"השוטר מבוורלי הילס: אקסל פולי" (Beverly Hills Cop: Axel F) הוא הפרק הרביעי בסדרה שהחלה לפני 40 שנה, ושתחילתה הייתה נקודת השיא בעלייתו המטאורית של אדי מרפי. הוא החל להופיע כסטנדאפיסט בגיל 16, ובגיל 19 הפך לכוכב של SNL (ובכך הציל את התוכנית המדשדשת). משם הוא המשיך לקריירה קולנועית שכללה שני סרטי אייטיז איקוניים: קומדיית הפעולה המשטרתית/באדי מובי "48 שעות" (וולטר היל, 1982) לצד ניק נולטי, וקומדיית התורשה-מול-סביבה "משנה מקום משנה מזל" (ג'ון לנדיס, 1983) לצידו של דן אקרויד. לכך התלווה הזינוק של מרפי לשורה הראשונה של סטנדאפיסטים לאחר הצלחת המופע המצולם Delirious (1983).
"השוטר מבוורלי הילס : אקסל פולי" - טריילר
(באדיבות נטפליקס)
חרף כישלון בודד (הסרט "הגנה עצמית" לצד דדלי מור) המכלול היה מעורר השתאות מבחינת הגיל הצעיר, המהירות ומידת ההצלחה. "השוטר מבוורלי הילס" (מרטין ברסט, 1984) הוא הסרט הראשון שמרפי הוביל ככוכב בלעדי. במקור הוא תוכנן כמותחן-אקשן בכיכובו של סילבסטר סטאלון (עם סצנת סיום שכוללת למבורגיני שדוהרת לכיוון רכבת). כשמרפי קיבל את התפקיד זה הפך לקומדיית פעולה על שוטר אפרו-אמריקאי מעיר הפועלים דטרויט, שנקלע לבוורלי הילס הלבנה והעשירה. הדמות של אקסל פולי שכפלה את הפרסונה הקומית של מרפי הצעיר. הביטחון העצמי והכריזמה, הפה החצוף, הדיבור המהיר והצחוק של שואב אבק ישן שנתקע בו כדור טניס. מרפי הגיע לשיא של השלב הראשון והמוצלח ביותר בקריירה שלו.
במחצית השנייה של שנות ה-80 הדלק הרקטי הפסיק לזרום, אבל הקריירה נעה על המומנטום של הפריצה. "השוטר מבוורלי הילס 2" (1987) היה הצלחה כלכלית, אבל לא התעלה לאיכות של המקור. הבמאי טוני סקוט עיצב מותחן אקשן מלוטש והדבר פגע באיזון שהתקיים בקודמו בין הקומי-אנושי והאקשן. "השוטר מבוורלי הילס 3" (1994) כבר היה קטסטרופה מוחלטת. מרפי הגיע לצילומים לאחר שרשרת כישלונות. בינו לבין הבמאי ג'ון לנדיס (בשיתוף הפעולה השלישי שלהם) היו יחסים עכורים שהידרדרו לעלבונות ואלימות. מרפי היה נפוח מחשיבות עצמית אבל הוא כבר איבד את האדג' של הקומיקאי הצעיר. אולי בגלל זה הוא ניסה לשחק גרסה רצינית של פולי, בניגוד להנחיותיו של לנדיס. הקונספט העצל של הסרט היה "'מת לחיות' בפארק שעשועים", והתוצאה הייתה כישלון כלכלי וביקורתי שזיכה אותו בשני פרסי ראזי.
3 צפייה בגלריה
מס' 3 בסדרה כבר היה אסון. אדי מרפי, מתוך "השוטר מבוורלי הילס: אקסל פולי"
(צילום: באדיבות נטפליקס)
חרף כישלון החלק השלישי, הזיכרון של הסרט הראשון עדיין היה מפתה. הרעיון לפרק רביעי מתגלגל כבר 16 שנים - מפרויקט של הבמאי הבינוני והמטרידן הסדרתי ברט ראטנר, לסדרת טלוויזיה שהייתה אמורה להתמקד בדמות הבן של אקסל פולי. נטפליקס, פלטפורמת מחזור דיגיטלית שרוצה להתהדר במותגים ופחות מתעניינת באיכות, הרימה את הכפפה. ראשיה היו מוכנים לממן הפקה של 150 מיליון דולר (שממש לא נראים בתוצאה המוגמרת), מתוכה 30 מיליון הלכו למשכורת המופרזת של מרפי.
מסצנת הפתיחה המציגה נהיגה לילית של אקסל פולי לצלילי השיר המפורסם של גלן פריי The Heat Is On ברור שהסרט מנסה לתפוס חזק באשכי הנוסטלגיה. בהמשך יהיה גם Neutron Dance של הפויינטר סיסטרס, וכמובן המוזיקה האלקטרונית האיקונית "אקסל פ." של הרולד פלאטרמייר. ומה שקיים במוזיקה קיים גם בעלילה. לא רק בחזרה הנדרשת והמאולצת של פולי לבוורלי הילס, או בהוצאתם מהנפטלין של שחקנים כמו ג'אדג' ריינהולד (הבלש בילי רוזווד) וג'ון סקסטון (הבלש ג'ון טאגרט שקודם לעמדת מפקד משטרת בוורלי הילס). ישנן גם הופעות חוזרות של דמויות משניות יותר כמו ג'פרי פרידמן (פול רייזר), השוטר שהפך למפקד התחנה של אקסל בדטרויט, וכמובן הדמות של סרג' (ברונסון פינצ'וט) עם מחוות גוף ששייכות להומור של המילניום הקודם כשהוא מנסה לחקות סטריאוטיפ הומוסקסואלי.
