הסופר והמשורר יואל הופמן ("ספר יוסף", "מה שלומך דולורס") הלך לעולמו היום (ו') בגיל 86. הוא נפטר בשעות אחר הצהריים בביתו בשיבה טובה, והותיר אחריו את אשתו נורית, ובנו יותם. "הוא נפטר מוקף באהבה רבה, במקומו הטבעי", מסר בנו ל-ynet.
"קשה עדיין. העולם שלי לא יהיה אותו דבר בלעדיו", ספדה לו אגי משעול בשיחה עם ynet. "הוא היה חבר נפש, משורר משכמו ומעלה שהעניק לספרות העברית יצירה מופלאה, ייחודית ורבת השראה".
הסופרת תמר מור סלע ספדה לו בפייסבוק. "היו לנו עשרות שיחות על החיים על הטבע על המוות גם", כתבה, "על ספרות הוא לא אהב לדבר, רק לפעמים ורק מעט. אהבתי לשאול אותו מלא שאלות ואהבתי להקשיב לו ולבוא לבקר אותו ולשבת מול הנוף ולראות את הערפילים והעצים מחלון ביתו. הוא היה מספר לי דברים ושואל אותי שאלות על החיים שלי ולפעמים, כשהיינו מדברים על זן, הייתי מבקשת, רגע יואל תסביר לי, אני לא בטוחה שאני מבינה ותמיד הוא היה עונה, אין מה להבין. ככה זה. אין מה להבין. היה שלום יואל. אני יודעת שכבר היית מוכן. אתגעגע".
"יואל הופמן, הסופר-המשורר, הגאון, בורא המילים וההרגשות, מורי ורבי נפטר", נפרדה ממנו המשוררת אודיה רוזנק, "נוח בשלום. תודה ששינית את חיי". גם הסופרת וחברת הכנסת לשעבר, אמילי מואטי, הספידה: "למה העולם לא נעצר לכמה רגעים כשבני אדם מתים? אור חשוב כבה כאן הערב עם מותו של יואל הופמן. נשבר לי הלב".
הופמן נולד בשנת 1937 ברומניה להורים הונגרים, ועלה בגיל צעיר לארץ. בגיל שלוש, כשאמו מתה, הוא נשלח לסבו וסבתו ומשם למוסד ילדים בבורוכוב שבגבעתיים. כשהתבגר, רעה כבשים בנח"ל, הפליג עם חיל הים לכף התקווה הטובה למד בארבע אוניברסיטאות, חי בצפת, בחיפה, בירושלים, בתל אביב ולאחר מכן במעלות. בהמשך עשה תואר שני בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב ודוקטורט באוניברסיטת קיוטו שביפן, שם גם חי במשך תקופה, ואז חזר לארץ והתחיל ללמד, כששימש כמרצה רב-תחומי באוניברסיטת חיפה.
11 ספרי פרוזה הוציא הופמן במהלך חייו, האחרון - "סיפורים" שיצא בשנה שעברה - כלל עשרה סיפורים קצרים, כולם עם קשר ביוגרפי. בין ספריו הבולטים ניתן למנות את "ספר יוסף", "מצבי רוח", "ברנהרט", "כריסטוס של דגים", "גוטפרשה", "מה שלומך דולורס", "הלב הוא קטמנדו" ו"השונרא והשמטרלינג". כמו כן, הוא הוציא תרגומים רבים של הייקו וסיפורי זן - שנבעו בשל חיבתו לתרבות והשירה היפנית, ובשנת 1988 כתב את ספר הילדים "בפברואר כדאי לקנות פילים".
הופמן היה מוערך מאוד הודות לסגנונו הייחודי, שהבדיל את יצירתו משאר ספרי הפרוזה. עם זאת, כתיבתו חובקה על ידי המבקרים בארץ ובעולם והוא נחשב לקול מיוחד ויוצא דופן בשפה העברית. הוא זכה בשלל פרסים, בהם פרס היצירה לסופרים ומשוררים, פרס ביאליק ופרס נוימן.
הוא היה סרבן ראיונות כמעט קבוע ומיעט להראות את פניו באירועים פומביים, אפילו בערבים שנערכו לכבודו. למרות זאת, הוא כן נכח ואף לקח חלק בפסטיבל ירושלים ב-2008. באירוע הוא סיפר על ספר הילדים שכתב כי "זה היה שעשוע שארך שבועיים. הקדשתי את הספר לילדים רעים, שלא כל כך אוהבים מה שהמורים מספרים. החלטתי להציב מין אלטרנטיבה, משום שבית הספר מירר את חיי. אני זוכר שמבקר אחד ערך מחקר והסתבר שהילדים הנורמטיביים סולדים מהספר, והילדים הלא נורמטיביים – כפי שניחשתי – מאוד אוהבים אותו. אז באתי על שכרי ".
