את שנות ה-20 של חייה פתחה מיילי סיירוס הכי טוב שאפשר - כשהיא מבקשת לשבור מילולית ומטאפורית את כל מה שידענו לגבי העשייה המוזיקלית שלה בצורה שלא מתפרשת לשני פנים. בשנת 2013, אחרי שכבר בילתה שבע שנים בלב העין הציבורית, סיירוס הישירה מבט למצלמה. על רקע לבן, וכשהיא חמושה באודם אדום, שיער בלונדיני קצר ודמעות בעיניים, היא ביקשה לספר לנו סיפור. אבל אנחנו שנפלנו תחת התכסיס התקשורתי שלה התמקדנו בעירום, ובכדור ההריסה האיקוני ששבר את הקירות לחתיכות. אפשר לפרש את Wrecking Ball בדרך הפשוטה - שיר על אהבה נכזבת, על מישהי שרק רצתה לאהוב אבל במקום זה יצאה הרוסה. אבל אפשר גם להציע נקודת מבט על בחורה צעירה שהייתה חשופה לאור הזרקורים מגיל כל כך צעיר - נהנתה, נכוותה, כעסה, "באה כמו כדור הריסה" ורצתה לשבור את החומות שלנו, אבל העולם שעוד לא ידע לעכל אותה פגע בה בחזרה.
לא ננסה לשכנע אתכם עכשיו שהסיפור של מיילי סיירוס הוא סיפור עצוב, כי הוא לא, אבל כשמנקים את הרעש האדיר שהשיר יצר, מתגלה בלדה יפה, נוגעת וכואבת שמפגינה יכולות ווקאליות מצוינות ועטופה בהפקה מדויקת. כמו שירים נוספים של הזמרת, גם Wrecking Ball זכה למה שהגיע לו וטיפס לראשי המצעדים. עכשיו כשהיא חותמת את העשור השלישי של חייה, בעודה נפרדת לשלום משנות ה-20 המשוחררות והפרועות - סיירוס יכולה להניח את כדור ההריסה בצד. היא בנתה את עצמה כמוזיקאית מצוינת ופורצת דרך, אבל כשפילסה את הדרך לרבות אחרות שבאו אחריה, היא שילמה על זה מחיר רב.
הטוב משני העולמות
היום (ד') לפני 30 שנה, מיילי ריי סיירוס הגיעה לעולם בשם אחר - דסטיני הופ, בטנסי שבארצות הברית לאמא שחקנית ולאבא מוזיקאי, בילי ריי סיירוס. עם הרקע הזה וכשהסנדקית שלה היא דולי פרטון, מה הסיכויים שהיא לא תהפוך למוזיקאית בעצמה? ואכן, הדרך לפרסום הייתה מהירה. לפי האגדה, סיירוס ניגשה לאודישן לתפקיד הראשי ב"האנה מונטנה" כבר בגיל 11, אבל המפיקים חשבו שהיא צעירה מדי. אבל היא (או המכונה המשומנת שעבדה מאחוריה) לא ויתרה והמשיכה לשלוח קלטות אודישן. שנה מאוחר יותר היא נקראה למבחן מחודש (שצילומים ממנו אפשר למצוא גם ברשת), והשיגה את התפקיד הודות לביטחון העצמי האדיר שלה וכמובן, בזכות היכולות המוזיקליות שלה.
9 צפייה בגלריה
ה'אול אמריקן גירל' והתגשמות כל החלומות. מיילי סיירוס ובילי ריי סיירוס, מתוך "האנה מונטנה"
סיירוס נכנסה לנעליה של מיילי סטיוארט (הדמות כמובן קיבלה את שמה בזכות הליהוק), ההייד לג'קיל שהוא האנה מונטנה. מצד אחד דמותה הייתה ה"אול אמריקן גירל"; זו שלומדת למבחנים, מתמודדת עם סוגיות חברתיות של גיל ההתבגרות והורמונים, ומהצד השני היא הייתה התגשמות כל החלומות - הייתה לה דלת סודית לארון בגדים מפלצתי וחיים סודיים ככוכבת המוזיקה הכי גדולה בשטח. היא הייתה מישהי שכל נערה מתבגרת יכולה להזדהות איתה - אבל גם מישהי שנערות רבות חולמות להיות בקרבתה.
