בסוף השבוע האחרון עלתה בנטפליקס סדרת האנימציה החדשה והמהנה "שליטי היקום: הגילוי" שיצר הבמאי קווין סמית' ("מוכרים בלבד", "דוגמה"), מעריץ ותיק של מותג הצעצועים והאנימציה האייטיזי "הי-מן ושליטי היקום". אלא שחלק מהמעריצים הרבים האחרים של המותג - רובם ככולם גדלו בתקופה שבה הפציעה ומשלה בשוק התוכן לילדים, מן הסתם - לא מאוד מרוצים מהתוצאה. סיבה משמעותית אחת לכך ניתן לנעוץ בעבודה שמחצי העונה הראשונה של "שליטי היקום: הגילוי" (נטפליקס העלתה חמישה פרקים בלבד, כשהיתר צפויים לעלות מתישהו בהמשך השנה) נעדר הגיבור המרכזי של המותג כולו: הי-מן, האלטר-אגו של הנסיך אדם, בן ממלכת איטרניה שמגן על היקום מפני המכשף המרושע סקלטור.
ואם אנחנו כבר פה, גם סקלטור נעדר מהפרקים הראשונים של "שליטי היקום: הגילוי", לטובת התמקדות בטילה - מפקדת המשמר המלכותי של איטרניה, שאותה מדבבת פה שרה מישל גלר ("באפי ציידת הערפדים"). למעשה, האג'נדה של "שליטי היקום: הגילוי" היא נשית באופן מובהק למדי, ברוח הזמנים, מה שאולי סייע לתדלק את זעמם של אותם מעריצים פליטי אייטיז, שגמאו בצמא את עלילותיו של המאצ'ו השרירי האהוב שלהם ונחרדו לגלות שפינה את מקומו - זמנית, כנראה, ובכל זאת - לדמות משנה מהסדרה שעליה גדלו.
אבל אנו סוטים מעט מהנקודה, גם אם טרם הבהרנו אותה, והנקודה היא זו: השנה היא 2021, כמעט 40 שנה מאז שיצאו לחנויות הצעצועים הראשונים בסדרת "הי-מן ושליטי היקום", ו-38 שנים מאז שעלתה על מסכי הטלוויזיה סדרת האנימציה באותו השם, שנוצרה על פי ליין הצעצועים. אז איך בדיוק קרה שצעצועים לבני 6-12 הפכו לתופעת תרבות שכזו, שבמהלך השנים כללה שלל סדרות אנימציה נוספות, חוברות קומיקס, משחקי מחשב, סרט קולנוע ועוד, וממשיכה להיות אטרקטיבית ורווחית עד היום? וזה לא שלא היו סיפורים נוספים של צעצועים שהפכו לסיפורי הצלחה במספר פלטפורמות מדיה שונות – מ"הרובוטריקים", דרך "הפוני הקטן שלי" ועד ל"צבי הנינג'ה". מדובר בתופעה מוכרת, אבל "הי-מן ושליטי היקום" היה מותג הצעצועים הראשון שעשה זאת בגדול. מה בעצם היה הסוד שלו? הסוד שהופך אותו לפופולרי עד היום?
"אנחנו יצרנו דברים מפלסטיק, ופתאום הדברים שיצרנו התעוררו לחיים"
קצת לפני שיצא "מלחמת הכוכבים" ב-1977, קיבלה חברת הצעצועים מאטל החלטה שתתגלה כהרסנית, כשסירבה להצעתו של ג'ורג' לוקאס לייצר ולשווק את מוצרי הסרט שעתיד לצאת. בדיעבד, קשה להאשים את בכירי מאטל בכך, מכיוון שהיה מדובר בפרויקט שסיכוייו לא ממש ידועים. באותה תקופה לוקאס היה שם מוכר למחצה, אבל בטח לא מישהו שניתן להמר עליו בביטחון מוחלט, מה גם שהפרויקט המדובר שייך לסוגת אופרת החלל - ז'אנר שלפחות באותם הימים היה נחשב כחומר לסרטי B, לא יותר. ומאטל לא היו היחידים - שאר ענקי התעשייה, כולל חברת הסברו (Hasbro), סירבו גם הם, והזכויות לייצור ושיווק הצעצועים של "מלחמת הכוכבים" עברו לחברה קטנה ונידחת מסינסנטי, קנר (Kenner) שמה.
