הופ ציוני", הם קראו למה שהם עושים. כבר באלבומם הראשון משנת 2000, "המכונה של הגרוב", נכנס פנימה גיבור לאומי ("בגיבוב מילים ראשון אין שני / הרבה יותר גיבור מטרומפלדור"). בהמשך, בשיר "גבי ודבי" הם הגיעו לחוזה המדינה ("הרצל נשען על המעקה מה זה בשנטי / איך שראיתי אותו נהיה לי אנטי"), וב"בראשית" עסקו בהתחדשותו של היישוב העברי ("בפלסטינה ארץ ישראל ראשית המאה / חיו כמה שבטים על אותה האדמה / נבדלו אלה מאלה בדת, שפה / יחסים ביניהם לא היו מי יודע מה"). הסולן שאנן סטריט אומר, "יש איזשהו פער בין מיתוס למציאות בהוויה הישראלית, ואני מרגיש שצריך להיכנס לשם ולבדוק מי אנחנו, לעומת מי שתכננו להיות ומה שאנחנו מספרים לעצמנו שאנחנו. כשהופענו בארצות הברית באיזה קולג' הייתה מרצה שאמרה ש'בראשית' הוא שיר פופ שעוסק בתוכן לא פופי".
28 צפייה בגלריה
כהן אהרונוב: "השתדלנו לא לגעת בנושאים שהם טאבו אבל תמיד אמרנו את האמת שלנו". הדג נחש
(צילום: חברי הדג נחש)
הבסיסט יאיא כהן אהרונוב מוסיף שהחיבור שלהם להיסטוריה שלנו "נובע מהרצון לבדוק את המיתוסים והסיפורים שבנו אותנו כחברה. השתדלנו לא לגעת בנושאים שהם טאבו אבל תמיד אמרנו את האמת שלנו בלי לחשוב אם נשלם מחיר או אם ישמיעו את זה ברדיו, וגם כשקיבלנו נאצות הלכנו על זה".
שלומי אלון, זמר ונגן כלי הנשיפה בהרכב, מאוד אוהב היסטוריה: "אנחנו מסתכלים על ציר הזמן של ישראל ומשתדלים לעשות לו זום אין וזום אאוט, כמו למשל בשיר 'להתחלק בעיר', שעוסק בירושלים ובתובנה שאם לא נדע להסתדר אחד עם השני זה יגמר רע מאוד".
28 צפייה בגלריה
כהן אהרונוב: "תמיד אמרנו את האמת שלנו בלי לחשוב אם נשלם מחיר או אם ישמיעו את זה ברדיו". הדג נחש
(צילום: באדיבות חברי הלהקה)
עוד במדור מוזיקה:
זה הזמן להתעורר
קשה לעשות מחאה מוזיקלית בישראל. הרדיו לא ממש מחבק אותה, ומי ששר עליה מסתכן באובדן של אחוז ניכר מהקהל הפוטנציאלי שלו. אצל הדג המחאה היא דרך חיים. הם הופיעו במחאת האוהלים ב-2011 ושלטים עם שורות משיריהם כיכבו גם בהפגנות בבלפור. סטריט אומנם לא שואף להיות פוליטיקאי, "אבל המציאות החברתית והפוליטית היא חלק מהחיים שלנו כאן יותר מאשר בארצות אחרות, וכשאתה רוצה לספר סיפור אמין, זה טבעי בעיני לגעת גם בדברים שדחוף לתקן. כמו שבזמן מלחמת וייטנאם יצאו שירים שעסקו בה והשפיעו על אלו ששמעו אותם, גם פה אנחנו חווים וייטנאם כלכלי מאז שאני זוכר את עצמי, וצריך לטפל בו".
כהן אהרונוב מוסיף ש"הבנו שמותר לנו להגיד דברים חריפים, ועם השנים היה יותר קל לקבל את זה".
