סרט האקשן "איש הקוף" (Monkey Man) מנסה לחבר בין הדת והתרבות ההינדית ובין התרבות הפופולרית והאקשן המערבי. הגישור נובע ישירות מדב פאטל, שלנצח יהיה זכור כשחקן הצעיר ב"נער החידות ממומביי" (2008), הסרט המצליח ועטור פרסי האוסקר של דני בויל שבו כיכב פאטל בגיל 18. ב"איש הקוף" הוא לא רק משחק אלא גם מביים ומשמש כתסריטאי-שותף יחד עם פול אנגנוולה וג'ון קולי. בנוסף, שנים של לימודי קראטה וטאקוונדו מסייעים לו בגילום מסע הנקמה של הגיבור המכונה "קיד". הוא סופג כמויות בלתי אפשריות של מכות, אך גם מעניק לא מעט בחזרה.
ג'אנקט איש הקוף
"איש הקוף" מכוון לרף הקיצוני של סרטי פעולה. אלימות קשה, הכוללת גם חלקי גוף שננשכים ונחתכים, והיא מצולמת באופן אינטנסיבי במיוחד. בכך משולבים אלמנטים בהשראת המיתולוגיה ההינדית, התייחסות ביקורתית לשיטת הקאסטות, וביקורת על כוחניות פוליטית-דתית גברית שניתן לפרשה כמכוונת כלפי מפלגת השלטון "מפלגת העם ההודית" (ה-BJP) בראשות נרנדרה מודי. הצופה המערבי שמתעניין רק באקשן יכול להסתפק בראייה הצרה של "אנשים חומים מרביצים זה לזה", אבל המיזוג התרבותי והביקורת החברתית-פוליטית מעידים על שאפתנותו.
פאטל נולד בלונדון להורים שנולדו בקניה, אך מוצא המשפחות שלהם היה במדינת גוג'ראט בהודו. הקשר שלו לתרבות ההודית הלך והתחזק מאז "נער החידות ממומביי", ולמרות שמרבית הקריירה שלו כשחקן הייתה בהפקות אמריקניות ובריטיות, הוא "חוזר למולדת" כבמאי. המעבר בין התרבויות מזכיר במידה מסוימת את התנועה של ברוס לי שנולד בארצות הברית, חזר עם משפחתו להונג קונג, חזר לארצות הברית, ואז שוב להונג קונג – שם הפך לכוכב האייקוני של סרטי הקונג פו.
עבור נטפליקס, החברה שהפיקה את "איש הקוף", הסרט ענה על הרבה פרמטרים רצויים. הוא מושפע מהצלחה מוכרת ומבוססת בקולנוע המסחרי (סרטי ג'ון וויק), מצולם בהודו ולכן שומר על תקציב הפקה נמוך, מובל ע"י שחקן בעל פרופיל בינלאומי, ועשוי לעניין צופים במדינה המאוכלסת בעולם. אז גם אם זה הסרט הראשון של פאטל כבמאי, בנטפליקס היו מוכנים לקחת את ההימור.
אבל הדברים לא הסתדרו כפי שתוכננו. הצילומים היו אמורים להיערך בהודו בתחילת 2020 והם השתבשו עקב הקורונה. ההפקה עברה לעיר בטאם באינדונזיה. השינוי במקום הצילומים והעלויות התופחות חייבו מידה נוספת של יצירתיות. בין אם מחזור שולחנות שנשברו לטייקים נוספים, או שימוש מרובה במצלמות גו-פרו שהפכו למרכיב מרכזי באסתטיקה האינטנסיבית של אקשן. על חלק הופקד הצלם הישראלי שרון מאיר, שכבר התנסה בעבודה עם מצלמות דינמיות במיוחד ב"וויפלאש" של דמיאן שאזל. בנוסף האקשן נסמך על עריכה מאוד אינטנסיבית, להבדיל מהנטייה של אקשן אסייתי (בעיקר הונג קונגי) להסתמך דווקא על שוטים ארוכים.
