נדמה ש"זוהרות" (Shining Girls), המותחן החדש שעלה בסוף השבוע האחרון באפל TV פלוס, מניח את הביצים שלו בכמה שיותר סלים; הוא מבוסס על רב המכר בעל אותו השם של לורן ביוקס מ-2013, ועלילתו עוקבת אחרי רוצח נשים סדרתי, המותחן משלב אלמנטים פנטסטיים כמו מסע בזמן או מציאות מקבילה-משתנה, ומעל הכול, הוא מציב בחזית שלו שחקנית שהרוויחה ביושר מוניטין עשיר ושמה בלבד מביא את הצופים לחצר שלה - אליזבת' מוס ("מד מן", "סיפורה של שפחה"). אבל לפעמים הניסיון להשיג הכול משיג דווקא את התוצאה ההפוכה - זו סדרה שכמעט אף מוטיב שלה לא זוכה לפירוק מלא ומספק. וכאן מגיע השלב בו הצופים מתבקשים לקבל החלטה שתקבע את גורלן של שבע שעות מחייהם: האם נוכחותה המהפנטת של מוס בסדרה, ותצוגת המשחק הלא פחות ממושלמת שלה, מצדיקה התמסרות למותחן שלא תמיד מתגמל את הצופה בנקודות ההשקה שהוא רגיל אליהן? כלומר, בהתקדמות העלילה, בהיגיון שמאחורי התעלומה, בעומק מסוים של הדמויות ובקלוז'ר בסופו?
"זוהרות" – טריילר
(באדיבות אפל tv פלוס)
קירבי מזרצ'י (מוס) היא עובדת ארכיון ב"שיקגו סאן-טיימס" ואי אפשר לפספס את העובדה שהיא אדם מופנם ולא יציב. מהר מאוד מבינים גם למה: המציאות של קירבי משתנה מסביבה באופן בלתי צפוי ומערערת את הקיום הרעוע ממילא שלה. המיקום של שולחן העבודה שלה משתנה, החתול שלה הופך לכלב, התספורת והמלתחה שלה משתנות, הרופאה שבודקת אותה הופכת לרופא, יום אחד היא חוזרת הביתה ומתברר שהבית שלה כבר לא שלה ומעולם לא היה, והשיא - יום אחד היא מגלה שהיא נשואה לבחור מהעבודה שלה, מערכת יחסים שהיא כמובן לא זוכרת שניהלה אבל היא מוצנחת אליה ללא התראה ואמורה להתנהל בתוכה. כמובן שניסיון להסביר למישהו את המציאות המטורללת שהיא חווה יביא אותה, במקרה הטוב, לאשפוז כפוי.
3 צפייה בגלריה
אי אפשר לפספס את העובדה שהיא אדם מופנם ולא יציב. אליזבת' מוס מתוך: "זוהרות"
(צילום: אפל TV פלוס)
את קירבי אנחנו לומדים להכיר בשלושת הפרקים ששוחררו עד כה (מתוך שמונה). מוס אכן עושה עבודה נפלאה בתיווך מצבה הנפשי של מזרצ'י, ומעבירה את התסכול ואת ניסיונה הנואש של מי שאינה יכולה לתת אמון במציאות שלה או להיאחז בעוגן כלשהו. אבל לא תמיד קירבי היתה כזאת. בפרקים הבאים נקבל גם את הגרסה המוקדמת יותר שלה, זוהרת, כשמה של הסדרה. נקודת המפנה בחייה הייתה תקיפה אכזרית שעברה, שאותה אמנם קירבי הצליחה לשרוד, אבל זו הפכה אותה לצל של עצמה. כשגופה של אישה עם סימני היכר דומים לאלה שקירבי נושאת מתגלה בביוב המקומי, ועיתונאי במערכת העיתון בו היא עובדת (ואגנר מורה, "נרקוס") מתחיל לחקור את הפרשה ולחפש קורבנות נוספים, קירבי מחליטה להצטרף אליו. הרוצח - לא בדיוק ספוילר כי הסדרה עצמה חושפת אותו בשלב די מוקדם – הוא הארפר (ג'יימי בל), והשיטה שמאפשרת לו לבצע את רצף הרציחות מבלי להיתפס פשוטה להפליא: הוא נוסע בזמן, פרט נוסף שהסדרה מקדימה לספר לצופה.
כמו "בובה רוסית", שגם בעונתה הנוכחית עוסקת במסע בזמן, וכמו במובן מסוים "הדיילת" לפניה, גם "זוהרות" נשענת בכבדות על הכוכבת הנשית שלה. הסיטואציה הנפשית שלה כפוסט-טראומטית מועצמת באמצעות שינויי המציאות סביבה שאגב, אינם מופיעים בספר. הצופה לא מבין עד הסוף אם הזיכרון שלה אינו יציב, "ממנטו" סטייל, או שהמציאות שלה משתנה כל הזמן בעקבות עיוות זמן-חלל כלשהו. וזה לא הדבר היחיד שהצופה לא מבין - בניגוד לספר, הסדרה לא מעניקה חוקיות או הסבר משכנע לאופן בו הארפר בוחר את הקורבנות שלו, וכן, שינויי המציאות של קירבי אינם עקביים או בעלי משמעות.
3 צפייה בגלריה
נשענת בכבדות על הכוכבת הנשית שלה. ואגנר מורה ואליזבת' מוס מתוך "זוהרות"
(צילום: אפל TV פלוס)
"זוהרות" סובלת משיגעון מיטת הסדום של שירותי הסטרימינג - שמונה פרקים ויהי מה, מבלי להתחשב בשאלה האם התוכן מצדיק את זמן המסך שהוא מקבל, והתוצאה היא מותחן שבו הצופה יודע מי הפושע, ומבינים באופן מעורפל איך הוא ביצע את הפשע, וכעת מה שנשאר להם זה לשבת ולחכות שהדמויות עצמן יגיעו לאותה הבנה, שהסוף יחשוף את ההיגיון הסיפורי של העלילה ובעיקר להתפעל מהאופן בו מוס - קודרת, מלאת חיים ומלהטטת בניואנסים הבעתיים, מחזיקה את הסדרה על כתפיה.