"לא פראיירים" - מחאת האוהלים 2011
("לא פראיירים" - מחאת האוהלים 2011)
אלון: "לפני 20 שנה אף אחד כמעט לא שר על יוקר המחייה, בטח לא בצורה מובהקת, והיום כולם עוסקים בזה. שאנן הדביק אותנו באג'נדה שלו וככל שהזמן עבר הבנו יותר ויותר את התפקיד שלנו במרקם הישראלי. שילמנו על זה מחיר וקיבלנו בראש אבל אף פעם לא חשבנו לרדת מזה. כולנו בעלי משפחות וכולנו משלמים שכירות ואתה לא יכול שלא להתעסק בזה, והרבה שיחות בלהקה סובבות סביב הדברים האלו. באלבום שאנחנו עובדים עליו החדש קלטנו שיש בו מלא שירים כיפים למרות המצב, ואולי בהמשך יגיעו שירי מחאה".
28 צפייה בגלריה
אלון: "לפני 20 שנה אף אחד כמעט לא שר על יוקר המחייה, בטח לא בצורה מובהקת, והיום כולם עוסקים בזה". עטיפת האלבום "זמן להתעורר", הדג נחש (עיצוב: טל שפיגל)
גיא מר, ראפר ואיש הפטיפונים בהרכב, אומר: "המחאה כל כך טבעית אצלנו שאנחנו צריכים להתאמץ כדי שהיא לא תיכנס לשירים". וזה עובד גם הפוך - המחאה ברחוב נכנסת למוזיקה כמו ב"זמן להתעורר". "הרבה אנשים הרגיש כמונו אז והמחאה החברתית נכנסה לתוך השיר, וזה יצר את ההזדהות והתזוזה שהייתה והיינו חלק מפס הקול שלה".
28 צפייה בגלריה
השימוש שלהם בערבית קשור לעיר שממנה רובם מגיעים - ירושלים. הדג נחש בהופעה בעיר, פורים 1998
(צילום: באדיבות חברי הלהקה)
להתחלק בעיר
אם מחאה היא נושא שמוזיקאים מעטים מדי פה נוגעים בו, שילוב מילים בערבית בפזמונים עבריים, ולא ממקום אדנותי, הוא מחזה נדיר אף יותר. כהן אהרונוב מסביר שהשימוש שלהם בערבית קשור לעיר שממנה רובם מגיעים - ירושלים. "זו לא שפה זרה עבורנו, אתה סופג אותה בילדות ובנעורים שלך והרגשנו שהיא חייבת להיכנס למוזיקה שלנו". וכך גם הצלילים, הסולמות ורבעי-הטונים נכנסו לשירים. "כשעבדנו עם יוסי פיין ורצינו להביא מזרח תיכון חדש, הוא השמיע לנו חומרים מסוריה וממצרים", הוא ממשיך. "התחלתי לנגן אז בעוד ושיתפנו פעולה עם נגנים ערבים. תמיד רצינו לשתף פעולה עם זמרים וזמרות ממדינות אויב. יש לנו קהל בסעודיה ובמצרים, ומאוד נשמח להופיע במצרים אבל קשה להגיע אליהם. השילוב בין מזרח למערב הוא המקום שאליו המוזיקה הישראלית הולכת".
28 צפייה בגלריה
"השילוב בין מזרח למערב הוא המקום שאליו המוזיקה הישראלית הולכת". הדג נחש
(צילום: אריאל עפרון)
סטריט: "אני לומד ערבית כבר 11 שנה וניסיתי להתעסק עם השפה עוד לפני זה. קח למשל את צמד המילים 'בינת ג'בייל' שזה 'בת הרים' בערבית, יש פער עצום בין המשמעות המקורית של המילים, ובין עוצמות הכאב שאנחנו כישראלים נושאים בתוכנו כשאנחנו חושבים על המקום הזה. תמיד היה לי חשוב להכניס קצת ערבית בקונוטציה יומית של אהבה ולא של מה ששומעים בחדשות. אני חושב שכל הישראלים צריכים לדעת ערבית בתור שפה שנייה ואני בז לזה שבזים לשפה הזו. צריך שיהיה איזון חוזר בינינו לבין הערבית בצורה יותר טבעית ובריאה ממה שיש עכשיו".