השאר - ובכן, השאר היסטוריה. הסרט הפך לתופעה חובקת עולם, קנר עשו קופה מטורפת, שוק הצעצועים זכה לבום ענקי בהובלתם, ומאטל, הסברו ושאר החברות שסירבו ללוקאס הלקו את עצמן על היעדר האמונה שלהם, והביטו בעיניים כלות על נתוני המכירות שהצטמקו. אבל ההצלחה העצומה של צעצועי "מלחמת הכוכבים" גם נשפה רוח תחרותית במפרשי חלק מהחברות הללו – ובמאטל התקבלה החלטה לייצר ליין צעצועים שינסה להשיב מלחמה. וכך נוצר המותג "הי-מן ושליטי היקום", שכמעט מרגע יציאתו ב-1982 הפך לבוננזה של ממש עבור החברה.
את שורשי המותג של הי-מן וחבריו תוכלו למצוא בתוכנו של מסמך פנימי שעבר בין הצוות הקריאטיבי של מאטל בסוף שנות ה-70, אחרי הפריצה הגדולה של "מלחמת הכוכבים" וחשבון הנפש שהגיע בעקבותיה. "צבא, חלל, ברברים" היה כתוב בו, כששני המושגים הראשונים מצמצמים את היקום של "מלחמת הכוכבים" לשני מקורות השראה, והשלישי מהדהד את הפוטנציאל של סרט שתוכנן באותה העת - ואשר את הזכויות לייצור הצעצועים ממנו כבר רכשה מאטל: "קונאן הברברי". אלא שאז, לחרדתם, גילו בכירי החברה כי הסרט, שאותו כתב וביים ג'ון מיליוס (מי שכתב את "אפוקליפסה עכשיו") ושבו שיחק ארנולד שוורצנגר, מיועד אקסקלוסיבית לקהל הבוגר ויכלול עירום ואלימות קשה. לא בדיוק משהו שאפשר לשווק לילדים.
אבל הצורך בליין צעצועים שיתחרה בצעצועי "מלחמת הכוכבים" של קנר היה עז, ובמאטל החליטו להמשיך ולפתח את צעצועי "הי-מן ושליטי היקום" - עם השפעה ברורה מדמותו של קונאן הברברי (מפיקי הסרט אף תבעו את מאטל בהמשך, אולם הפסידו), ומציוריו של אמן הפנטזיה האגדי פרנק פרזטה. הרעיון היה לייצר בובת משחק מכוסה במאסת שרירים בולטת, שעדיין יכולה להתנועע ולזוז בחופשיות יחסית. במקביל, עמל צוות הקריאטיב של מאטל על הרחבת העולם, בריאת דמויות נוספות והענקת מראה ייחודי ומאפיינים ברורים לכל אחת מהן.
ככל שהתקדמה העבודה, נוספו עוד ועוד פרטים, והעולם הפנטסטי של איטרניה – עיצוב רב דמיון שמחבר בין העתידני למיושן, ומתיך אלמנטים של פנטזיה יחד עם אלמנטים של מד"ב טכנולוגי (עוד שיעור מההצלחה של "מלחמת הכוכבים") - החל לקרום עור וגידים. הפרטים הללו הם שעזרו להפוך את ליין הצעצועים להצלחה מסחררת, עם יציאתם לחנויות ב-1982. לרוב הדמויות היו אייטמים נלווים ייחודיים - חרבות, גרזנים, כלי רכב, ואת כולם ניתן היה לאסוף על מנת להרחיב את חוויית המשחק הביתי, שיעור שבמאטל למדו מהעבודה עם מותג בארבי לאורך השנים.