3 צפייה בגלריה
כל אותם חבר'ה עדיין פה, מקץ 40 שנה. מתוך "השוטר מבוורלי הילס: אקסל פולי"
(צילום: באדיבות נטפליקס)
העלילה שותלת לא מעט מחזורים מרגעים שהיו בסרט הראשון. מה שמכונה בהצטדקות מתחכמת callbacks. הכניסה לבית המפואר בתואנת שווא, ההתעמתות הלעגנית של פולי עם הרע הראשי, המרדף שבו כלי רכב כבד זורע לא מעט הרס, המניפולציות של פולי על נותני שירותים. בדומה לסדרות אייטיז שממשיכות לפרפר גם ארבעה עשורים אחר כך, הדמויות נמצאות במצב של לימבו. כאילו חייהן, אופיין והתנהגותן הוקפאו לפני עשורים רבים. מאפיינים אלו היו הסיבה שבגללה הסרט המוקדם עבד ולכן גם אם בשנים שחלפו "היה שינוי" באופיין של הדמויות ובחייהן העלילה חייבת להחזיר אותם למה שזכרנו משנות ה-80. כך "מאווריק" המתקרב לגיל 60 הוא טייס קרב שוויתר על הקידום בדרגה, אינדיאנה ג'ונס הקשיש שורד נפילות מרסקות עצמות, מכסחי השדים ממשיכים לעסוק בעל-טבעי, ואקסל פולי ממשיך להיתלות על כלי רכב בזמן מרדפים. אך הפנים הזקינו, הגוף התעבה, הקסם הסקסואלי התעמעם והתנועה הפכה למגושמת. הדמויות לא מסוגלות להשתחרר מכלא הרגרסיה הנוסטלגית של בני דור ה-X.
המניע לחזרתו של פולי לבוורלי הילס הוא פרשה שבה מעורבת בתו ג'יין סונדרס (טיילור פייג'). כן, אקסל התחתן, נולדה לו בת, ובשנים שחלפו הוא התגרש מאמא שלה (שמתה בינתיים), והקשר עם הבת נותק. היא נוטרת לו על כך והרבה דקות של הסרט יוקדשו לדרמה של מערכת היחסים בין שתי הדמויות (מבלי לבסס בה רגע של עומק רגשי אמיתי). הבת הפכה לעורכת דין בבוורלי הילס והיא מגינה פרו בונו על חבר בכנופיית סוחרי סמים שמואשם ברצח של שוטר שאותו הוא לא ביצע. גם הבלש המושעה בילי רוזווד מנסה למצוא את הראיות שיוכיחו את חפותו של הצעיר, אך הוא עצמו נעלם בנסיבות המעוררות חשש לחייו. ברקע של כל זה עומד קפטן גראנט (קווין בייקון) איש משטרה בכיר וחסר מעצורים. כל המהלך העלילתי הזה כתוב במידה רבה של רישול והיעדר סבירות, ואין בו מספיק רגעים משעשעים (בוודאי לא כאלו שהם יותר מצל חיוור של העבר).
3 צפייה בגלריה
רגע, קווין בייקון מגלם את הרע? הלם. מתוך "השוטר מבוורלי הילס: אקסל פולי"
(צילום: באדיבות נטפליקס)
בלש משטרה צעיר יותר בשם בובי אבוט (ג'וזף גורדון-לוויט), הוא זה שמטפל בבלגן הבלתי נמנע שמחוללת שיבתו של פולי לבוורלי הילס. בגלל שזה עולם מאוד קטן אבוט הוא גם בן זוג לשעבר של הבת של פולי, וכמובן שהוא ממשיך לחוש כלפיה רגשות עזים. בעוד הדמויות הוותיקות נותרות בשוליים, סונדרס הבת והשוטר אבוט נמצאות ברוב מוחלט של הסצנות מול פולי. בסרט הראשון היה באדי מובי בדינמיקה של שלושה גברים – משולש שקודקוד הברור שלו היה פולי. סביר להניח שלנסות לשחזר דינמיקה דומה עם השחקנים המבוגרים - ריינהולד וסקסטון - היה עניין גרוטסקי למדי. אבל גם משולש שהבסיס שלו הוא מערכת היחסים בין סונדרס ואבוט, שהקודקוד שלו הוא פולי, לא מסוגל לעניין או להסב הנאה כמו זו שהייתה בסרט הראשון. נראה שאלו הדמויות שאיתן הסדרה תמשיך במידה ויהיה פרק חמישי (שמרפי הכריז על העבודה עליו בשבוע שעבר) וזה לא מעורר ציפיות רבות. "אקסל פולי" אינו חרפה כמו האינדיאנה ג'ונס האחרון, או חזרתם של מכסחי השדים החיים (והמתים) לשני הסרטים האחרונים. הוא גם לא גרוע כמו "השוטר מבוורלי הילס 3". עבור לא מעט ילדי אייטיז עם מנוי בנטפליקס בינוניותו של הסרט לא תהיה סיבה להימנע מלצפות בו.