אלון: "בכל אלבום ניסינו למצוא שפה מוזיקלית אחרת, וכשהתחלנו להיפתח למוזיקה הערבית בזמן העבודה על 'זמן להתעורר', יוסי פיין אמר לנו שאולי אנשים לא יבינו מה אנחנו עושים עכשיו אבל זה יהיה הדיבור והסאונד בעתיד, ואנחנו נביא את השילוב בין המטאל והפ'אנק, לבין המוזיקה הערבית לתוך ההיפ הופ האקלקטי שלנו". ברוח זו השיר "מבסוט" (שבו התארח דקלון) קיבל שמיכה ערבית שלדברי אלון "נתנה לו עוצמה וסאונד אחרים. מאז זה הפך לחלק מארגז הכלים שלנו".
שירת הסטיקר
הפוליטיקה הישראלית היא לא מקור לגאווה, והלהקה טיפלה בה בין היתר ב"קובלנה על מפלגות ישראל" וב"חליפות", שבו דרשו תשובות מנבחרי הציבור ("אפילו זה שבחרתי בו / לא נראה מודאג מזה שאין לי בכלל על מי לסמוך / בטח לא עליו אבל כאן רק מתחיל הברוך / כי כל הנבחרים ייאוש אחד ארוך / חבריו לכסא לא יותר טובים ממנו / שיבוט של אופורטוניסטים שרגש אצלהם איננו"). גם הקיטוב בין שמאל לימין טופל, ולא רק ב"שירת הסטיקר" המופתי שכתב דויד גרוסמן. לדברי כהן אהרונוב "גרוסמן רצה לשים בשיר את הסטיקרים מימין ומשמאל כדי להראות את הדמיון ביניהם. הימנים חשבו שזה שיר ימני, והשמאלנים חשבו שזה שיר שמאלני. אנחנו פחות מדברים על ימין/שמאל, אלא יותר על ערכים בחברה ועל הכוח של אזרחים לשנות, וראינו את זה במחאה החברתית".
28 צפייה בגלריה
הימנים חשבו שזה שיר ימני, והשמאלנים חשבו שזה שיר שמאלני. עטיפת "שירת הסטיקר", הדג נחש
סטריט: "הפסקתי לפחד גם אם לפעמים יש חשש שתגיע סופה שלא התכוננו אליה. חווינו דברים כאלו, אבל בפעם השנייה זה כבר פחות גרוע, ובטח שברביעית. אכלנו כאפות מוגזמות בגלל דברים ששרנו עליהם, אז הורדנו קצת את הראש והמשכנו לעבוד".
28 צפייה בגלריה
מר: "העיסוק במצב קשור לכך שגדלנו בירושלים של סוף שנות ה-70 לתוך שנות ה-80, וחווינו מה זה דו קיום, והמצב היום יותר גרוע ממה שהיה אז". הדג נחש
(צילום: חברי הדג נחש)
28 צפייה בגלריה
"אנחנו פחות מדברים על ימין/שמאל, אלא יותר על ערכים בחברה ועל הכוח של אזרחים לשנות". ציטוטים משירי הדג נחש על שלטים בהפגנות
(צילום: באדיבות חברי להקת הדג נחש)
אלון: "העיסוק בפוליטיקה מגיע מהתשוקה הנערית לשנות את העולם, ולהגיד שמגיעים לנו צדק, שווין ושהפוליטיקאים שלנו לא יהיו רמאים. הבנו כבר שאנחנו יכולים לדבר על אלימות נגד נשים, על פוליטיקאים מושחתים ושהעולם כנראה לא ישתנה, אבל זו החתימה שלנו בעולם הזה".
