מ"דרך השלום" של פאר טסי ועד "אחרי כל השנים" של עומר אדם, אבי אוחיון כתב והלחין מאות שירים, הוא ישב עם בכירי הזמרים והזמרות בישראל, הקליט ושר עבורם את הסקיצות לשיריהם וייצר עבורם להיט אחר להיט. עכשיו, אחרי למעלה מעשור, אוחיון החליט להשמיע גם את קולו ולא רק לכתוב את מחשבותיו. אחד מהמלחינים והיוצרים העסוקים בישראל מוציא את "מה לא הייתי", שיר ראשון וחדש, אותו הוא מבצע בעצמו.
במשך שנים אוחיון בן ה-44 היה מורה לריקודים לטיניים עד שהפך את כתיבת השירים למקצוע. וגם כשזה כבר היה מקצוע, אוחיון, נשוי ואב לשלושה, לא ויתר על עבודת היום-יום שלו והמשיך למכור רהיטי מטבח, עד שהגיעה הקורונה. "בסגר הראשון החלטתי שמספיק לי", אומר אוחיון בריאיון ל-ynet. "זה הגיע למצב שכל יום היו אצלי זמרים עד ארבע בבוקר, ולמחרת הייתי קם בבוקר לעבודה. פשוט לא ישנתי בלילות. אז החלטתי לשחרר".
עכשיו אתה מרגיש שאתה יכול להתפרנס רק ממוזיקה?
"עברו שנים עד שיכולתי להרוויח מהמוזיקה כמו שצריך, אף פעם לא רציתי לסמוך על התמלוגים, רציתי בסיס. אני בוודאי יכול להתפרנס רק מהם, האם אתעשר מזה? לא. לפי נתוני אקו"ם אני היוצר הכי מושמע זו השנה השמינית ברציפות. אם לא אוכל להתפרנס מזה לפחות, אז אוי ואבוי. שנה שעברה יצאו לי 60 ומשהו שירים".
אז למה לא הפסקת לעבוד בעבודה הקודמת שלך לפני כן? היו פחדים?
"היה לי מעולה שהרגליים שלי היו על הקרקע. אהבתי את זה שאני יושב עם לקוח, והטלפון שלו מצלצל עם שיר שאני כתבתי, והוא בכלל לא יודע מי אני. זו הייתה הבחירה שלי. כמה שפחות בפרונט. אני אוהב ללכת למכולת בלי שיעצרו אותי לתמונות, הפרטיות הזאת זה משהו שיקר לי".
אבל עכשיו אתה עלול לאבד את הפרטיות, אתה שם עצמך בפרונט.
"אני מוציא שיר לא ממקום של רצון להתפרסם. פשוט שנורא בא לי לעשות את השיר הזה ספציפית ועוד איזה שני שירים. לאורך השנים כשכתבתי והלחנתי, עשיתי סקיצות לזמרים. הקלטתי את עצמי שר בשביל שהם יבינו איך השיר נשמע. אני חושב שאחרי כל כך הרבה סקיצות, מצאתי את ה'אני' שלי. יש את הזמרים הצעירים, לדוגמה, שהם לא יודעים איך הם אמורים לשיר והם מחקים אחרים. לוקח זמן עד שהם מבינים איך הקול שלהם נשמע. לאט לאט הבנתי איך אני אמור לשיר. כשחיפשתי לאחרים - מצאתי את עצמי".
השיר הראשון של אוחיון, שנשוי כבר 20 שנה, הוא לא פחות מאשר שיר אהבה. "זה שיר אהבה לאשתי. אנחנו לא תמיד הסיפור, אבל אתה מנסה להתחבר ולוקח את מערכת היחסים שלך כרפרנס, זה הבסיס. נגיד, הסיפור של 'דרך השלום', אם אתה מסתכל על המילים אתה מבין שזה שיר על סטוץ וזה בחיים לא קרה לי. זה סיפור בדוי, וזה עבד נכון".
אתה לוקח בחשבון מצב שהשיר שאתה שר, לא יצליח כמו שירים אחרים שכתבת?
