בניגוד לשמועות, שהבטיחו סבל נוראי בואכה ניסיון עצמי לעקירת עיניי הצופה, הצפייה בקומדיה הרומנטית החדשה "רק לא אתה" הייתה אירוע מהנה ומשמח למדי. לא בגלל הסרט - שהוא אכן גרוע כפי שכולם אומרים, וצפונה מכך, ונגיע לזה עוד רגע - אלא בגלל שהקהל הרב שגדש את האולם נהנה כהוגן, לפי קולות הצחוק והשיחות בתור ליציאה בסוף הסרט. כן, מדובר בקראוד פליזר של ממש, מסתבר. הייתה זו חוויה כמעט תרפויטית, לשבת עם חבורה גדולה של אנשים בעת הנוכחית, ולשמוע עד כמה הם נהנים. זה היה מהנה בפני עצמו, ערך לא מבוטל בימים טרופים אלו.
"רק לא אתה" - טריילר
(קרדיט: באדיבות פורום פילם)
ועל פניו, ממה יש לא ליהנות? הרי "רק לא אתה" עונה על ההגדרה המילונית של הקומדיה הרומנטית הקלאסית, מ"זה קרה לילה אחד" (1934) ועד "ההצעה" (2009). מי שרוצה להרחיק אף יותר באיתור מקורות הז'אנר יכול גם לחזור לראשית המאה ה-19, ל"גאווה ודעה קדומה" של ג'יין אוסטין. "רק לא אתה", מצדו, מרחיק אף יותר לעבר המאה ה-17 ו"מהומה רבה על לא דבר" של שייקספיר, שאותו הוא מעלה באוב ברוב חוצפתו. נזם זהב באף חזיר, אמרתם? איזה נזם ואיזה חזיר, חזירים הם חיות חכמות להפליא, ולסרט הזה אין פרומיל של חוכמה ברמ"ח איברי גופו המסותת. זה נזם זהב שמישהו הניח על ערימה גדולה ומהבילה של, ובכן, מה שחזיר עושה אחרי ארוחה דשנה.
כמעט ומיותר להיכנס לנבכי העלילה, שכן התחושה במהלך הצפייה היא שזו נוצרה בידי מנוע של בינה מלאכותית, ולא מהסוג שנהנה מעודף בינה. ובכל זאת נעשה מאמץ קטן: בי (סידני סוויני), שלומדת משפטים אבל ממש לא יודעת מה היא רוצה לעשות כשתהיה גדולה, פוגשת את בן (גלן פאוול), שככל הנראה מתעסק בהייטק או בשוק המניות, ואת זה אנחנו יודעים כי בשלב מסוים הוא מחווה על מסך מחשב שבו תצוגה גראפית של משהו בסגנון. בסרט הזה, כנראה שבדל המידע הזה מספיק. בכל מקרה, הכימיה ביניהם ברורה (לפחות תסריטאית; זו שבין סוויני ופאוול ניזונה יותר מאתרי רכילות ופחות מהניסיון המעושה ליצור אותה ביניהם על הסט), ואחרי לילה של שיחות עמוקות - כי זה מן הסתם מה שעושה זוג צעירים יפהפיים שדלוקים זה על זו ומבלים לילה יחד - ישנה איזושהי אי-הבנה בבוקר, והשניים נפרדים בזעם, פגועים עד עמקי נשמתם.
קאט לחצי שנה אחר כך, ומה מסתבר? שאחותה של בי, האלי (הדלי רובינסון), יוצאת עם קלאודיה (אלכסנדרה שיפ), חברתו הטובה של בן. קאט נוסף, והשתיים מתארסות - מה שמאלץ את בן ובי, המתעבים זה את זו להזכירכם, לבלות עוד זמן יחד. ולא סתם - אלא באוסטרליה המוריקה, שם אמורות השתיים להינשא.
