ב-2017, במהלך העבודה על הראפ קאט של "ליגת הצדק", וורנר/די-סי ניצלו טרגדיה שקרתה במשפחתו של הבמאי זאק סניידר, כדי לסיים את תפקידו כמוביל "הסניידר-וורס" של גיבורי-העל שלהם. זה נראה מאוד לא מקרי שבאותו סוף שבוע בו וורנר/די-סי מעלים למסכים "אקוומן 2: הממלכה האבודה" - הסרט האחרון של ה-DCEU, נטפליקס משיבה ב"ירח המרד" (Rebel Moon - Part One: A Child of Fire), החלק הראשון במה שאמור להיות "סניידר-וורס 2".
"ירח המרד - חלק ראשון" - טריילר
(צילום: באדיבות נטפליקס)
"ירח המרד" הוא חלק ראשון בסדרת סרטים (החלק השני אמור לעלות באפריל, ותסריט החלק השלישי נכתב בימים אלו), וגם לנובליזציה של העלילה, קומיקס שירחיב אותה, משחק מחשב, סדרת אנימציה, משחק לוח, פודקאסט נרטיבי, ואולי גם סדרת טלוויזיה. ה"נכס הרוחני" המתוכנן הוא מפלצת רב-זרועית ששאפתנותה אינה יודעת גבול. הבעיה שכל השאפתנות הזו נשענת על אותם ליקויים מוכרים ומהותיים של סניידר - במאי של וויזואליה מרשימה אך מלאכותית, ופער אדיר בין יומרה לביצוע בכל הנוגע ליכולותיו כמספר סיפורים מיתיים.
לביקורות סרטים נוספות:
הכול מתרחש בגלקסיה רחוקה שבה משפחת המלוכה הוותיקה חוסלה. כעת הגלקסיה מנוהלת תחת שלטון "עולם האם" הגרסה של הסרט לאימפריה הרעה מ"מלחמת הכוכבים". בתפקיד "הקיסר" יש עריץ בשם בליסריוס (פרה פי) שמפקדו הצבאי הבכיר אטיקוס נובל (אד סקרין) מוביל את המלחמה בשמו כנגד המורדים המפוזרים ברחבי הגלקסיה.
הדימוי הפותח הוא של ספינת מלחמה "דרדנוט" הפורצת מבעד לחור הנפער בחלל, מתוך כוונה להנחית כוחות על כוכב חקלאי קטן ונידח בשולי הגלקסיה, ולבזוז את תוצרתו. בין האיכרים הפשוטים נמצאת גם קורה (סופיה בוטלה) - לוחמת לשעבר, שעברה האפל עוד ייחשף בסרט, וכנראה שגם בסרט הבא. בהיותה הדמות הראשית היא תזכה לסלואו מושן הראשון, מיני רבים מאוד, תשע דקות וחצי מתחילת הסרט (זרעים נופלים על האדמה כשהיא רואה חללית מתקרבת לנחיתה). היא תהיה הדבר הכי קרוב שהעלילה תציע לדמות החורגת מדו-ממדיות, ועדיין לא תהיה דמות מעניינת במיוחד. יחד עם איכר בשם גאנר (מיכיל האוסמן) הם יימלטו מהכפר, כדי לצאת למסע בין כוכבים שתכליתו הבאת לוחמים שיסייעו לאנשי הכפר להילחם בכוח הכיבוש והגזל של אטיקוס נובל.
רוב משכו של הסרט עוסק בגיבוש החבורה שאמורה להיות הבסיס לסרטים הבאים. החבורה תכלול את קאי (צ'ארלי האנם) טייס החלל ושכיר החרב (בין האן סולו ללאנדו קלריסיאן), את טאראק (סטז נאיר ממוצא חצי הודי) סוג של פרא אציל, נמסיס (ביי דונה), סייבורגית אסייתית שנלחמת עם שני לייטסייב...סליחה...חרבות אור, הגנרל טיטוס (דג'ימון הונסו) – לשעבר איש צבא בכיר בצבאו של בליסריוס, ודריאן (ריי פישר), חלק מצמד האח והאחות בלאדאקס, שמוביל כוחות מורדים כנגד "עולם האם". חבורת מורדים רב-גזעית כמתחייב בפלטפורמת שידור גלובלית כמו נטפליקס.
העלילה מתקדמת בתבנית פשוטה של פרקים, כשבכל פעם מתווספת דמות נוספת. הדמויות עצמן מוצגות עם רקע מוגבל, ויש מעט מאוד מעמדים דרמטיים שבהם הן מעורבות לאחר הכנסתן לתוך הקבוצה ("במעמדים דרמטיים" הכוונה אינה לעוד סצנת לחימה, אלא סיטואציות שבהן דמויות חושבות, מדברות, או מפגינות רגש שהצופים אמורים לזהות). מבחינה טכנית הסרט הוא הפקה מרשימה עם אלמנטים של עיצוב תלבושות, ותפאורה. אבל עם תבנית עלילתית לא מתפתחת, ודמויות שטוחות, הסרט לא מעורר עניין רב.
4 צפייה בגלריה
עוד חיקוי חסר אופי ל"מלחמת הכוכבים". מתוך "ירח המרד - פרק ראשון"
(צילום: באדיבות נטפליקס)
בטריילרים לסרטיו, סניידר מכונה לעיתים "יוצר בעל חזון" (visionary), שם תואר שאמור לעורר גיחוך בקרב צופים שיש להם היכרות מינימאלית עם קומיקס וקולנוע. בדרך כלל הוא מעבד עלילה ומעתיק סגנון וויזואלי של יצירות אהובות עליו (למשל הקומיקסים של "300" ו"השומרים"), ובמקרה הנדיר שהוא עושה "יצירה מקורית", התוצאה היא שקשוקת דימויים פוסטמודרנית ("סאקר פאנץ'").