תחילת העשייה המוזיקלית של הכוכבת הצעירה נסללה באמצעות עלילת הסדרה, וכמו דמותה היא זכתה ליהנות משני העולמות - מהצלחתה כשחקנית וכזמרת - בעקבות הצלחת הסדרה ומקסום המותג כראוי לדיסני, היא הוציאה אלבומים ויצאה לסיבובי הופעות ברחבי העולם. אבל טרם סיום הסדרה, סיירוס התחילה לקדם את הקריירה שלה כמוזיקאית בפני עצמה (להוציא את Meet Miley Cyrus, שליווה את הסדרה) וב-2008 יצא אלבום הבכורה האמיתי שלה.
9 צפייה בגלריה
השיגה את התפקיד הודות לביטחון העצמי האדיר שלה ובזכות היכולות המוזיקליות שלה. מתוך "האנה מונטנה"
אלבום הפריצה של סיירוס, Breakout, היה נפלא. כשמאזינים לו היום מתחילתו ועד לסופו נראה שהצלחתו נשענת בעיקר על הנוסטלגיה - אבל בזמנו הוא היה הכול עבור המעריצות, שידעו את כל המילים לשירים שהרכיבו את פס הקול של גיל ההתבגרות. האלבום הורכב מ-12 שירים ובכולם, למעט שני שירים מקוריים וקאבר אחד, סיירוס הייתה שותפה בכתיבה. "לא משנה לאורך כמה זמן יימשך מה שאני עושה כאן, אני רוצה לכתוב שירים לשארית חיי", אמרה אז סיירוס, שעוד לא מלאו לה 16, בריאיון ל"בילבורד".
באלבום הזה הזמרת הצעירה ביקשה להוכיח שהיא לא רק נערת פופ - היא יכולה להיות רוקיסטית בשירים כמו See You Again (שהיה רמיקס לשיר מהאוסף הקודם, ואולי היחיד שמצליח לשרוד את מבחן הזמן), היא יכולה לשחק על ביט אלקטרוני כמו ב-Fly on the Wall, היא יכולה לשיר בלדה מרגשת לצעירות ב-Bottom Of The Ocean והיא יכולה להיות הכי נשית שיש בגרסה מחודשת ללהיט הפופ Girls Just Want to Have Fun.
ההבנה שהיא מתבגרת לצד המעריצות שלה הייתה לכלי מרכזי בהצלחה של סיירוס בכלל ושל האלבום בפרט. דרכו היא סיפרה שלמתבגרות מותר לכעוס, מותר לשנוא את בית ספר והכי חשוב - היא לימדה אותן שהחיים הרומנטיים שלהן הם לגיטימיים גם אם הן בנות טיפש-עשרה. היא לא עשתה זאת במובן הבריטני ספירסי של המילה, שכבודה במקומה מונח. היא לא שלחה אותנו אל מסדרונות בית הספר לממש איזו פנטזיה פטריארכלית (שלא בטוח שהיא בחרה בה) בחצאית מיני קצרצרה, חולצת בטן, שרות Hit Me Baby One More Time. שירה 7 Things היה המנון שגילה לצעירות שזה בסדר להתאהב בילד בכיתה המקבילה, ושזה מבלבל, מכעיס ומטלטל בדיוק כמו שאהבה מתגלה לבנות נוער רבות בגיל הזה.
כתבות נוספות במדור מוזיקה:
אבל כבר אז סיירוס שילמה מחיר על המקום שלה בתעשייה שסירבה לראות אותה מתבגרת. באותה השנה, האמנית בת ה-15 מצאה את עצמה בלב סערה של הורים מודאגים כשתמונה שלה, שצילמה אנני לייבוביץ', בעירום מרומז - כתפיים חשופות ועטופה בסדין - הופיעה על השער של מגזין "ואניטי פייר".
חברת דיסני, האבא והאמא של "האנה מונטנה", הזדעקו לנסות לשמור על המותג הרווחי שהיה מבוסס כולו על התדמית של סיירוס. "למרבה הצער, נראה כי הכתבה תמרנה ילדה בת 15 כדי למכור מגזינים", אמר אז דובר דיסני, כשגם סיירוס בעצמה נשלחה לכבות את השריפות: "לקחתי חלק בצילום שהיה אמור להיות 'אמנותי', ועכשיו, כשאני רואה את התצלומים וקוראת את הסיפור, אני מרגישה כל כך נבוכה. מעולם לא התכוונתי שכל זה יקרה ואני מתנצלת בפני המעריצים שלי שכל כך אכפת לי מהם". עשור אחר כך, תצייץ סיירוס בפרעות האופיינית לה תמונת שער ישנה שלה מתנצלת ב"ניו יורק פוסט" ותכתוב "אני לא מתנצלת על כלום, לכו להזדיין".
