להקת הנח"ל
כבר בהקמתה בשנות ה-50, להקת הנח"ל הפכה לאחד המוסדות החשובים בעולם התרבות הישראלי. היא הייתה מי שהוציאה ממנה את מיטב המוזיקאים והשחקנים ונחשבה כמעט לשורת חובה בקורות החיים של אמן בישראל. כארבע שנים לאחר הקמתה חיים טופול היה בין הצעירים החדשים שהצטרפו ללהקה והוא לקח חלק בתוכניתה השישית יחד עם אמנים כמו יוסי בנאי, עדנה שביט, גבי עמרני וגליה פינקלשטיין - לימים גליה טופול, אשתו.
(צילום: הערוץ הראשון)
מעבר לתהודה שקיבל קולו הייחודי והמתבלט, ההגעה של טופול ללהקת הנח"ל הולידה אבן דרך מרכזית בתרבות הישראלית כשהחל לשתף פעולה עם אפרים קישון, שגם כתב רבים מהמערכונים של התוכנית השישית של הלהקה.
"סאלח שבתי"
כשקישון וטופול נפגשו, קישון הבין את הפוטנציאל שגלום בחיבור בין שניהם ובאמצע שנות ה-50 נולדה לראשונה הדמות שלימים תקבל את השם "סאלח שבתי". "אני בכלל לא רציתי את התפקיד", אמר טופול בריאיון ל"ידיעות אחרונות" ב-2018. "קישון הביא את זה ללהקת הנח"ל ואמרתי לו שזה לא מתאים. זה כואב. אין פה הומור. הוא אמר, 'אתה אידיוט ואני אומר לך שזה מצחיק'... אני זוכר שהופענו במועדון הקצינים בחיפה והם לא הפסיקו לצחוק. קישון יצא מאחורי הקלעים ואמר לי, 'נו אידיוט, אמרתי לך שחיילים יצחקו'. צדק".
כך נולדה לה הדמות האיקונית של סאלח, שעלה לישראל יחד עם אישתו וילדיו הרבים בשנות ה-50 המוקדמות, מעט לאחר הקמת המדינה. עם השנים, עוררה הדמות הסאטירית ביקורת רבה בשל התמקדותה במשפחה קשת יום במעברה של עולים ממדינות ערב, על אף שטופול ורבים מהשחקנים היו אשכנזים.
למרות זאת, הסרט, שיצא בשנת 1964 בבימויו של מנחם גולן, זכה להצלחה מטאורית גם בארץ אבל גם בחו"ל ואף זכה בשני פרסים בגלובוס הזהב (לסרט הזר ולתגלית השנה לטופול עצמו), ולמועמדות לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר. לסאלח תפקיד מכריע בהפיכת טופול לאחד השחקנים המוערכים והאהובים במדינה, כמי שלנצח יהיו חלק מקלאסיקה קולנועית ובימתית המגששת את דרכה גם בעידן הפוליטיקלי-קורקט.
בצל ירוק
עוד לפני שהפך רשמית לסאלח ואחרי שסיים את שירותו בלהקת הנח"ל - טופול נמנה בין חברי להקת בצל ירוק שהורכבה כולה מיוצאי הלהקה הצבאית. טופול היה לאחד המייסדים של הלהקה, שלאורך שנות קיומה כללה אמנים כמו אורי זוהר, אריק איינשטיין, אברהם מור או זהרירה חריפאי.
מיטב המוחות התכנסו אל הלהקה כדי להפוך אותה לנכס צאן ברזל של ממש, שמואל בונים, קישון, דן בן אמוץ וחיים חפר שכתבו וביימו, אברהם (דשא) פשנל שהפיק ונעמי שמר, סשה ארגוב או משה וילנסקי שהלחינו - ועוד רבים וטובים. כך בצל ירוק הפכה חתומה על כמה שירים אלמותיים כמו "ונצואלה", "זמר נודד", "נועה" ו"אדוני השופט".
"מעגל הגיר הקווקזי" ותיאטרון חיפה
גם בשנות ה-60 של המאה הקודמת, הייתה תל אביב למרכז התרבותי השוקק של ישראל, לכן ההחלטה של כמה חלוצי תרבות להקים בחיפה תיאטרון מתחרה הייתה שאפתנית וראויה לשבח. אבל החלום לא התבדה. כשיוסף מילוא בראש, שחקנים כמו טופול, אילן דר וזהרירה חריפאי העתיקו פועלם אל העיר הצפונית וכיכבו בהצגות של התיאטרון שהיה לתיאטרון העירוני הראשון בישראל.