מר: "אנחנו כותבים על המצוקות והדברים שאנחנו רואים. כצעירים ראינו את המנכ"ל שמרוויח 'ככה', מול ההוא שמחפש עגבנייה בפח, ובהמשך נכנסנו לצבא ולהתמודדות שלנו עם המדינה והטירוף שקורה פה. היה נחמד לחיות באוסטרליה ולשיר על נושאים אחרים אבל זה המצב. העיסוק בזה קשור לכך שגדלנו בירושלים של סוף שנות ה-70 לתוך שנות ה-80, וחווינו מה זה דו קיום, והמצב היום יותר גרוע ממה שהיה אז".
לזוז
קובי אוז נתן להם את הצ'אנס הראשון כשהחתים אותם ב"לבנטיני", הלייבל שהקים בתחילת המילניום, אך האיש שהעלה את סטריט וחבריו מדרגה הוא המפיק יוסי פיין. "בחיים שלי ובהיסטוריה של הדג - יוסי פיין זו מתנה שאי אפשר בכלל לתאר", העיד הסולן, "כל החיים אדע שעבדתי עם מישהו מהגדולים שיש. הרבה פעמים כשאני עובד עם מישהו צעיר ממני, אני מנסה לשחזר את החוכמה והתובנות שיוסי הביא לנו". סטריט ציין את החשיבות העצומה שפיין ראה גם במילים שהם כתבו. "הוא שדרג הרבה טקסטים שלנו וידע איפה לקצץ או להוסיף. בתור כותב לפעמים אתה לא רוצה להוריד אות או פסיק, והוא הראה לנו מה זה כבר שומן שאפשר להעיף, והכול נעשה בהמון גרוב ובלי טרור".
כהן אהרונוב נזכר שכשהם פנו לפיין, הוא לא היה בעניין והציע להם להפיץ קלטות עם חומרים שלהם כדי לאסוף קהל. כשהם החלו לעבוד על האלבום השני, הבסיסט נדנד למפיק עד שזה הסכים לבוא - בהתחלה לכמה שירים ואז לכמה אלבומים. "כבסיסט, הוא לימד אותי מהי פשטות ואיך לשרת את השיר. הוא לימד אותנו ליהנות מהדרך ולעשות את הכי טוב שאפשר ולא לחשוב אם זה יצליח או לא".
אלון: "הוא כבר היה אגדה כשהגענו אליו. ידענו שאנחנו רוצים לינוק ממנו ואחרי הפלירטוט הראשוני הוא הגיע מניו יורק להפיק את האלבום, ומשם התחיל בית הספר המוזיקלי הגדול. הוא המנטור שלי והוא גם חבר, וכשאני מפיק אמנים יש לי 'יוסי פיין' שיושב על הכתף. כל אלבום שעבדנו עליו איתו התחיל מסשנים של קואצ'ינג כדי למצוא את המטרה הסופית. באלבום אחד הוא נתן לי יותר מכל מה שלמדתי בבית ספר רימון".
28 צפייה בגלריה
מר: "אנחנו כבר הרבה שנים ביחד ויודעים ליהנות גם מהדרך". הדג נחש
(צילום: חברי הדג נחש)
מר: "יוסי יודע איך לגייס את האנשים למען המשימה והוא דחף אותי למצוא סימפולים מסוימים. יש אין סוף רגעים שהוא הביא רעיון שלא היה לנו מובן בהתחלה, והוא ידע להדגים לנו איך זה יתחבר אלינו. אנחנו לא מחויבים לחוקי ההיפ הופ, וגם אם המוזיקה מוגשת הרבה פעמים כראפ, אנחנו הרכב של נגנים שמנסים לאתגר את עצמם. אנחנו חבורה גדולה וכולנו מלאים ברעיונות - גם לאחרים יש רעיון יש מה לעשות עם הפטיפון ולי יש רעיון מה לעשות עם הבס באותו הרגע. יש ריבים על אקורדים אבל אנחנו כבר הרבה שנים ביחד ויודעים ליהנות גם מהדרך".