האנה מונטנה: גרסת PG-13
אחת מנקודות המפנה החשובות בקריירה של סיירוס התרחשה עוד בתקופת שידורי "האנה מונטנה" בדמות אחד הלהיטים הכי גדולים שלה עד היום - Party in the U.S.A. השיר הפך ללהיט מיידי והחל לטפס במעלה המצעדים. עד היום, בשל נגיעותיו הפטריוטיות, הוא מדי פעם מבליח במצעדים - למשל ב-4 ביולי וכך גם בבחירות ב-2020, אז הוא נקשר בקמפיין של ביידן.
אבל המסיבה לא נמשכה זמן רב. סערה תקשורתית נוספת האפילה על השמחה כשסיירוס רקדה על עמוד בטקס נבחרי הנוער בעת ביצוע השיר. הכוכבת שכבר התקרבה אל שנות ה-20 של חייה, ביצעה מהלך תקשורתי ברור למיתוג מחדש ולכניסה לעולמם המתירני של הגדולים. את המסר הבא שלה היא כבר שוזרת בכותרת אלבומה השלישי - Can't Be Tamed.
על אף שיוצאים ממנו להיטים ספורים, האלבום נוחל כישלון ושיריו נקברים בצל הסערות התקשורתיות. בולט בהם השיר Who Owns My Heart, כנראה השיר הטוב ביותר באלבום, שמזעיק הורים רבים בשל הקליפ ה"פרובוקטיבי" שלו. מהו פרובוקטיבי אתם שואלים? סיירוס בת ה-17 מופיעה במכנסונים קצרים או בתחתונים, תחילה בחדר בית מלון ולאחר מכן רוקדת במועדון. "זה מצער שהיא משתתפת בקליפ כל כך מיני כמו זה", אמר אז נשיא מועצת ההורים של הטלוויזיה. "זה שולח מסרים לקהל המעריצים שלה שמנוגדים בתכלית לכל מה שהיא עשתה עד לשלב הזה. מיילי בנתה את התהילה וההון שלה לחלוטין על גבן של נערות צעירות, וזה מעציב אותנו שהיא נראית כל כך להוטה להתרחק מבסיס המעריצים הזה".
9 צפייה בגלריה
"שולח מסרים לקהל המעריצים שלה שמנוגדים בתכלית לכל מה שהיא עשתה עד לשלב הזה". מיילי סיירוס
(צילום: AP)
ואכן, אחרי ארבע עונות וסרט, בגיל 18 סיירוס נפרדה סוף סוף מהאנה מונטנה והתמידה במאבק העיקש להיפטר מתדמית ילדת הדיסני שדבקה בה. היא כבר גנבה את תואר "הילדה הרעה של הוליווד" מקודמותיה. ב-2013, היא שוכרת לתפקיד המנהל שלה את לארי רודולף, שידוע בעיקר בשל ייצוגה של בריטני ספירס. עמודי הרכילות התמלאו בהתאם בידיעות על השימוש של הכוכבת בסמים, על אורח החיים הטבעוני שלה, הפלואידיות המינית והמגדרית שהיא מקדמת, ואיך לא - ה"און אנד אוף" של מערכת היחסים שלה עם השחקן ליאם המסוורת, שהכירה על סט צילומי הסרט "השיר האחרון" ב-2010.
כחלק מההשתעשעות בתדמית הילדה הרעה, סיירוס פנתה אל מחוזות חדשים ביצירה שלה כמו נתיבים של היפ הופ ורוק. היא שיתפה פעולה עם מוזיקאים כמו פארל וויליאמס, וויל איי אם, סנופ דוג ולהקת הפליימינג ליפס. מאז ומעולם סיפרה סיירוס שההשפעות המוזיקליות שלה מתבססות על מוזיקאים כמו אלביס פרסלי, ג'ואן ג'ט ואפילו ליל קים - ובהזדמנות זו היא פשוט זכתה לחזור למקורות. כמובן שגם בריטני ספירס או כריסטינה אגילרה נכללות ברשימת ההשפעות שלה, ואם תשאלו אותה - האלבום שלה Plastic Hearts הוא המקום בו סיירוס מפגישה את ספירס עם מטאליקה.
