תחזיות מזג האוויר הבטיחו לילה סוער, אבל כבר בשעות הערב המוקדמות הגשם הפסיק. בול בזמן. הקהל שהגיע לפארק הירקון בתל אביב לקראת שעת פתיחת השערים במעילים, מגפיים וחלקם גם במטריות שמח לגלות שמיים בהירים - מזג האוויר המושלם להופעה בפארק, ועוד איזו הופעה - אחד האמנים הכי מסקרנים שהגיעו לכאן בשנים האחרונות - טראוויס סקוט.
הראפר האמריקאי נמצא ממש בשיא הקריירה שלו וגם בשיאו של טור במזרח התיכון, סיבוב הופעות ראשון אחרי שנים שבהן הוא מנסה להתנער מאסון אסטרו-וורלד משנת 2021. במהלך אותה ההופעה המצופה שלו, שהייתה השיא של פסטיבל המוזיקה ושבמהלכה אירח גם את דרייק, עשרה מעריצים נמחצו למוות בגלל דוחק בקהל. מאז הטרגדיה הנוראית ההיא סקוט שסולד באופן כללי מאור הזרקורים, נמנע עוד יותר מכל חשיפה, שמר על פרופיל נמוך ולקח את הזמן עד שחזר לבמות, שאותן נהג לכבוש בעידוד הקהל לכאוס ופריקה מרוכזת של זעם.
עוד במדור מוזיקה:
כשהוא חזר להופיע בחודשים האחרונים וכך גם במהלך סוף השבוע בפסטיבל Wireless באבו דאבי, ניכר שמשהו השתנה. סקוט שמר על מרחק בטוח מהקהל שנהג לשלהב בטירוף בכל הופעה, ואף לדרבן להתפרעויות. עכשיו כשהטור הגיע לעצירה חגיגית ומצופה כאן בישראל, גם אם נדמה שסקוט מתון יותר - ההתלהבות של המעריצים נשארה חמה. בכל זאת, מתי עלה ראפר בסדר גודל כמו שלו על הבמה בתל אביב?
בין הצעירים שהגיעו להופעה בלט רוב גברי מוחלט, אבל לא רק - גם נשים ונערות ואפילו ילדים בגילי יסודי, שזו בטח ההופעה הראשונה שלהם בפארק (אולי מלבד זו של נועה קירל), ושהגיעו יחד עם הוריהם. כל אלה נתקלו כבר בשעות שלפני פתיחת השערים בשוטרים רכובים על סוסים ובשוטרים עם כלבים. לרגע, עם מה שקורה במדינה, היה אפשר להתבלבל ולחשוב שאלפי הצעירים הגיעו להפגנה פוליטית ולא למופע ראפ. אבל לפי אירועי העבר בהופעותיו של הראפר וגם בהלך הרוח בפסטיבלים בארצנו - כנראה שבכל מה שקשור בביטחון של הקהל - אף אחד לא מעוניין לקחת סיכונים מיותרים.
לתפקיד חימום הקהל למופע המרכזי של הערב נבחרה סוללה חזקה של ראפרים מקומיים שעלו בזה אחר זה: עדן דרסו, נורוז, עטר מיינר בליווי של אורי שוחט ודי ג'יי מושיק שביצעו סטים קצרים ומדויקים של הלהיטים שלהם, ודאגו לשלב גם ביצועים משותפים. את הספוט של המופע האחרון והקצרצר לפני סקוט עצמו תפס צ'ייס בי, די ג'יי שמלווה את הראפר בהופעותיו ושניגן רצף להיטים עכשווי שכלל שירים של ליל עוזי ורט, 21סבג' ודרייק ו-XXXTentacion. בין השירים הוא בנה את המתח עם הסאונד המזוהה של סקוט - קריאת ציפור הטרף. בשלב הזה הקהל כבר לא עמד במתח. טלפונים נשלפו וכולם חיכו לרגע שבו הוא יעלה כבר.
כמה דקות לפני שהמופע התחיל הקהל נתבקש שלא לעשות "ריקודים במעגלים" - אחרת המופע ייעצר. הכוונה הייתה כנראה למעגלי פוגו אלימים שמאפיינים את הופעותיו של סקוט, ולאו דווקא למעגלי ריקודי הורה שיחשפו את הראפר לתרבות המקומית, אבל למשמע ההוראות הברורות הקהל הגיב בקריאות בוז חלשות.
ב-20:35 בדיוק זה קרה. סקוט תפס את מקומו על במה גבוהה במיוחד שמוקמה במרכז הבמה הגדולה, תוך כדי שרבים עם טלפונים ביד ומצלמים את רגעי ההופעה הראשונים עם השיר Hold That Heat. ואפילו שהיה פה חורף לרגע, בקהל די חם. סקוט עצמו נפטר די מהר מהסווטשירט שלבש, ומה שאפשר להבין כבר מהרגעים הראשונים של המופע זה שאין לו אמצע - הוא מכוון על אחד משני המצבים שלו - הוא או בפול פאוור, גם אפקט האוטו-טיון שמופעל על סאונד השירה שלו מכוון עד הסוף. וכשהוא לא טעון במלוא העוצמה - הוא נרגע ומתכונן לעוד סשן אינטנסיבי.