שורשיו של "ירח המרד" הם ביצירת המופת של אקירה קורוסאווה "שבעת הסמוראים" (1954), שכבר עובד פעמיים למערבונים ("שבעת המופלאים" 1960, 2016), ואפילו לסרט אנימציה לילדים ("באג לייף" של פיקסאר מ-1999). העלילה המקורית עסקה בחבורת סמוראים נודדים המתגבשת כדי לסייע לאיכרים אומללים, ששודדים גזרו עליהם חרפת רעב (הרבה יותר הגיוני מצוות של חללית מלחמה אדירה שנעה בגלקסיה רק כדי לשדוד יבול של כפר עלוב בכוכב נידח). הסרט הארוך והמורכב של קורוסאווה יוצר חיבור שלם בין עלילה הכוללת מספר רב של דמויות, שזוכות להתפתחות משמעותית ומורכבת, וסצנות לחימה שקבעו רף חדש של מצוינות לאקשן קולנועי.
האפיות העלילתית והסגנונית של "שבעת הסמוראים" הייתה מקור השראה חשוב לג'ורג לוקאס, וכמה משפטים ממנו אפילו מצוטטים ב"מלחמת הכוכבים" (1977). אבל ההשראה האמיתית ל"מלחמת הכוכבים" הגיעה מסרט מצוין אחר של קורוסאווה, "המבצר הנסתר" (1958), שעלילתו כוללת לורד מרושע שחוטף נסיכה מורדת, איכר רזה ואיכר שמנמן שהופכים לגיבורי משנה, גנרל מבוגר ומנוסה שמסייע בחילוץ הנסיכה, וקרב חרבות בין אותו גנרל ויריבו הוותיק. בין שלל החיקויים שנעשו בעקבות הצלחת "מלחמת הכוכבים" היה גם Battle Beyond the Stars (1980) של המפיק האגדי והבמאי הבינוני רוג'ר קורמן. סרט, שיצר גרסה דלת תקציב לוויזואליה של "מלחמת הכוכבים", עם עלילה בהשראת "שבעת הסמוראים". אפילו בחיקוי שהוא קומבינציה של שתי יצירות המופת, סניידר אינו מקורי.
4 צפייה בגלריה
היי, תראו - עוד פיצוץ בסלואו מושן. מתוך "ירח המרד - פרק ראשון"
(צילום: באדיבות נטפליקס)
קל לנחש כי סניידר ניסה ליצור "נכס רוחני", שהוא יהיה יוצרו הבלעדי, אך זה דורש עבודה קשה וכישרון ייחודי. נראה שיוצרו של "ירח המרד" החל לעצב את העולם והעלילה לאחר שחזר וצפה בסרטים האהובים עליו, וסימן לעצמו מה ואיך לקחת מכל סרט. כיצד "לסניידר" אותם. מלבד מקורות ההשפעה העיקרים, יש עוד רגעים שיזכירו סרטים שכבר ראיתם (למשל, הגרסה של הסרט לסצנת אילוף דרקון הטורוק ב"אווטאר", או המפגש הראשון בין גאמורה הילדה ותאנוס אביה המאמץ).
אבל, אם נניח לרגע בצד את הסנוביזם הקולנועי, הבעיה המהותית היא לא בעצם החיקוי, אלא באופן בו הוא נעשה. מה שמקורות ההשראה השיגו, והסרט הזה חסר, הם דברים מהותיים כמו דמויות עם אישיות מורכבת, ואמירה רבת רבדים ובעלת ערך (ב"שבעת הסמוראים"), תנופה של הרפתקה, דמויות מעוררות חיבה ומידה של הומור (ב"מלחמת הכוכבים"). שני הסרטים גם היו בנויים לאורך המיועד שלהם. כאן נראה שסניידר התאהב ברעיון של פורמט מודולרי, הרי בסופו של דבר מדובר במוצר, וכמה טוב שניתן לשווק מוצרים שונים, לקהלים שונים, על בסיס אותו חומר גלם.
מה שעלה לנטפליקס בסוף השבוע הוא סרט באורך 135 דקות ודירוג PG-13, אבל סניידר כבר מבטיח שמתישהו ב-2024 הוא יעלה גרסה אלימה יותר (דירוג R), עם עוד שעה של חומר מצולם שלדבריו "היא כמעט כמו סרט אחר". אז נכון שאלימות סטרילית היא דבר מגוחך למדי, אבל אקשן ברוטלי לא יציל את הסרט. לגבי התוספות לדמויות והעלילה, יכול להיות שיתווסף מידע שחסרונו מורגש, או שהמידע יסופק באופן מדוד יותר ולא יושלך לעבר הצופים בפתאומיות – כפי שקורה בגרסה הנוכחית. מצד שני, הדמויות השטוחות מתקיימות בעלילה שאורכה הלא מבוטל הוא כבר שעתיים ורבע. זה לא מעורר יותר מדי סקרנות לגלות מה נמנע מאיתנו לאחר פרק הזמן שכבר הקדשנו להן.
לסניידר ונטפליקס יש תוכניות מרחיקות לכת, אבל על בסיס הסרט הראשון קשה לומר שנוצרה נקודת פתיחה מלהיבה במיוחד לקראת השלב הבא בתוכנית החומש. לא משנה איזו גרסה של הסרט הנוכחי עוד תעלה, ומה יהיה בסרט ההמשך, אין הזדמנות שנייה לעשות רושם ראשון.