4 צפייה בגלריה
בתמונה: היעדר כימיה. סידני סוויני וגלן פאוול, מתוך "רק לא אתה"
(צילום: באדיבות פורום פילם)
וכך אנו עוברים עם כל החבורה לשלל אתרים אוסטרליים יפהפיים, בתי נופש מפוארים, יאכטות מרהיבות ואתרי מורשת (אוקיי, אתר מורשת אחד, ובגלל שבאוסטרליה עסקינן, ספציפית אזור סידני, ניתן לכם לנחש לבד מה יהיה אתר המורשת הזה), שבהם תתרחש הדינמיקה המוכרת מסרטים מעין אלו - בן ובי, למרות תיעובם ההדדי, יצטרכו להעמיד פנים שהכול בסדר ביניהם, ושדווקא יש משיכה ורומנטיקה, על מנת שלא להרוס את האירוע ליקיריהם. יש בחבורה את מי שבוחש ומנסה לקרב ביניהם עבור המטרה הזאת - האלי וקלאודיה, יחד עם הוריה של קלאודיה (מישל הרד ובראיין בראון), ואחיה של קלאודיה (גייטה הנפלא מ"דייב", הדבר הכי טוב בסרט, אולי בגלל שהוא לחלוטין לא קשור לשום דבר אחר פה). וישנם גם מי שדווקא דוחפים את בי לעבר ארוסה הקודם והמושלם, בדרכו החלבית - הוריה של בי (דרמוט מלרוני ורייצ'ל גריפית'ס), שהזמינו אותו לאירוע מבלי לומר לה.
וכפי שניתן לצפות, בי ובן אכן יתקרבו - לא רק בעבור ההצגה, אלא מפני שאותה אש ראשונית עדיין שם, אותה משיכה שלא ניתן לעמוד בפניה. מכאן ואילך לא תצטרכו אפילו בינה מלאכותית כדי לנחש מה יקרה. למעשה, לא תצטרכו בינה כלל, אלא רק קילומטראז' מסוים, אפילו דל יחסית, בהלכות הז'אנר.
כל זה מוגש באופן הבסיסי ביותר שניתן להעלות על הדעת, מיט אנד פוטייטוס, בחסות הבמאי וויל גלאק. גלאק דווקא התחיל מצוין עם הקומדיה המשעשעת "באה בקלות" (2010), שהציגה בפני העולם את הפלא המתכנה אמה סטון - ואף הדגים בעבר שהוא יודע לייצר קומדיה רומנטית אפקטיבית עם "ידידים פלוס" (2011), שנהנה ממה שנראה כמו כימיה אמיתית בין כוכביו מילה קוניס וג'סטין טימברלייק. ואולי הבעיה לאו דווקא טמונה רק בגלאק, שעושה עבודה סבירה בכל הנוגע לבימוי הקולח ברובו, אלא באילנה וולפרט שהגתה את הסיפור וכתבה יחד עם גלאק את המרקחת התפלה והצפויה שמתיימרת להיות התסריט של "רק לא אתה".
4 צפייה בגלריה
אוי לא, עשינו ספוילר לחידת אתר המורשת האוסטרלי. מתוך "רק לא אתה"
(צילום: באדיבות פורום פילם)
לפרקים זה ממש מביך - בעיקר ברגעים שבהם הסרט מתאמץ, במלאכותיות אין קץ, להעצים את המתח המיני והמשיכה ההדדית בין השניים. סצנה אחת, שמתרחשת בעת טיול בהרים וכוללת שיחה עם קואלה וניסיונות של בי ובן ולדחוף ידיים זה לישבנה של זו ולהפך (אל תשאלו), כבר גרמה לכותב שורות אלו לכסות את עיניו בידיו מחמת המבוכה. לנוכח הטיפול העילג בה גם אפשר ליטול מהבמאי גלאק את אותה מיני-מחמאה שנתנו לו קודם על הבימוי הקולח. טומי וויסאו, מתהילת הסרט הגרוע בכל הזמנים "החדר", כבר היה עושה עבודה טובה יותר. איףףף.