הכוכבת תופסת כותרות ושמה לעצמה משימה לספק מומנטים בלתי נשכחים. כמו זה בטקס פרסי הווידאו קליפים של MTV ב-2013 כשהוציאה אז את אלבומה Bangerz. שם היא כבר הפסיקה להתנצל על הבגדים החושפניים שלבשה, שכללו חזייה ותחתונים בצבע גוף, וגם לא התנצלה על הנגיעה מפורסמת במפשעתו של רובין ת'יק בעת ההופעה, כשהיא משוויצה בתנועות טוורקינג אל עבר אותו אזור חלציים.
9 צפייה בגלריה
לא מתנצלת. מיילי סיירוס ורובין ת'יק מופיעים יחד בטקס פרסי MTV לשנת 2013
(צילום: Andrew H. Walker/GettyImagesIL)
"לפעמים הייתי אשמה בהסחת הדעת"
הפרובוקטיביות של מיילי סיירוס פרצה את הדרך עבור כוכבות כמו אריאנה גרנדה (על אף שהן באותו הגיל) ואוליביה רודריגו, שעשו את המעבר בבטחה מסדרות נוער למוזיקה שעוסקת בחוויה הנשית, גם אם היא מינית. הטוורקינג שלה, הלבוש החשוף, שינוי התספורות או חריצת הלשון המפורסמת, שעוררו כולם סערות בשעתן, כל אלה הם כמעט תשתית בסיסית במופעי פופ למיניהם כיום. גם מחוץ לעולם המוזיקה, כל מה שהגדיר אותה כשוברת גבולות שיש להיזהר ממנה וממה שתעשה לנוער - החל ממיניות מוחצנת, דרך פלואידיות ועד לשימוש בסמים - הם חלק אינהרנטי בהגדרה של מה הוא דור ה-Z ודור ה-Y.
9 צפייה בגלריה
חלק אינהרנטי בהגדרה של מה הוא דור ה-Z ודור ה-Y. מיילי סיירוס בטקס פרסי MTV לשנת 2013
(צילום: Gareth Cattermole/GettyImagesIL)
בראיונות סיירוס סיפרה לא פעם שנאבקה על מקומה כמוזיקאית רצינית גם מעבר לפרובוקציות, וציינה כהשראה את דולי פרטון כאומנית שהתמודדה עם סוגיות של תדמית. "אני אוהבת את מיילי עד מוות ואנשים רעים כלפיה כל הזמן", אמרה הסנדקית פרטון בריאיון ל-In Touch לפני כעשור. "היא רק מנסה להתבגר ולמצוא את המקום שלה. זה מצער אותי כשאנשים מדברים עליה רע. אני רוצה להכות אותם! תפסיקו עם זה ותתנו לילדה לגדול. אני זוכרת את עצמי בגילה. כולנו קשים מדי איתה. אני מקווה שהיא תחזיק מעמד כי יש עולם שלם של דברים שהיא עוד יכולה לעשות. היא צריכה לפקוח עין על דברים ולקבל החלטות נבונות".
דווקא כשהתמתנה, לרווחתם של הורים רבים ברחבי העולם - הביקורות קטלו את סיירוס מוזיקלית. כשיצא אלבומה Younger Now לפני כחמש שנים, הוא הדגיש את התמתנותה כשכלל את השיר Malibu, שהיה כולו שיר אהבה להמסוורת. אבל הוא פשוט היה יבש וחסר אופי. אולי זו הוכחה שההצלחות שלה נובעות גם מהאדג'יות האישיותית שלה. "אנשים חשבו שאני טהורה", אמרה סיירוס בריאיון ל"ווג" על התקופה בה הוציאה את האלבום. "התקשורת אוהבת להשתמש בשיער שלי או במראה שלי כדרך להבין מה מצב השפיות שלי. אם השיער ארוך ובלונדיני אז 'היא שפויה עכשיו', 'אין מצב שהיא מחוקה מסמים עכשיו'. אבל כשהשיער שלה צבוע או שיש לי שערות בבית השחי אז ישר חושבים 'היא על סמים'".
9 צפייה בגלריה
"אנשים אמרו - אם השיער ארוך ובלונדיני, אז 'היא שפויה עכשיו'". מיילי סיירוס
(צילום: AP)
אבל בשנים האחרונות נדמה שהיא כותבת את הסיפור מחדש. כשיצא שיתוף הפעולה שלה עם מארק רונסון לפני כארבע שנים, סיירוס קיבלה מהקהל השמרני חיבוק כשהציגה חזות מאוזנת יותר, כמי שכבר זמן מה נמנעת מסמים ומאלכוהול. עם Nothing Breaks Like a Heart שהיה ללהיט ענק עם קליפ שכולו אמירה חברתית והפקה מהוקצעת מהסוג השמור ליחידי סגולה כמו רונסון, סיירוס הצליחה להביא את עצמה למצעדים ללא פרובוקציה - חלק מזה הודות לשיתוף הפעולה המוצלח עם המפיק שטיפח תדמית של מי שיודע להוציא את המיטב ממוזיקאיות מוכשרות עם אישיות קשה - כפי שעשה גם עם איימי וויינהאוס.