"כן, אני לוקח בחשבון שלא אצליח. אני מוציא את השיר מהמקום הכי טוב שאני יכול להוציא אותו. אני משחרר ממני את השיר, כי בא לי טוב וזה הזמן הנכון להוציא אותו מבחינתי. אני אוציא עוד שני שירים. כמה השיר יצליח? זה לא בידיים שלי. אני ילד מספיק גדול כדי לדעת כמה זה קשה להוציא שיר ולפגוע בול. לכוכבים הכי גדולים קשה מאוד לפגוע בול בשירים, אז מי אני? אני לא מכוון להיות כוכב או לפתוח הופעה בקיסריה. אני מוציא שיר לטובת הנפש שלי ומה שיהיה, יהיה".
אבי אוחיון אחראי, כאמור, על לא מעט מהשירים שמתנגנים בתחנות הרדיו, אבל הפריצה שלו ושל שיריו לוותה בביקורת על תעשייה של יצירת להיטים לכאורה. אפילו ב"ארץ נהדרת" הקדישו לו מערכונים, עם דמותו של דדי דדון, שגם שיריו, למרבה האירוניה, הצליחו מאוד בתחנות הרדיו. "היום יש תחושה שמנסים להיות 'מאגניבים' כאלה ואין לב. כולם מנסים להיות כאלה. הפופ הפך להיות מצרך שמקבל חיבוק מאוד גדול מכולם", אוחיון מוסיף.
גם עליך אמרו את זה בזמנו עם הלהיטים התקופתיים.
"אז זה היה הז'אנר הים-תיכוני בלבד, היום כל המדינה נדבקה. כולם רוצים פופ. במוזיקה יש אופנה והיא משתנה. אחרי 'דרך השלום' כולם רצו לעשות שירים בסגנון הזה, וכשיצא 'אחרי כל השנים' כולם רצו לעשות שירי גיטרות. אז זה משתנה בין אופנה לאופנה. ואל תשכח שיש היום טיקטוק, אנשים מחפשים ליצור שירים לטיקטוק. אנחנו חיים קצת בעולם אחר".
כשאתה כותב שירים אתה לוקח בחשבון פגיעה באנשים? לדוגמה השיר "קאקדילה".
"כשאני כותב שיר יש דברים שלא אגיד, אני תמיד שומר על כבוד ואני לוקח בחשבון שילדים שומעים את השיר. אני מודע לאחריות שלי, אבל אני לא רב בבית כנסת ואני לא מחנך. יש לי קו אדום. לכל אחד יש את המילים שהוא לא יגיד. מילים כמו ב'קאקדילה' לא הייתי כותב אבל אני מכבד את מי שעשה את זה, ובעיניי הטירוף שעשו מהשיר הזה זו בדיחה. אני יודע שאם היו יודעים שזה יפגע באנשים, זה לא היה קורה ככה, בפרט שאני מכיר את עומר אדם בעצמו ויודע שהוא לא היה פוגע בכוונה".
מה לא הייתי
מילים: אבי אוחיון ודודי בר דוד
לחן: אבי אוחיון
הפקה מוזיקלית ועיבוד: מתן דרור
תגידי לי שווה לשקר ממך
ממך אני הרוס באמת
זה לא שיש דבר מסוים
הכול אצלך זוהר
קשה לעמוד
את הכי יפה מקרוב
איתך כל העולם נעלם
עכשיו אפשר לראות
נולדתי ביום שבאת
רק את ידעת מה לא הייתי
אדם אפור ביום לבן כבר לא נלחם
אחד שמוותר על עצמו תאמיני
בואי תנסי אותי קצת
מאחד שיוותר על הכל אם תתני לי
שמרי עלי שלא אחתך
מולך אני הרוס באמת
כאילו אין בנות בעולם
הלב שלי אצלך
פתחתי הכל
לא נשאר כבר מה לכסות
איתך אני כמו ילד קטן
מספיק בשביל לחיות
נולדתי ביום שבאת...