בעזרת הג'אם
אחרי שני אלבומים סופר מצליחים ("לזוז" ו"חומר מקומי") הדג נחש החליטו לנסות את המזל גם בארצות הברית. במהלך סיבוב ההופעות עלה הרעיון לכתוב ולהקליט שם אלבום חדש. מעט מאוד הרכבים ישראלים חצו אוקיינוס ויצרו אלבום באולפן In The Pocket שנמצא בלב יער בקליפורניה ליד בריכות טבעיות. "בעזרת הג'אם" שיצא ב-2006 ויצא בקרוב על גבי תקליט ויניל, הוא מהפסגות המוזיקליות של ההרכב, אך הדרך אליו לא הייתה קלה, בטח לסולן. סטריט: "שמענו על האולפן הזה מיוסי (פיין, א"ש) וכשאמרנו ללייבל שאנחנו רוצה להקליט בקליפורניה והם הסכימו, הבנו שזאת הזדמנות שאסור להחמיץ. הייתי אז בתקופה אישית מאוד קשה. חזרנו לארץ ב-1 במאי ואחותי טובה נפטרה ב-13 במאי, היא הייתה בסוף שלה ואני הייתי שם באולפן המטורף הזה והתכתבתי איתה במיילים. הפער בין המקום הנפשי שלי לחוויה המקצועית שלי היה עצום, ונתתי למוזיקה לגשר עליו".
28 צפייה בגלריה
סטריט: "הפער בין המקום הנפשי שלי לחוויה המקצועית שלי היה עצום, ונתתי למוזיקה לגשר עליו". עטיפת האלבום "בעזרת הג'אם", הדג נחש
28 צפייה בגלריה
סטריט: "כשאמרנו ללייבל שאנחנו רוצה להקליט בקליפורניה והם הסכימו, הבנו שזאת הזדמנות שאסור להחמיץ". הדג נחש
(צילום: אוהד רומנו)
כהן אהרונוב: "כשנכנסנו לאולפן לא היו לנו שירים, אז התחלנו לג'מג'ם ויוסי אמר לנו שכל מוזיקאי צריך להיות ג'ימי פייג' ליום אחד. זו הייתה חוויה בלתי נשכחת. אתה נכנס לתוך יער, נוסע רבע שעה ופתאום מגיע לאגם. זו אולפן חלומי עם הציוד הכי טוב שיש. הניתוק הזה כשאתה לא מחובר בארץ לטלפון ולא מציקים לך תרם למוזיקה. ניגנו שם שעות על גבי שעות והתחלפנו בכלים. טיילנו ביער, בישלנו וחזרנו לנגן, זו הייתה חופשה מוזיקלית. יש עוד שעות של מוזיקה מעולה שעשינו שם ועוד לא מצאנו את הזמן להוציא".
הדג נחש בטור בארצות הברית - בוסטון
(קרדיט: גיא מר)
אלון: "אנשים נורמליים, אחרי אלבום מצליח כמו 'חומר מקומי' - שהיה הכי נמכר שלנו - אמנים רציניים היו מחפשים לעשות להיטים נוספים. אבל אנחנו רצינו לשנות אווירה ויוסי המליץ לנו על האולפן הזה, ובגלל המצב של שאנן הוא אמר לגיא ולי להוביל. הטקסטים נכתבו תוך כדי עבודה. את השיר 'קליפורניה' כתבנו לאחר נסיעה על כביש 1 שם. נסענו בשני ואנים - אחד לסטלנים ואחד ל-לא סטלנים, וגיא ואני ישבנו מקדימה ושמענו סייפרס היל והתחלנו לזרוק שורות ופשוט עפנו. שאנן, שהיה בוואן השני, התחבר לאולפן והוספנו עוד בית ושורות. זה אלבום מאוד מיוחד שנוצר בתנאים חלומיים".