ההצלחה של הצעצועים אילצה את מאטל להרחיב בזריזות את התוכן של עולם "שליטי היקום" - וכך החליטו במאטל לצרף חוברות קומיקס קטנות לכל צעצוע שנמכר, במסגרת שיתוף פעולה עם חברת הקומיקס די.סי. בנוסף, הי-מן הופיע גם בגיליון של "סופרמן" מבית די.סי, ובו סופרמן והי-מן נלחמים. אבל נקודת המפנה האמיתית של המותג התרחשה כשבמאטל החליטו להפיק פרסומת אנימציה לצעצועי "הי-מן ושליטי היקום" - משימה שלשמה נשכרו שירותיהם של צוות מאיירים יוצאי דיסני. התוצאה הציתה את דמיונם של בכירי החברה, כמו גם את המוחות היצירתיים של חברת האנימציה פילמיישן, שנשכרו עוד קודם לכן על ידי מאטל כדי לסייע בפיתוח העולם של המותג. "אנחנו יצרנו דברים מפלסטיק, ופתאום הדברים שיצרנו התעוררו לחיים", זרח אחד מבכירי מאטל לנוכח האופן שבו התפתח המותג, כפי שסיפר בסרט הדוקומנטרי "כוח טירת הגולגולת", המתאר את ההיסטוריה של "שליטי היקום" (וזמין לצפייה בנטפליקס תחת השם The Power of Grayskull). וכך הוחלט כי במקביל לייצור הצעצועים, תופק גם סדרת אנימציה לילדים המתבססת על העולם ודמויותיו.
יאללה מכות! אבל עם מוסר השכל
בספטמבר 1983 יצאה סדרת האנימציה "הי-מן ושליטי היקום", והייתה לסדרת האנימציה הראשונה שמופצת בסינדיקציה ושמיועדת לשידור שבועי - לא ברשתות השידור הגדולות (שסירבו להפיקה) ולא בשידור בשבתות בבוקר, כנהוג בתכני אנימציה עד אז. ההצלחה הייתה כמעט מיידית, ושנה לאחר צאתה שודרה הסדרה ב-120 תחנות טלוויזיה ברחבי ארצות הברית, וביותר מ-30 מדינות נוספות. היא אומנם רצה במשך שתי עונות בלבד, אולם הן כללו יחד 130 פרקים, והשידורים החוזרים הפכו מיליוני ילדים למכורים. הנעימה האייקונית של הסדרה, אגב, נוצרה בידי שוקי לוי וחיים סבן - מי שבהמשך יהפכו זיכיון אחר, "הפאוור ריינג'רס", למפלצת מדיה רבת זרועות.
אבל סדרת האנימציה הייתה תקדימית במובנים נוספים מלבד אופן הפצתה. היא הייתה הראשונה שאתגרה את מוסכמות הצנזורה שמשלו בתעשיית האנימציה הטלוויזיונית עד אז - ובראשן, האלימות. "הי-מן ושליטי היקום" הייתה אלימה ביחס לסדרות הילדים שריצדו על המסכים באותה התקופה, הגם שרוב התכתשויותיו של הגיבור שלה עם יריביו השונים עוצבו ברוח ההתאבקות, כך שהאפקט רוכך מעט. ובכל זאת, המחזה של גבר משורג-שרירים וחצי עירום המפליא מכותיו ברעים לא נראה עד אז, ברמת התכנים המיועדים לזאטוטים - והאימפקט של הבחירה הזו על הז'אנר היה משמעותי, גם אם בימינו האלימות ב"שליטי היקום" נראית חלבית לחלוטין.
על מנת לרכך את הביקורת הציבורית נגדה, הכניסו יוצרי התוכנית מוסר השכל בסוף כל פרק, כזה שמדגיש ערכים חיוביים שהי-מן וחבריו למדו במהלכו. בנוסף, יועץ חינוכי הועסק במשרה מלאה במהלך תהליך הפיתוח והיצירה. גם את הסנטימנט המרכזי שעלה מהקריאה המפורסמת של הי-מן, I Have the Power!, קשרו יוצרי הסדרה למסרים מעצימים – כי אם יש משהו שילכוד את לב הזאטוטים הצופים בסדרה, כאלה שצריכים לבקש מאבא ואמא לרכוש עבורם את צעצועי המותג, הרי שזהו הרעיון שהכוח אכן נמצא אצלם.
ההצלחה של הסדרה היא שהקפיצה את מותג "הי-מן ושליטי היקום" לגבהים של ממש, והפכה אותה לאימפריה של מדיה וקמעונאות. האפקט שלה היה מעגלי - הסדרה הקפיצה את מכירות הצעצועים והמוצרים הנלווים, שהניעו את גלגלי הסדרה. ומאטל, כמובן, עטה על ההזדמנות והחליטה שלא די לה רק במעריציה הצעירים - היא רוצה גם את המעריצות. ב-1985 יצא סרט טלוויזיה בשם "הי-מן ושי-רה: חרב הסודות", שהתרחש בעולם של "שליטי היקום" והציג את אחותו התאומה של אדם/הי-מן – הנסיכה אדורה, שהופכת לגיבורה רבת עוצמה בשם שי-רה. מעט אחר כך, יצאה סדרת האנימציה "שי-רה נסיכת הכוח" שרצה עד 1987 וזכתה להצלחה רבה.
