מיומה הראשון, אי שם ב-2019, "המכשף" לא הייתה מציאה גדולה. דרמת הפנטזיה של נטפליקס, על פי כתביו של הסופר הפולני אנדז'יי ספקובסקי, הגיעה למסך בעיקר בגלל הטאלנט הגדול שרצה בכך - הנרי קאוויל, שהתאהב במשחקי הווידיאו המצליחים שנעשו לפי העולם של "המכשף" (The Witcher) ודחף את העיבוד הטלוויזיוני עד שהבשיל לכדי סדרה עתירת-תקציב. בנטפליקס פשוט הבינו שהמשפט "הנרי קאוויל קורע לגזרים שלל מפלצות ומוריד חולצה מתי שאפשר" מוכר את עצמו. זו הסיבה שענקית הסטרימינג זרקה על הסדרה כל כך הרבה כסף מלכתחילה - כי אלוהים יודע, והסליחה עם ספקובסקי המקצוען, שחומר המקור פשוט לא מספיק מעניין. זו פנטזיה די גנרית, בסך הכול.
ותחילה, זה עבד בסדר גמור - הנרי קאוויל שחט מפלצות מגניבות והתפשט מתי שניתן היה, המוני בתי אב הקליקו וזפזפו על מנת לצפות בו עושה את זה, ובנטפליקס ספרו צפיות ודולרים. אך כבר שם, בעונה הראשונה המהנה, הייתה תחושה קלה של התפזרות. "המכשף" ניסתה להתרחב מעבר לגבולות משוואת הקאוויל-מפלצות, אלא שההתרחבות הזאת לא עשתה לה טוב. להוציא את שלישיית המפתח של הסדרה - גראלט מריוויה (קאוויל), יניפר (אניה צ'אלוטרה) וסירי (פריה אלן) - אף דמות משנה לא עניינה במיוחד. העובדה שלפנטזיה גנרית לוהק ערב רב של שחקנים גנריים ממזרח אירופה (בגלל הקרבה לאתרי הצילום) ושחקנים בריטיים מהשורה השלישית (בגלל שמץ הקלאסה), ובכן, היא רק החמירה את המצב.
לביקורת טלוויזיה נוספות:
בעונה השנייה של "המכשף" הבעיה התעצמה כך שהאפילה על כל היתר. היא התחילה לא רע, אך בהדרגה הלכה והתמסרה לשלל אינטריגות בשלל חצרות מלוכה/מסדרי קוסמים. המיקוד שלה - נזכיר, גראלט, מפלצות, סקסי טיים - נעלם כמעט כליל. למי בכלל אכפת מכל אלה? הנסיך זה והקוסמת זאת, והאלף האמיץ, נו, איך קוראים לו, מה שמו. דמויות חלביות שאותן מגלמים שחקנים נעדרי-כריזמה, אשר זוממות מזימות סבוכות שפשוט לא אכפת לך מהן.
בעונה השלישית החדשה, שעלתה בחמישי האחרון ובעצם איננה עונה שלמה אלא רק מחציתה (החלטה מקוממת ומיותרת, שאר פרקי העונה יעלו ב-27 ביולי), המצב רק מחמיר. יש בה מעט מדי גראלט ומעט מדי מפלצות - ובמקביל היא מתמסרת כמעט כליל לשלל דמויות המשנה ועלילותיהן. ההתחלה עוד אוחזת באיזשהו פוטנציאל - גראלט, יניפר וסירי, יחד סופסוף, נמלטים ממקום מקלט אחד למשנהו מכיוון שחצי עולם תר אחריהם. בדרך הם מתגבשים לכדי סוג של משפחה, בעוד יניפר מאמנת את סירי בדרכי הקסם - ומנסה לשקם את היחסים עם גראלט, שעדיין כועס עליה בשל בגידתה בעונה הקודמת.