גיא: "הגרף שלנו היה אז בעלייה והייתה אווירה של התפוצצות, ויוסי זיהה שזה הזמן להתנתק ולעשות אלבום באולפן, בלי חומרים מוכנים. זה אלבום מאוד מיוחד גם בגלל המיקום הגיאוגרפי וגם כי שאנן היה בתקופה קשה, והרבה מהמשקל עבר עליי. גם כשאנחנו עובדים עכשיו אנחנו יוצאים מחוץ לעיר. אנחנו לא פוסלים דרכים לחדש לעצמנו ואולי נטוס למשל לאיטליה כדי להקליט אלבום".
שותפים בעם
לאורך השנים חברי הדג נחש שיתפו פעולה עם רשימה ארוכה של מוזיקאים ומוזיקאיות ישראלים ובהם אהובה עוזרי, יצחק קלפטר, מזי כהן, ליאורה יצחק, יהודה קיסר, דקלון, יהודית רביץ, אינפקטד מאשרום ואהוד בנאי. "שיתוף פעולה ואירוח זה בקוד הגנטי שלנו", מסביר סטריט, "יש להקות שכשהם צריכות לארח מישהו הן מתמלאות בחרדה קיומית, אבל אצלנו זה חלק מהמסיבה. איך יודעים את מי להזמין? זה משתנה - בזמן 'שירת הסטיקר' למדתי אצל אהובה עוזרי, וכשהשם שלה עלה - כולנו ידענו שזה בינגו. וגם כשכתבנו את 'יום שישי' עם האווירה של ישראל של פעם שמענו בראש את הגיטרה של קלפטר".
28 צפייה בגלריה
"יש מלא אמנים שאני אוהב ומעריך בארץ ועוד לא שיתפנו איתם פעולה ואני מאמין ומקווה שזה יקרה". גיא מר, הדג נחש
(צילום: אוהד רומנו)
כהן אהרונוב מוסיף שב"שיר נחמה" הם רצו לעשות מחווה לצלילי הכרם: "התקשרנו ליהודה קיסר, הוא הגיע מיד והחיבור היה מאוד טבעי. המפגש עם קלפטר ב'יום שישי' היה סגירת מעגל עבורי כי ניגנתי איתו בס בגיל 17". אחד משיתופי הפעולה שהוא זוכר לטובה היה עם תזמורת המהפכה במשכן האופרה, כש"הלהקה שחלמה לצאת מירושלים ולעשות פ'אנק הגיעה למקום תזמורתי עם מלא מוזיקה".
אלון: "הייתה מחשבה לארח את אריק איינשטיין וזה היה מאוד קרוב, אבל זה לא קרה בסוף. בכל פעם שעשינו אלבום הרגשנו שיש שירים שחשבנו שאם נביא להם ליהוק טוב ונעשה סופר ריספקט לו וגם נרים לעצמנו, ותוך כדי תנועה הבנו שיש לנו קו מנחה של הרבה אגדות עבר כמו יהודה קיסר, טריפונס וקלפטר. ב'שיר נחמה' כבר היו לנו את כל הליינים. משה אסרף המתופף שהביא את הליינים המזרחיים הציע שנביא את קיסר, ואני התבאסתי כי ניגנתי ממש מגניב. אבל כשקיסר הגיע לאולפן הרגשנו את הבינגו באוויר. עם אהובה היו לנו דמעות בעיניים כשהיא הקליטה. זה מתחיל מחיבור אולפני ונגמר באהבה אמיתית".