באותם חודשים סיירוס והמסוורת גם התחתנו בחשאי - כי מהי התיישרות אם לא להתמסד? - ואחרי שביתם במאליבו נפגע באחת השריפות הקשות באזור, הם תרמו חצי מיליון דולר למען שיקום הנזקים. אבל חשוב לזכור שסיירוס הייתה ידועה באקטיביזם שלה עוד הרבה לפני כן, הוא פשוט היה פחות נוח לעיכול. דוגמה מובהקת לכך הוא הארגון ללא מטרת רווח שייסדה ב-2014, Happy Hippie Foundation, שפועל למען בני נוער חסרי בית מקהילת הלהטב"ק ומאוכלוסיות מוחלשות אחרות. כחלק מניסיון לאסוף כסף לארגון ולהשיק אותו, היא גם סיפקה ביצועים בלתי נשכחים לשירים האהובים עליה במה שקראה לו Backyard Sessions.
בריאיון שקיימה לפני שנתיים למגזין "הרולינג סטון", הודתה סיירוס שאולי טעתה, שאולי היא מילאה את החלל ברעשי רקע. "המוזיקה נמצאת בראש סדר העדיפויות שלי כרגע", אמרה כשהיא מצביעה על תמונה ענקית שלה מלקקת גביע גלידה שצולמה ב-2013. "תראה את הקיר הדפוק הזה. זה לא היה קשור למוזיקה לרגע. המוזיקה הניעה אותי, אבל כל הדברים האלה מהתקופה ההיא, במיוחד עם Bangerz, אלו היו רגעי תרבות הפופ שכמעט האפילו על המוזיקה עצמה. אני חושבת שלפעמים הייתי אשמה בהסחת הדעת.
"אני זוכרת שאנשים אמרו: 'למה לעזאזל את מסיחה את הדעת של כולם כשאת מופיעה ערומה ומרעידה את התחת שלך כשאת באמת זמרת מוכשרת? אבל בגלל שגדלתי בצפייה בתוכנית של שר באדיקות, אני אוהבת את השואו-ביזנס. אני אוהבת בידור. אני אוהבת את תרבות הפופ. אני אוהבת רגעים בלתי נשכחים. ולמרות שפשוט אהבתי לייצר רגעים תקשורתיים גדולים, הייתי גם מאוד עצובה כשחשבתי האם מישהו בכלל שמע את השיר שלי? כשאנשים חושבים על Wrecking Ball, הם לא חושבים על הכאב. הם לא חושבים על זה שאני מסתכלת ישירות לתוך המצלמה, שוברת את הקיר, בוכה, מושיטה יד. אנשים זוכרים שהייתי עירומה, ואני לא יודעת על מי מונחת האשמה. אני לא יודעת אם זה בגללי או בגלל איך שהמוח שלנו מתוכנת לחשוב על מיניות ככזאת הגוברת על האמנות".
אלבום האולפן האחרון שהוציאה היה ב-2020. הוא לא היה כישלון מוחלט אבל גם לא הצלחה מסחררת. לאחרונה היא גם הופיעה באירוע המחווה לחברה הקרוב טיילור הוקינס, מתופף הפו פייטרס שהלך לעולמו, כמו נותנת אישור אחרון שימי הפופ מאחוריה והלב שלה בסצנת הרוק עכשיו. כחלק מזה היא גם הוציאה אלבום לייב בשם Attention, שבו הקנתה צבע רוקיסטי ללהיטים ישנים - שלה ושל אחרים. על עטיפתו תמונה של הישבן שלה - שאותו אנחנו כבר מכירים די טוב. ייתכן שהרצון שלנו להעניק לו תשומת לב כבר נשחק במידת מה. אולי זה גם קשור לעובדה שסיירוס היא כבר לא הנערה הפרועה של שנות ה-20. אבל עכשיו, כשהיא נכנסת לעשור הרביעי לחייה - זה שלרוב מסמל מיסוד והתמתנות, צריך להודות: הרעש של סיירוס לעיתים גרם לנו לפספס את היותה מוזיקאית חד פעמית, אבל אולי הוא גם מה שהפך אותה לכזאת.