לדעת רבים ממעריצי המותג, "שי-רה נסיכת הכוח" אף הייתה הסדרה הטובה יותר מבין השתיים. אך תהליך העשייה הסב לאנשי פילמיישן ומאטל כאב ראש לא קטן - כותבי הסדרה נתקלו בבעיה כשהיועצים החינוכיים שליוו את תהליך עשייתה התנגדו לכך ששי-רה תילחם נגד אויביה באלימות זהה לזו של הי-מן, ונאלצו למצוא פתרונות יצירתיים לסצנות הקרב שלה. ועדיין הפכה הסדרה לאבן דרך בתולדות הז'אנר - סדרת פנטזיה בכיכוב גיבורה נשית חזקה, דמות אמיתית לחיקוי, להבדיל מאשר הקורבן החצי-עירום, כפי שהתקעקעה ברבות מהיצירות הז'אנריות עד אז (בהן ציוריו של פרנק פרזטה).
"מלחמת הכוכבים של שנות ה-80'"? ובכן, לא בדיוק
בין 1982 ל-1987, כשהוא נתמך בסדרות האנימציה הפופולריות, המותג של "הי-מן ושליטי היקום" זכה להצלחה אדירה, וייצג כ-95 אחוז מהגידול במכירות של מאטל. בין 1986-1987 הוא היה מבוקש יותר ממותג בארבי, הנכס הגדול והמניב ביותר של החברה. אבל לקראת סוף שנות ה-80 ליין הצעצועים הלך ואיבד מיקוד עם שלל דמויות חדשות אך לא מאוד מוצלחות, מחזור בוטה של דמויות קיימות וגימיקים מטופשים - כמו בובת סטינקור, אחד מהתפלצים של הסדרה, שמדיפה ריח רע. אמיתי.
והיו המון דמויות. יותר מדי מהן. בסופו של דבר נרשמו 70 צעצועים שונים של דמויות מעולם "הי-מן ושליטי היקום", למעשה. אבל האינפלציה הזו של דמויות פגעה במותג, ורבים מהצעצועים נשארו על המדפים, פשוט מכיוון שהיו צעצועים רבים מדי שיצאו תחתיו. בעיות אספקה של המוצרים לחנויות הצטרפו לבעיות הללו, והמכירות הלכו וירדו. ואז, ב-1987, רשם המותג רגע שבמובן מסוים סימל רשמית את סוף תור הזהב שלו: סרט הלייב-אקשן הראשון והיחיד שנעשה במסגרתו, "שליטי היקום" שמו, יצא לאקרנים ונכשל קשות.
את הסרט הפיקו מנחם גולן ויורם גלובוס תחת חברת ההפקה שלהם קאנון, וביים אותו גארי גודארד – במאי חסר ניסיון, ששנים אחר כך יואשם על ידי מספר גברים (בהם אנתוני אדוארדס, כוכב "אי.אר") בכך שהתעלל בהם מינית בילדותם. מאטל היו מעורבים עמוקות בתהליך הצילום והקפידו מאוד על נושא האלימות, והסרט שווק על ידי קאנון כ"'מלחמת הכוכבים של שנות ה-80". גם הליהוק היה מסקרן, עם דולף לונדגרן, בוגר "רוקי 4", כהי-מן, פרנק לנג'לה המצוין כסקלטור, וקורטני קוקס הצעירה בתפקיד הטינאייג'רית שבטעות מביאה לכדור הארץ את סקלטור וחבורתו. אולם כל אלה לא עזרו לביצועיו הקופתיים של הסרט, שסבל מחוסר איזון (יותר מדי קומדיה, פחות מדי אקשן), זכה לביקורות שליליות ולא הצליח להחזיר את ההשקעה.