קאוויל, כולו חספוס אחד גדול, נוהם בכריזמה הרגילה שלו כשהוא לא משסף מישהו/משהו - והמתח המיני עם יניפר, יזיזה לשעבר, עדיין קיים, וביתר שאת. גם נחמד לראות את החבורה מתגבשת, אבל "המכשף" שומטת את הכדור בכל פעם שהיא עוזבת את השלישייה ועוברת לשאר הנודניקים המרובים שגודשים את הסיפור - מה גם שהיא ממהרת מדי להפריד בין גראלט, יניפר וסירי לטובת הרפתקאות נפרדות. בלתי נסבל במיוחד, עכשיו כתמיד, הוא הטרובדור הנודד יסקייר (ג'ואי בייטי) - שמקבל העונה קו עלילה רומנטי משלו, אך מגולם בידי שחקן שככל הנראה משוכנע שהוא מככב בסרט אנימה. האובר-אקטינג שלו הוא משהו די מופלא, תכלס.
ככל שמתקדמים פרקיה, חצי-העונה השלישית של "המכשף" מאבדת פוקוס ועניין. הפרק החמישי והאחרון בטרם תשוב בסוף החודש (ושוב, מה זה הקטע הזה?) כבר גולש באופן עמוק, אולי בלתי ניתן לתיקון, למחוזות הקאמפ. הוא מתרחש בנשף מפונפן, עולה על גדותיו מרוב רגעים מגוחכים ודיאלוגים מביכים, ובעיקר, הוא זר לגמרי לרוחה של סדרה שכאמור, בפעם האלף, הגיעה לעולם עם ההבטחה להראות את הנרי קאוויל משמיד מפלצות, שרירי החזה שלו מבהיקים מזיעת זכר אלפא זועם. מבט אחד בחליפה המטורזנת שהוא לובש על עצמו בפרק הנשף המטורלל הזה, ולעולם לא תוכלו לראות אותו כך שוב.
התחושה הכללית שעולה מהפרקים הללו, במיוחד מפרק הסיום של חצי-העונה שהוא כולו WTF אחד גדול, היא ש"המכשף" הפכה לאופרת סבון, ולא לאחת משוכללת במיוחד. בשלב זה האלמנטים הפנטסטיים שבה הם בסך הכול תירוצים לשאר המלל, המזימות, התוכניות, הבגידות והבגידות הכפולות. שום דבר מכל זה איננו משכנע, מקסימום מסיח דעת, וגם זה אם תגיעו אליו במצב רוח משועמם ואדיש במיוחד.
מעריציה של הסדרה - והם לא חסרים, כי איך עוד תסבירו את זה שהסדרה כבר הצמיחה סדרת פריקוול וסרט אנימציה, ובעצם הפכה לזיכיון עבור נטפליקס – בטח לא יסכימו. גם מי שקרא את ספריו של ספקובסקי מגיע עם סט של ציפיות ורצונות משלו, ובכלל, על טעם ועל ריח וגו'. אבל כולם גם יחד מוזמנים לצפות בחמשת הפרקים הללו, חציה הראשון של העונה השלישית, ולנסות ולשאול את עצמם שאלה אחת אחרי הצפייה: האם אני בעניין גם להמשך העונה? ומה בדבר העונה הבאה, הרביעית, שכבר לא תיהנה משירותיו הטובים של הנרי קאוויל? האם אהיה בעניין שלה?
הרי קאוויל הודיע שהעונה הנוכחית, השלישית, תהיה האחרונה שלו. ליאם המסוורת', אפילו לא ההמסוורת' המוצלח, עתיד להחליפו ככוכב הסדרה. האם חמשת פרקיה הראשונים של העונה השלישית מצדיקים המשך מעקב אחרי "המכשף" גם בהמשך דרכה המפוקפקת? ובכן, מי שיצפה בה מכוח האינרציה, בבחינת "כבר התחלתי, וחם לאללה בחוץ, ובאמת לא בא לי לחשוב בשעות הקרובות" - זה בסדר. אנחנו מבינים. כולנו היינו שם. אבל בואו רק נאמר שחמשת הפרקים האחרונים של העונה יצטרכו להיות חתיכת נס טלוויזיוני, כדי שכל שאר הצופים ירשמו נוכחות.