28 צפייה בגלריה
ב"שיר נחמה" הם רצו לעשות מחווה לצלילי הכרם: "התקשרנו להיודה קיסר והוא הגיע מיד". עטיפת האלבום 6 הדג נחש
מר: "כל פעם זה קורה בצורה מיסטית אחרת, אנחנו אוהבים להתחבר עם אנשים - גם בהופעות, יצא לנו לנגן גם בחו"ל עם גיבורי ילדות שלנו. יש מלא אמנים שאני אוהב ומעריך בארץ ועוד לא שיתפנו איתם פעולה ואני מאמין ומקווה שזה יקרה".
חומר מקומי
כשהקנאביס יהפוך פה לחוקי והסרט בפתח הקופי שופ הציוני הראשון ייגזר, הגיוני שהדג נחש יעלו באירוע לביצוע ארוך ושמח של "מה נעשה?". "אף אחד לא אמר לנו שאנחנו לא יכולים לשיר או שאולי לא ישמיעו אותנו אם נשיר על סמים", פותח סטריט, "מבחינתי המאבק ללגליזציה של קנאביס שצפוי להסתיים בהצלחה בקרוב, היא דוגמה לכך שיש מאבקים שאפשר לנצח אותם. יש הרבה מאבקים צודקים בארץ וקשה להצביע על ניצחונות וזה ניצחון. כי בחייאת, תתעסקו בדברים החשובים". ואגב ירוק, סטריט מזכיר את ההתגייסות של הלהקה למאבק שהצליח להצלת עמק הצבאים בירושלים שנשאר ריאה ירוקה שלא בנו עליה שכונה.
28 צפייה בגלריה
"אף אחד לא אמר לנו שאנחנו לא יכולים לשיר או שאולי לא ישמיעו אותנו אם נשיר על סמים". הדג נחש
(צילום: אוהד רומנו)
28 צפייה בגלריה
כהן אהרונוב: "זה משמח לראות שאתה כותב שירים שפעם היו אסורים להשמעה כי הם דיברו על דברים כאלו". עטיפת האלבום "חומר מקומי" הדג נחש
כהן אהרונוב: "זה משמח לראות שאתה כותב שירים שפעם היו אסורים להשמעה כי הם דיברו על דברים כאלו, והיום זה משהו שהוא כמעט חוקי במדינה אחרי מדינה. כשזה יהיה חוקי פה אז נתחיל לכתוב שירי אהבה", הוא צוחק.
אלון: "עוד לפני שהתפרסמנו חלקנו אהבנו לגלגל ולעשן, ויש לי רומן ארוך שנים של אהבה-שנאה עם הדבר הזה. אנשים מעשנים היום גם עם ההורים ועם סבא וסבתא, וזה בסדר. יש נורמליזציה של זה לגמרי, ואין שום סיבה שמי שקונה וויד לא יעשה את כמו וודקה. גם באלבום החדש יהיו שירים שידליקו את הנושא".
מר מוסיף ש"זה התחיל ממקום של היפ הופ, וויד, אלכוהול ומוזיקה ושאין בכלל שאלה אם לשיר על זה. בהמשך הרגשנו שאנחנו צריכים להיקרא לדגל בנושא הזה של הלגליזציה".
28 צפייה בגלריה
מר: "זה התחיל ממקום של היפ הופ, וויד, אלכוהול ומוזיקה ושאין בכלל שאלה אם לשיר על זה". הדג נחש
(צילום: רונן ללנה)
עוד יהיה טוב
הם לא רק שרים על הצורך בשינוי, אלא גם מקדמים אותו ויורדים להופיע מול אלו שיושבים במקלטים בעתות מלחמה ומול החיילים ששומרים עליהם. כהן אהרונוב: "אנחנו ידועים בתור להקה חברתית, אנחנו רוצים לתקן את המקום הזה וזה צריך להתבטא גם במעשים. השיא בעיני היה ב-2019 שהופענו באמפי פארק בראשון לציון למען 20 עמותות חברתיות. זו הייתה תקופה די שחורה עם הבלגן של הבחירות הסדרתיות, ואז אתה מגיע לעמותות שמחלקות אוכל לזקנים, מלמדות נוער במצוקה גלישה ועובדות עם נערים אוטיסטים - ואתה קולט כמה אנשים יש פה שעושים טוב - על אמת. זה מאוד מחזק ואתה רוצה להיות חלק מזה".