ב-1990 יצאה סדרת אנימציה שלישית בעולם "הי-מן ושליטי היקום", הפעם בשם "הרפתקאותיו החדשות של הי-מן". אבל ההרפתקאות הללו היו חדשות מדי עבור רבים מהמעריצים, שגם בגרו בינתיים. דמויות לא מוכרות שובצו במקום רוב הגיבורים והנבלים האהובים של המותג, הי-מן עבר מייקאובר לא מוצלח (הוסיפו לו קוקו!) והסדרה החדשה גם נטתה הרבה יותר לצד המד"בי - על חשבון הפנטזיה. היא הסתיימה אחרי עונה אחת, והמותג נכנס לתרדמת שנמשכה לאורך כל שנות ה-90. ליין הצעצועים דעך עד שנעלם, ובמשך יותר מעשור אף תוכן חדש לא הופק במסגרת הזיכיון - שרק חמש שנים קודם לכן עוד משל ביקום.
ימי הרנסנס
ואז, במקביל לחידוש ליין הצעצועים של הי-מן ב-2002, נעשה לזיכיון ניסיון נוסף של החייאה - סדרת ריבוט בשם "הי-מן ושליטי היקום" עלתה לאוויר ושודרה במשך שתי עונות, אבל לא הצליחה להחזיר את המותג לתהילת עברו. וכך מצא את עצמו הי-מן מחוץ לרדאר המיינסטרימי - אלא שמתחת לפני השטח בעבעו דברים. היו את משחקי הווידאו שיצאו בין 2002 ל-2005, למשל, וליין צעצועי הי-מן ה"קלאסיים" שהחלו לצאת ב-2008, והמשיכו להימכר ממש עד לאחרונה. ב-2012 החלו להופיע שוב חוברות הקומיקס המתרחשות בעולם של "שליטי היקום" - ובכל העת רחשה סביב הזיכיון פעילות ערה ברשת, עם שלל אתרי מעריצים וקבוצות דיון. בשנים האחרונות גלש הבעבוע הזה אל מחוץ לסיר האינטרנטי, וב-2018 עלתה בנטפליקס סדרת אנימציה חדשה, מושקעת ומוצלחת שעשתה ריבוט ל"שי-רה נסיכת הכוח". המבקרים התלהבו מאוד, הרבה בגלל היחסים המורכבים בין הגיבורות, נבחרת הדמויות המגוונת, והווייב הקווירי המובהק העולה מהסדרה. התוצאה הייתה באזז מוחשי, חמש עונות בנות 52 פרקים סך הכול, ודריסת הרגל המשמעותית הראשונה של זיכיון "הי-מן ושליטי היקום" בשיח התרבותי המרכזי מאז שנות ה-80.
וכעת מגיעה הסדרה החדשה, "שליטי היקום: הגילוי", לה אחראי יוצר קולנוע נודע (גם אם אחד שבאופן אישי לא ממש זוכר מתי היה רלוונטי לאחרונה). ויש עוד: העבודה על סדרה נוספת של "שליטי היקום" - הפעם באנימציה ממוחשבת, ושוב בנטפליקס - כבר בעיצומה, והניסיונות להרים סרט קולנועי חדש בלייב-אקשן שירחיב את עלילות הי-מן נמשכים באולפני סוני. במילים אחרות, עכשיו זה כבר ברור: המותג התקמבק, ובאופן מרשים ביחס לשנות השפל הרבות מהן סבל.
הרבה מזה נובע מגל הנוסטלגיה הנוכחי לכל מה שאפילו מריח כמו אייטיז, והארומה של "הי-מן ושליטי היקום" היא עזה. מעבר לכך, אפילו אל מול שלל הגלגולים של המותג על גבי פלטפורמות מדיה שונות לאורך השנים, אפשר לקבוע שביחס לזיכיון כה אהוב, שזכור באופן כה משמעותי עבור כל כך הרבה אנשים, העולם של "הי-מן ושליטי היקום" לא באמת נוצל כהלכה עד היום. לא קשה להבין מדוע תעשייה שמשוועת לתוכן מעלה מהאוב קניין רוחני שטרם נסחט עד תום, ומבקשת לחלץ ממנו עוד. אלא שלנוכח הרמה הגבוהה של "שי-רה נסיכת הכוח" ו"שליטי היקום: הגילוי" בנטפליקס, הפעם אנחנו ממש בסדר עם זה.