זה היה אירוע שכולו אהבה וגעגועים ליורם טהרלב, האיש שאחראי לחלק חשוב מפסקול חיינו. אהבה וגעגועים מצד בני משפחתו ומצד הקהל הרב שמילא את תיאטרון הבימה. כ-1,800 איש גדשו את אולם רובינא בשני מופעי המחווה העוקבים שנערכו לזכרו היום (ו'). בימים שבהם אנשים מתרחקים מהיכלי התרבות בגלל המגפה – הוכיחה את עצמה עוצמת הגעגועים אל המשורר, הפזמונאי והסופר שהלך לעולמו לפני שבוע ונקבר ליד ההר הירוק תמיד.
שהשמש תעבור עליי - חנן יובל
(צילום: אסף מגל)
טהרלב עוד הספיק להיות מעורב בעיצוב אופיו של המופע, שתוכנן להיות אירוע מחווה לכבודו והפך, למרבה הצער, לאירוע לזכרו. יואב גינאי ערך והנחה את המופע שבו השתתפו חלק גדול מהמבצעים המקוריים של השירים, בניצוחו של המנהל המוזיקלי גיורא ליננברג. ירדנה ארזי צבטה את הלב עם "אתה לי ארץ", דורית ראובני שרה את "ההר הירוק תמיד", שכל כך מזוהה איתה, וחנן יובל הלהיב את הקהל כששר את כ"שהשמש תעבור עליי" שהלחין. עדנה לב הזכירה נשכחות עם הלהיט הגדול שלה "אם תשוב", ויהודה אליאס סחף את הקהל עם "קום והתהלך בארץ" והוכיח שקולו נשאר יפה כשהיה. אילנית הרשימה עם "רק בינתיים", וצמד הפרברים, בהרכבם החדש, עם יוסי חורי הנצחי, העניקו לקהל את "ציפורים נודדות" ו"החולמים אחר השמש". הגבעטרון זכו למחיאות כפיים סוערות עם מחרוזת שירים רוסיים שעוברתו והפכו את אולם רובינא למועדון זמר אחד גדול.
ברשימת האמנים, שנבחרה בקפידה, היו גם דלית כהנא, שהופיעה עם טהרלב בעשרים השנים האחרונות ושרה את "בשביל אל הבריכות" - השיר עליו אמרה המשוררת דליה רביקוביץ, שהוא הבלדה היפה ביותר שנכתבה בשפה העברית. טל סונדק העניק ביצוע יפהפה ל"עוד לא תמו כל פלאייך", יונית גולן שקד הוכיחה איזה קול ענק יש לה עם "את חרותי", צמד רעים שרו את "יידישע פיראטן", אדם את "יואל משה סלומון" וחני נחמיאס הגישה מחרוזת משירי הילדים שטהרלב כתב. צעירי הבימה שרו כמה משירי הלהקות הצבאיות הזכורים ביותר של טהרלב, ושרה'לה שרון סגרה את האירוע עם שירה בציבור.
ההר הירוק תמיד - דורית ראובני
(צילום: אסף מגל)
מחרוזת שירי ילדים - חני נחמיאס
(צילום: אסף מגל)
קמה ורדי, נכדתו של טהרלב, הייתה מבין האחרונות שטיפסו לבמה וזכתה למחיאות הכפיים הגדולות ביותר. "מי שפגש את סבא בשנים האחרונות ראה אותו תמיד בג'ינס על ג'ינס. זה לא ששכחתי להתלבש", חייכה והצביעה על מכנסי הג'ינס וז'קט הג'ינס שלבשה, ורגע לאחר מכן שרה "את עץ הכוכבים".
מנכ"ל הבימה נעם סמל העניק לנכדיו של טהרלב את תעודת גיבור התרבות של התיאטרון הלאומי, שיועדה לסבם, ואמר: "לפני שבוע נפרדנו כאן בהבימה, במעמד נוגע ללב, מיורם טהרלב. לכאורה, אין זה תפקידנו. יורם האהוב לא היה שחקן, לא מחזאי ולא במאי. הוא אפילו לא זכה בפרס ישראל, כי, תאמינו או לא, כבר 24 שנה לא הוענק פרס ישראל לזמר העברי לאדם שכותב מלים. אבל בתפיסתנו הרחבה, בהגדרה שלנו כתיאטרון הלאומי, ברור היה לי שאדם בשיעור קומתו, נכס לאומי, אין די בכך שיגשימו את צוואתו כפי שכתב, 'אני עוד חולם לשכב בצלך, כרמל'. אין די בהלוויה בקיבוץ יגור. נפרדנו ממנו כאן בשם עם ישראל, הזמנו את שר התרבות, גם סגן ראש הממשלה ושר הביטחון הצטרף, ופיצינו במשהו את זכרו של גיבור התרבות, אשר כשמו כן הוא – טהרלב".
אתה לי ארץ - ירדנה ארזי
(צילום: אסף מגל)
מחווה ליורם טהרלב: עץ הכוכבים - קמה ורדי
(צילום: אסף מגל)
"תודה רבה להבימה על הפרס", אמרה נכדתו הדר. "אנחנו רוצים להגיד תודה גם על הפרס הגדול שסבא קיבל השבוע – על האהבה הגדולה שהוא קיבל מהציבור. לצד הוקרה רשמית שהוא קיבל מאישי ציבור חשובים ומגופי תקשורת – נדמה לי שמה שהיה הכי מרגש אותו זה האופן שבו הגיבו על מותו האנשים עצמם. הטלפונים שלנו התמלאו השבוע בסרטונים ותמונות שנשלחו לנו מכל מיני אירועים שהתארגנו באופן ספונטני ולא מאורגן על ידי כל מיני אנשים: בברים בשוק לוינסקי שרו שירים של סבא על בירה; בארוחות יום שישי משפחתיות שרו שירים שלו; קבוצת אחת הלכה לטיול בכרמל ושרה שם את השירים שלו; בהרקדות ריקודי עם רקדו שירים שלו, בשיעורי ספרות, בשיעורי תלמוד וכו'.
"סבא ידע ששירים יכולים לקבל עוצמה גדולה, והוא ידע שרק בכוחו של הציבור הרחב לתת לשירים עוצמה כזו, והוא נהג לצטט קטע מדבריו של לוי יצחק מברדיצ'ב מן המאה ה-18 שאמר: 'השירים והפזמונים נכתבים על ידי אנשים בעלי לשון ומליצה, ורק כשהורטבו יפה יפה בדמעותיהם של ישראל נעשו סליחות'. אז תודה על הדמעות ועל הפרס".
מחווה ליורם טהרלב: הגבעטרון
(צילום: אסף מגל)
