איך נראית קומדיית פעולה-הרפתקה-נוכלים שבה הכל אפשרי אבל רק בתנאי שהוא מופיע בצורתו החלולה והסינתטית ביותר? "הודעה אדומה" (Red Notice), הסרט החדש של נטפליקס, מנסה לשחק על המגרש של ההפקות הגדולות ביותר בקולנוע המסחרי - אבל מסתכם כלא יותר מהבינוניות בהתגלמותה.
"התראה אדומה" – טריילר
(באדיבות נטפליקס)
בתקציב של 200 מיליון דולר, זוהי ההפקה הגדולה ביותר שנטפליקס הרימה עד היום. את הסרט מובילים שלושה כוכבים בולטים בקולנוע העכשווי בתפקידים שנבנים על השטיק המוכר של כל אחד מהם – דוויין ג'ונסון (המשמש גם כאחד ממפיקיו של הסרט) הוא האיש החזק עם החיוך הסימפטי, ראיין ריינולדס מתחכם וגל גדות כריזמטית ויפה. ניתן לשער שאחרי ששלושת הכוכבים קיבלו את הנתח שלהם, תקציב ההפקה התכווץ באופן משמעותי. לטוב, ובעיקר לרע, נראה שעבור נטפליקס "הודעה אדומה" אמור להפוך לסדרת סרטים. הפקת פרקי המשך תבטיח את שריפת הרזרבות השנתיות בתקציב ההפקה של הפלטפורמה.
הצופה התמים עשוי להתפעל מהמאמץ שהושקע בצילומים ברחבי העולם (ועוד בשנת קורונה!). זהו מוצר המכוון לקהל גלובלי, וככזה עושה מאמץ יוצא דופן לספק מראית עין של הרפתקה גלובלית. כל כמה דקות כותרת אדומה ממלאת את המסך ומציינת את המקום בו אנו נמצאים – עיר, אם היא מספיק מפורסמת, ומדינה, אם יש חשש שהצופים לא יזהו את האזור. רומא, רוסיה, לונדון, וולנסיה, ארגנטינה, קהיר, סרדיניה, פריז. די מדהים שאפשר לראות את כל העולם בסרט שכמעט כולו צולם באטלנטה ג'ורג'יה - ורק, בימים ספורים, באיטליה. "רחבי העולם" הם, רובם ככולם, סטים ווירטואליים שכמעט כל הנראה בהם נעשה במחשב. בכמה מסצנות המרדפים, ובעיקר בסצנה אחת המתרחשת באמפיתיאטרון של לוחמת שוורים וכוללת פר CGI זועם, האפקטים כה ירודים עד שלרגע נדמה שזו פארודיה מודעת לעצמה.
הסינתטיות הוויזואלית זוכה להשלמה בעלילה שככול הנראה נכתבה ע"י האלגוריתם של נטפליקס (פורמלית, התסריט נכתב ע"י במאי הסרט רוסון מרשל ת'רבר). הסצנות המרכזיות בסרט הן גרסאות משונמכות לסצנות מוכרות היטב מסרטי פעולה בעשורים האחרונים – גניבת יצירות אמנות מ"השוד המושלם" (ג'ון מקטירנן, 1999), סצנת מאבק כצלליות על רקע צבעוני מ"קיל ביל" (קוונטין טרנטינו, 2003), שוד עתיקות מוסתרות עם נאצים מעורבבים פנימה מ"שודדי התיבה האבודה" (סטיבן ספילברג, 1981), וכן הלאה. אם הדמות שמגלם ראיין ריינולדס שורקת את נעימת הנושא של אינדיאנה ג'ונס, או מתייחסת לחפץ אחריו רודפות הדמויות כ"מקגאפין", או לשעון שהיה שייך לאביו כשעון מ"ספרות זולה", זה לא הופך את היצירתיות הצחיחה בסרט לתחכום מודע לעצמו.
