בכל פעם שהשחקן יעקב זדה דניאל שומע על חייל שנהרג, הוא מיד חוזר אל השירות הצבאי שלו, בסיירת דובדבן. "הייתי במוקדי חיכוך, אני יודע איך זה נראה. אני יודע מה זה אומר שיורים עליך, שבאים להרוג אותך, אתה מקבל צלקת במקרה החמור ושריטה במקרה היותר-קל", הוא משתף בריאיון ל-"7 לילות" שיתפרסם בסוף השבוע הקרוב (גם ב-+ynet). "אני מאמין שכל המדינה שלנו נמצאת בפוסט-טראומה, וגם אני, אבל אצלי זה לא ברמה גבוהה. יש אנשים שלא יכולים לנהל את החיים שלהם, שלא יכולים לצאת מהבית. אצלי זו לא צלקת אלא רק שריטה עמוקה. אני לא ישן טוב, וכשאני יושב בבתי קפה, אני ער לסביבה. מדמיין סיטואציות מסוימות וחושב מה יקרה אם".
למרות אותה שריטה שנשארה, זדה דניאל מודה שבכל יום עולים בו רגשות אשם על כך שהוא לא יותר אקטיבי במלחמה הנוכחית. "הייתי רוצה להציל אנשים, להילחם. אני בהחלט רואה מצב שאני הולך לצבא ואומר, 'תנו לי נשק'. הרי אני יודע מה לעשות. הכול יכול לקרות כאן, המצב מאוד שביר, כך שאני רואה את עצמי עולה על מדים ולוקח נשק. אני מאוד מקווה שלא נגיע למצב הזה, אבל ברור לי שלא רוצים אותנו כאן".
זדה דניאל מאמין שכרגע, בתור התחלה, צריך להחזיר את האמון בין מקבלי ההחלטות לבין העם, ובין העם לבין עצמו. "צריך להתעסק יותר באיך אנחנו משתפרים בתור מדינה, איך אנחנו חוזרים להיות אור לגויים". הוא חושב שגם בגזרת מקבלי ההחלטות צריך להיות שינוי, "ראש הממשלה צריך להיות ערכי, מישהו שיודע לקבל החלטות, שיודע לתת דוגמה אישית. הערכים האלה לא קיימים כרגע. כל מי שנמצא כרגע בממשלה, דבק בו הכישלון".
בריאיון, זדה דניאל, בן 44, מדבר גם על היתמות שהגיעה בגיל צעיר (כשהיה בן שנתיים נהרגה אימו ואביו נפטר כשהיה בן 13), ועל תחושת הבדידות שמלווה אותו גם היום. "תפקיד ההורים בחיי האדם הוא לתת לו ביטחון, לתת לו מענה, לאהוב אותו בכל מחיר. אהבה בכל מחיר היא משהו שחסר לי. אני לא יודע מי אוהב אותי בכל מחיר. אולי הכלב שלי. אני כמעט לא יוצא מהבית, רק הולך לעבוד ויוצא עם הכלב. העבודה היא הדבר שהכי חשוב לי עכשיו. היא מצילה אותי מבדידות, ממחשבות, מדברים לא טובים".
אחד מתפקידיו הראשונים של זדה דניאל, היה בסדרה "בובות", שם שיחק את ארוסה של גל גדות. "היא יודעת לנהל את עצמה, ושחקניות יכולות ללמוד מהדרך שהיא עשתה", הוא מספר עליה. מאז שיחק בין השאר בסדרות "על הספקטרום" ו"להעיר את הדב", וכן ב"אלף", שבה גילם את הנשיא לשעבר, משה קצב, תפקיד שלדבריו גרם לו לקשיים נפשיים. "במשחק אתה יכול להשחיר את עצמך קצת, להשחיר את הנפש. מספיק שאתה בוכה, ונכנס בך איזשהו עצב. כששיחקתי את קצב היו סצנות שהוראת הבימוי בהן הייתה להיכנס להתקף חרדה, וזה נגרר".
היום אפשר לראות אותו על המסך בתפקיד מאתגר נוסף, בסדרה "טיפול לילי" שעלתה ב-yes. "אני משחק חרדי שמנסה להתאבד. אני מאמין שהרבה אנשים הרהרו במחשבה הזאת ברגע מסוים בחיים. זה קורה. גם לי זה קרה, הרגשתי שסיימתי את תפקידי פה, שאין לי יותר מה להציע ואני לא רוצה להיות פה יותר. המחשבה שלך היא לא רחבה, לא פתוחה, נסגר לך התריס. המטפל פותח לך את התריס. הוא אומר לך, 'יש עוד חיים, המחשבה הזאת היא משהו רגעי, משהו שיחלוף'".
בימים אלו הוא גם היה אמור להצטלם לעונה החדשה של "פאודה", אבל התהליך נעצר עם פרוץ המלחמה. "הבנו שאי-אפשר לעשות משהו שלא קשור למצב. אבל הסדרה תימשך. זה ייקח זמן, אבל תהיה עונה חמישית", הוא מרגיע.