28 צפייה בגלריה
"שאנן הדביק אותנו בחיידק החברתי. זה תמיד היה חזק אצלו בטקסטים ובהמשך גם בשטח". גיא מר, הדג נחש
(צילום: חברי הדג נחש)
סטריט: "אנחנו חיים פה ורוצים ארץ טובה יותר לאזרחים. השינוי במציאות הישראלית נתפס כמשהו בלתי אפשרי וגם אלו שמבינים שזה אפשרי תופסים את זה כדבר כבד ומכביד. אני חושב ששינוי צריך להיות כיפי כמו בשיר 'מצביעים ברגליים' ("זו לא המהפכה שלי אם אי אפשר לרקוד אותה"). כשיזמתי את פסטיבל בשקל עם כמה חברים טובים, אמרנו שזו ההפגנה הכי פסטיבלית והפסטיבל הכי הפגנתי. אנרגיה של שותפות יכולה להביא שינוי".
מר: "שאנן הדביק אותנו בחיידק החברתי. זה תמיד היה חזק אצלו בטקסטים ובהמשך גם בשטח, ברצון להתנדב, לעזור ולשמח כמו למשל ב'פסטיבל בשקל' ובפעילות בעמותות. היו תקופות שבהן התעקשנו להתנדב לפחות פעם בחודש גם כשהיינו מאוד עמוסים".
28 צפייה בגלריה
"אתה קולט כמה אנשים יש פה שעושים טוב - על אמת". הדג נחש ומשפחותיהם באילת
(צילום: חברי הדג נחש)
28 צפייה בגלריה
"אני חושב ששינוי צריך להיות כיפי כמו בשיר 'מצביעים ברגליים'". עטיפת האלבום "וולקום טו איזראל", הדג נחש
מספרים
אולי זו הירושלמיות ואולי זה כי הם הופיעו בתחילת דרכם עם חולצות של קבוצות כדורגל, אבל הדג נחש זוהו לא מעט שנים עם בית"ר ירושלים. כהן אהרונוב אומר ש"בכל מקום קראו לנו 'אוהדי בית"ר', אבל אני דווקא לא כזה בעניין של בית"ר או של כדורגל ישראלי - אם כבר אז ליגת האלופות. אבל להקה זה כמו קבוצה". מר מסכים, "יש אצלנו דיבור של 'תמסור לי' ו'אני פנוי' ו'המאמן'. אנחנו גם מסכמים הופעה כמו משחק טוב".
28 צפייה בגלריה
סטריט: "לכל אחד יש תפקיד במערך, ויש ימים שההוא נתן את השלישיה וכאלו שדווקא נכנס לו בין הרגליים – במובן הזה אנחנו קבוצת כדורגל". הדג נחש
(צילום: פלד)
"עברתי קבוצה ואני אוהד בית"ר נורדיה שירדו ליגה לצערי, ואני קונה מניה של הקבוצה והולך למשחקים", מוסיף סטריט. "שלומי, דוד (דודוש) קלמס (הקלידן, א"ש) ואני מאוד אוהבים כדורגל, ואני הולך למשחקים גם בחו"ל. האחרים פחות מתעניינים אבל כשיש טורניר גדול אנחנו רואים אותו יחד. לכל אחד יש תפקיד במערך, ויש ימים שההוא נתן את השלישייה וכאלו שדווקא נכנס לו בין הרגליים – במובן הזה אנחנו קבוצת כדורגל".
הדג נחש יציינו 25 שנות פעילות בהופעה ב-7 ביולי בקיסריה בה יארחו את אינפקטד מאשרום, בלקן ביט בוקס, אקו ופלד