על הבמה יש מסך גדול ומצידיו עוד שניים נוספים עבור אלה שעומדים רחוק בדשא, אבל חוץ מזה סקוט עומד לבדו. בלי רקדנים ורקדניות ובלי להקה. גישת הזאב הבודד היא מאוד מקובלת בהופעות ראפ וסקוט רק הולך על פי הז'אנר, אך בפארק הירקון שלא רגיל להכיל הפקות מהסוג הזה - ועם הגישה המרוחקת של הראפר - הבמה נראית די ריקה. הפירוטכניקה העשירה שכוללת עשן ולהבות בטח עוזרת, וברור שהוא לא יכול לעשות את המופע הזה בלי צ'ייס בי לצידו, שמתפקד גם כדי ג'יי שמנגן את השירים וגם כסוג של הייפ-מן נאמן שמעבה את האווירה כשסקוט צריך לקחת אוויר. אבל עם כל האנרגיות בעולם - בסוף טראוויס סקוט הוא רק איש אחד, וברגע שהוא יורד מהבמה המוגבהת לבמה המרכזית, אחרי הביצוע של Highest in the Room (בכל זאת… צריך גובה בשביל הצהרות שכאלה), קצת קשה להבין איפה הוא נמצא בדיוק בין כל הראשים בקהל.
רוכשי הכרטיסים לדשא בטח בכלל לא יכולים להבין מה קורה על הבמה, כי דמותו של סקוט, שסולד כל כך ממצלמות, מוקרנת על המסכים עם אפקטים ופילטרים רבים שלא באמת מאפשרים להבין איך ההופעה נראית מקרוב. קריאות "תל אביב!" חוזרות ונשנות אולי ממתיקות קצת את המרחק לרגעים.
סקוט נחשב לאחד הראפרים המובילים בעולם כיום, אבל ההופעה שלו דומה יותר במאפייניה להופעת מטאל מאשר לדברים מעולמות הראפ וההיפ-הופ. הוא נותן מאתיים אחוז, אין ספק, פותח וסוגר שירים בצרחות ובנהמות, לעומת העיבודים מההקלטות (שנשמעים ברקע כפלייבק שעליו הוא שר) שיש בהם קצת יותר מלודיה. סאונד האוטו-טיון מזוהה איתו אבל כמויות האפקט הגבוהות מטשטשות את הקול שלו לחלוטין. האנרגיות הגבוהות שאיתן הוא פותח את הסט הן השיא שלו לאורך כל המופע, ואולי הן גם אלה שגורמות לצופים לאבד עניין בשלבים מסוימים לאורכו ולפעמים אפילו להשתעמם.
יש שירים שכן מרימים את הקהל כמו הביצועים האנרגטיים ל-CAROUSEL ו-STARGAZING מאלבומו האחרון ASTROWORLD וגם הביצוע המפתיע ל-90210 המעולה התקבל בקריאות התלהבות כשסקוט עצמו הודה: "זה אחד השירים האהובים עליי! אם אתם מכירים את המילים תצטרפו". אבל באי ההופעה ברובם לא מכירים את כל החומרים, וגם לא תמיד יודעים להצטרף. אולי רק הגרעין הקשה - חבורת מעריצים מושבעים שהגיעו מספיק מוקדם בשעות הצוהריים כדי לתפוס מקומות קרובים על הגדרות.
חוץ מאותו הגרעין האינטנסיבי, האווירה ברחבי הקהל נשארה רגועה יחסית, וטוב שכך - שכולם רק יחזרו בשלום. בצד הבמה ליד אחד המסכים הגדולים, חבורה של אנשים יצרו מעגל פוגו קטן, אבל לא משהו שאילץ אנשים להתערב או שהפריע לאחרים. בשירים מוכרים יותר כמו Praise God, שמבוצע במקור בכלל עם קניה ווסט, הקהל שכח לרגע את ההתבטאויות האנטישמיות של יה, והסכים לשים את הביטול התרבותי שלו בצד כדי ליהנות, לקפוץ לרגע יחד עם סקוט ולשיר.
מדובר בהרבה התרחשויות יחסית לאורך ההופעה שנמשכה כשעה בלבד. זה לא מפתיע בהתחשב בעובדה שסקוט ביצע רק כשליש מכל שיר בסט-ליסט, אם לא עשרות שניות מתוכו. מטעם ההפקה נמסר שמדובר בסט קבוע שהראפר מופיע איתו בכל העולם - "כך היה בלוס אנג'לס וגם באבו דאבי בסופש האחרון". גם באל איי וגם באיחוד האמירויות סקוט הופיע כמופע מרכזי כחלק מפסטיבלים עשירים ועמוסים בראפרים. הקהל בארץ נראה מופתע למדי שלאחר רצף שכלל את שלושת הלהיטים החזקים ביותר שלו - Antidote, SICKO MODE ואיך אפשר בלי להיט הטיקטוק הענקי goosebumps, בדיוק כשהאווירה סוף-סוף התחילה להתחמם באמת - סקוט אמר לילה טוב והודה לקהל כשהוא נעלם לאחורי הקלעים.
בין אלה שניסו למצוא את דרכם הביתה כמה שיותר מהר נשמעו גם קולות אכזבה. היו שאמרו שהחלק המקדים של האירוע - הראפרים המקומיים שהיו למופע חימום - היה ארוך יותר מהמופע המרכזי. מצד שני דבר כזה עוד לא היה בפארק. ראפר בסדר גודל כמו שלו, ורק המחשבה שזה קרה כאן ושסקוט באמת צעק: "תדליקו את הפנסים בטלפונים שלכם כדי שנראה את העיר היפה שלכם", נשמעת כמו חלום. היה צריך לשפשף את העיניים כדי להאמין שהוא באמת העלה לבמה מעריץ בר מזל שביצע איתו את השיר האחרון. חבל שכל החלום הזה נמשך רק כ-58 דקות. מי יודע, אולי אחרי שסקוט יגלה שהמעריצים מבואסים מאורך המופע הוא יחזור לסיבוב נוסף בראשון לציון.