במשך שנים היה זה תור הזהב של תיאטרון חיפה (התיאטרון העירוני חיפה בשמו המקורי) עם הצגות כמו "אילוף הסוררת" של שייקספיר ו"הקרנפים" של יונסקו. בין אלו בלטה ההפקה של "מעגל הגיר הקווקזי" (1962) שכתב ברכט גם כתגובה למלחמת העולם השנייה, ובה היו טופול וחריפאי בתפקידים הראשיים.
רבים היללו את ההפקה הזו שזכתה לביקורות מחבקות ואנשים סיפרו כיצד הם נסעו בתחבורה ציבורית במיוחד מתל אביב לחיפה למענה. אחרי שהייתה משמעותית בשימת התיאטרון הנ"ל על המפה, טופול חזר בשנות ה-90 להפקה נוספת שלה באותו התיאטרון כשאלו שאפו לשחזרה מבחינת בימוי, תלבושות ותפאורה.
"כנר על הגג"
לצד "סאלח שבתי", טופול ייזכר רבות בזכות תפקיד נוסף - טוביה החולב ב"כנר על הגג", תפקיד שאליו הגיע כמעט בטעות.
בשנת 1965 החליט המפיק גיורא גודיק להעלות הפקה ישראלית למחזמר המצליח. במקור היה זה שמואל רודנסקי שנכנס לנעליו של החולב מאנטבקה והוא אף הושאל לגודיק מהבימה לטובת התפקיד אותו גילם לסירוגין עם בומבה צור. אבל אז, החלפה אחת גורלית, בשל מחלה של רודנסקי, הפכה את טופול לשחקן המזוהה ביותר עם הדמות.
הרומן בין טופול לדמות הלך וצמח - הוא הופיע כטוביה החולב בלונדון ובשנת 1971 הוא גם גילם אותו בגרסה הקולנועית האמריקנית שביים והפיק נורמן ג'ואיסון. על התפקיד הזה זכה טופול בפרס גלובוס הזהב, בפעם השנייה בקריירה, בקטגוריית "השחקן הטוב ביותר בסרט מוזיקלי או קומי" ואף היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר אותה שנה. עוד חזר טופול לתפקיד זה על הבמות בשנים מאוחרות יותר בהפקות בארץ ובחו"ל.
"איי לייק מייק"
עוד לפני שהיה לשחקן הישראלי המוכר בחו"ל עם זכייה בפרסים כמו גלובוס הזהב, טופול שיחק בשנת 1960 בסרט "איי לייק מייק" של פיטר פריי - תפקיד שהיה למעשה לראשון שלו בקולנוע.
הסרט היה כולו סאטירה על החלום האמריקאי שליווה ישראלים רבים. טופול גילם את מיכה, סרן בצה"ל, חבר קיבוץ "הבוקרים" בנגב ובן זוגה של תמר, אחת הדמויות הראשיות.
"השטן במוסקבה" - תיאטרון גשר
בשנות הקריירה המאוחרות שלו, טופול כבר עלה פחות על במות התיאטרון בארץ, ואם עלה על במה זה היה לרוב עם "כנר על הגג" בארצות הברית. בתחילת שנות האלפיים הוא היה באחת הפעמים האחרונות שלו בתיאטרון הישראלי כששיחק בהצגה "השטן במוסקבה" שביים יבגני אריה בגשר.
"השטן במוסקבה", בבימויו של יבגני אריה, שנת 2000
(קרדיט: באדיבות תיאטרון גשר)
המחזמר, שהתבסס על הספר "האמן ומרגריטה", עסק בהופעתו של השטן בבירת רוסיה של שנות ה-30, וביחסיו עם האמן ואהובתו. השטן, בגילומו של טופול, מופיע יחד עם אורחים מוזרים נוספים כמו מכשפה יפהפייה ועירומה וחתול שחור ענק ומדבר. על אף שאלו יוצרים מהומה ענקית במוסקבה שאינה מאמינה באלוהים או בשטן הם מביאים אושר רב לשני האוהבים האומללים.
"ספר הג'ונגל"
מלבד משחק על הבמות ועל המסכים, טופול עסק לאורך חייו גם במלאכת הדיבוב. גם כשהוא דמות מצוירת, קשה שלא להבחין בקולו המזוהה, גם כשהוא בדמות של פנתר שחור שקוראים לו בגירה בסרטי "ספר הג'ונגל".
כמו כן, טופול גם עומד מאחורי קולו הישראלי של האגריד בסרטים "הארי פוטר ואבן החכמים" ו"הארי פוטר וחדר הסודות".