אלו, הרגעים הפסאודו-פרובוקטיביים ו/או פסאודו-סקסיים של "רק לא אתה", הם שמבדילים בין הסרט ובין כל זבלון הולמרק/נטפליקס רומנטי אחר שתוכלו להעלות על הדעת, ואפילו הם לא מספיקים מכיוון שהם מטופלים באופן כה כושל. האמת היא שבמהלך הצפייה עולה התחושה שבידיו של מישהו כמו אדם סנדלר - המתמחה ב"סרטי חופשה", חתיכות קלילות של כלום שבגדול נוצרו בעיקר כדי שיוכל לקחת את החברים שלו לחופשות אקזוטיות (מ"מגודלים" ועד "תקועים בחופשה") - זה היה עובד טוב יותר. עם עוד כמה טיפוסים גרוטסקיים והומור פיפי-קקי עולץ, כל החבילה הזו לגמרי יכולה הייתה להיות משעשעת ומתגמלת יותר.
אבל אדם סנדלר, למרבה הצער, איננו פה - וסוויני את פאוול בהחלט אינם תחליף, לא לסנדמן ולא לכל כוכבי הקומדיות הרומנטיות שאתם אוהבים. סוויני, שכבר הוכיחה את עצמה בתור שחקנית דרמטית בעלת יכולות ב"אופוריה" ועוד, נעדרת את הצ'ארם והחן הנדרש על מנת שנרצה בטובתה, והתסריט של גלאק ו-וולפרט בהחלט לא מסייע לה ומעניק לבי אפס תכונות אופי מעניינות/מושכות. פאוול, מצדו, היה מוצלח בתור הטייס הדושבאג ב"אהבה בשחקים: מאווריק", אבל נעדר ולו טיפה של קסם פה. אתה כל הזמן מחכה שהוא יתגלה כאותו הדושבאג, ופשוט לא קונה את זה כשזה לא קורה, ומסתבר שהוא בסך הכול חמד של בחור. הטייפקאסט ומחירו.
אבל מה המבקרים יודעים? רק על עצמם לספר. הקהל בהקרנה נהנה, כאמור, ואף מחא כפיים ברגעים המיוחלים שבהם הכימיה המזויפת על המסך הגיעה למימושה. כמו שישראלים מוחאים כפיים בנחיתה של המטוס, גם קהל באי הקולנוע יודע לתגמל ביצוע כלשהו, סביר או סביר מינוס, או אפילו מחורבן למדי, שלא נגמר באסון. וכן, קשה להגדיר את "רק לא אתה" כאסון, על אף שהוא בהחלט מחורבן למדי. סרטים מסוגו אמורים לבדר - והוא מבדר, בדרכו העילגת ודלת האיי. קיו. סרטים מסוגו אמורים להעניק לך פסק זמן מטרדות העולם האמיתי, ולהוציא אותך מהאולם עם חיוך – ושוב, על סמך הפרצופים ביציאה ושיחות המסדרון, הוא הצליח בשתי המשימות הללו.
ז'אנר הקומדיה הרומנטית לא ממש משגשג בשנים האחרונות, וסרטים כמו "רק לא אתה" בהחלט לא יקימו אותו לתחייה - זאת למרות שעבודו הברור למוסכמות של הז'אנר הזה. למעשה, ייתכן מאוד שסרטים כאלו - החומסים את קודמיהם בעבור הנוסחה שלה הם אינם מוסיפים דבר, וממשיכים להעניק לז'אנר את המוניטין הצפוד והמיושן שלו - יקברו אותו סופית. אבל עד שזה יקרה, כנראה שהקהל ימשיך לנהור לחלקם בעבור אותה מנת אסקייפיזם יקרה מפז שהם מספקים, גם במירעם. "רק לא אתה", למרות הביקורות הקוטלות, עושה המון כסף בימים אלו ומסתמן כ"סליפר" (Sleeper) - משהו לא ממש מבטיח, בתקציב נמוך, שהתגלה כלהיט. ודי ברור למה: עם השחקנים החתיכיים, הלוקיישנים המהממים והעובדה שאתה נאלץ להשאיר את מוחך הסוער והסובל בכניסה, מדובר באופציה לא נוראית לבילוי לילי דל יומרות. ותמיד יהיה מי שזה מספיק לו.