העלילה עוסקת בניסיונן של שלושת הדמויות המרכזיות להניח את ידיהן על תכשיטים בצורת ביצי ענק שאותן העניק מרקוס אנטוניוס לקלאופטרה (דמות שגדות אמורה לגלם בקרוב). כל אחת מהן נראית כמו פוטבול מצופה זהב עם עיטורים משוכללים ואבני חן. בחירה עיצובית מאוד ראויה בהתחשב באופן בו הלהטוטים התסריטאיים המפוקפקים במרדף אחריהן משולים להשלכת פוטבול מצד אחד לשני של המגרש.
ג'ונסון הוא ג'ון הארטלי, מומחה לפרופילים פסיכולוגיים של ה-FBI, שרק במקרה נראה כמו מקרר אנושי. יחד עם המפקחת אורבשי דאס (ריטו אריה) מהאינטרפול, הם מנסים ללכוד את גנב העתיקות המיומן נולאן בות' (ריינולדס). אך מתברר שיש שחקן אחר ומתוחכם יותר – גנבת העתיקות שרה בלאק (גדות) המכונה "בישופ" – רץ, על שם כלי השחמט. היא יפה, ערמומית, לוחמת מיומנת, ומשחקת שח תלת-ממדי של תחמונים סבוכים שלא היו מחזיקים מעמד תחת הרהור של יותר משניה מצד הצופים. לאחר שהארטלי לוכד את בות' כשבידיו אחת הביצים, "רץ" גונבת אותה ומפלילה את הארטלי בשיתוף פעולה עם בות' באמצעות העברת מיליוני דולרים לחשבון הבנק שלו. כעת הארטלי מוצא עצמו כלוא באותו תא בכלא רוסי מחריד יחד עם בות'. הם צריכים לשתף פעולה, לברוח מהכלא, להתחקות אחר הביצים החסרות, לטהר את שמו של הארטלי, ולנקום בבישופ.
זהו הבסיס העלילתי המוכר מ"הטוב הרע והמכוער" (סרג'יו ליאונה, 1966). שלוש דמויות מתחמנות אחת את השניה, בגידות כפולות ומשולשות, סרט מסע ואלמנטים של חברויות טנטטיביות – בעיקר בין שני ההפכים של הארטלי הממוקד והקשוח, ובות' שפיו שופע מרגליות ראיין ריינולדסיות. שניהם כבר גילמו לא מעט פעמים דמויות ממין זה, אבל זוהי גרסה דהויה (במקרה של ג'ונסון) וכזו הממצה את השטיק (במקרה של ריינולדס). גדות, שיש לה תפקיד קצת יותר קטן, סבירה, גם אם לדמות שהיא מגלמת אין ולו רגע בודד של אנושיות משכנעת.
זהו סרט שיש בו דמויות נוכלים, וככזה הצופים מהר מאוד יתחילו לצפות לתפניות עלילתיות שאכן לא חסרות בו. בגלל שהעלילה של "הודעה אדומה" מפגינה הגיון של סרט מצויר, היא חסרה את האיכויות של סרטי נוכלות משמעותיים. כל דבר יכול לקרות, כל שטיח יכול להישמט מתחת לרגלי הדמויות, כל דינמיקה יכולה להתהפך, וכל דמות עשויה להתגלות כדבר שונה ממה שהנחנו. ומכיוון שהכל אפשרי – לשום דבר אין משמעות. אף טוויסט לא חושף עומק נסתר שהיה לנגד עינינו ולא הבנו, אלא את מוגבלותו של סרט שמשתמש בהיפוך על גבי היפוך כהצדקה להמשך התנועה שלו עד סופו.
סביר להניח שלא מעט ממנויי נטפליקס יבחרו לצפות בסרט. הצלחתו מובטחת מכיוון שהוא מספק "כוכבים", הפקת ענק, ואקשן שעשוי להשביע את רצונם של הצופים המגניבים מדי פעם מבט לעבר הטלוויזיה. מצער שהצלחה מובטחת זו עשויה להוביל לעוד מחזורים עצלים, בין אם בסרטי ההמשך ל"הודעה אדומה", או בהפקות אחרות שייעשו ברוח דומה. חבל על הצופים הצעירים שבגלל נגישותו של הסרט בנטפליקס יכירו את המיחזור המשונמך לפני שיכירו, אם בכלל, את המקור.