האלימות של הסרט הבהילה, כך נאמר, את המנהלים בנטפליקס. לתחושתם הוא היה אלים מדי לטעמם של הצופים ההודים ולכן לא יזכה להצלחה. בהתחשב באיכות ובאטרקטיביות המוגבלת של לא מעט מהסרטים שנטפליקס מעלה, אני מרשה לעצמי לפקפק בהנמקה זו. אני חושד שמישהו בנטפליקס קלט שיש פוטנציאל להסתבכות פוליטית עם אוהדי ה-BJP, ולכן החליט להשהות את עליית הסרט לפלטפורמה. הבמאי ג'ורדן פיל ("תברח") קנה מנטפליקס את הסרט באמצעות חברת ההפקות שלו "מאנקיפו פרודקשנס" (כמה מתאים בהתחשב בשם הסרט). שינוי הבעלות הוביל למקצה שיפורים (כתיבה מחדש של המוזיקה), עד עיצובו של המוצר המוגמר שעלה בסוף השבוע שעבר.
את "קיד" אנו פוגשים בתחילת הסרט בזירת לחימה פרועה, מטונפת ולא חוקית המנוהלת ע"י חלאה בשם טייגר (שרלטו קופלי). הלוחמים מסתירים את פניהם בדרכים שונות, וגיבור הסרט עושה זאת באמצעות מסיכת קוף. הוא לא מפגין את הדומיננטיות הפיזית שלה אנו מורגלים מהגיבורים של סרטי אקשן מערביים. במילים פשוטות – לא רק שמכסחים לו את הצורה, זה עוד ימשיך לקרות לאורך כל המחצית הראשונה של הסרט.
היעדר הדומיננטיות הפיזית, דבר שעשוי להיות מוזר בפרמטרים של אקשן מערבי, נושא כאן היגיון שמזכיר יותר גיבור על מסרט אקשן. מסכת הקוף היא ריפרור לדמותו של הנומאן, אל שבמיתולוגיה ההינדית היה בעל גוף אדם וראש של קוף, ומי שנודע במיוחד בכוחו הפיזי. ההחלטה של הגיבור להציג עצמו במסכה זו נקשרת בפלאשבקים לזיכרון ילדות שבו אימו (אדיתי קלקונטה) מספרת לו על האנומן השולח ידו מעלה לתפוס מנגו שמתגלה כשמש, מעשה שעליו הוא נענש בידי האלים. הרעיון של מטרה שהשגתה כרוכה בסבל ועונש פיזי, אבל אחריתה בהתעלות ובהפיכה למגן של חלשים – נובעת מהקבלה זו בין הנומאן והזהות שלוקח על עצמו גיבור הסרט.
האמא האהובה של הגיבור נרצחה כשכוח שיטור אלים בראשותו של המפקד המושחת ראנה סינגה (סיקנדר קהאר) מפנה אנשים עניים מבתיהם. הדבר קרה כחלק ממזימת השתלטות של גורו דתי מושחת ונערץ בשם באבא שאקטי (מקארנד דשפנדה). מאחורי החזות שוחרת השלום שהוא מציג מסתתר אדם חסר מעצורים המושך בחוטים של העיר (הפיקטיבית) יטאנה. ניתן לראות בדמותו של שאקטי הדים לנרנדרה מודי.
בדרך עורמה הגיבור מקבל עבודה במועדון היוקרתי שמנוהל על ידי קוויני קאפור (אשוויני קלסקאר) המרושעת. מקום שבו העשירים והמושחתים מקבלים את כל שיחפצו מנשים שהובאו מכל רחבי העולם. המטרה של הגיבור היא להיות במרחק פגיעה מהאנשים שבהם הוא רוצה לנקום, אך הדבר לא יושג כל כך מהר. הגיבור יכשל ויסבול ויצטרך לשנות פאזה רוחנית כדי להתקדם במשימתו.
כאן ייכנס עוד אלמנט יוצא דופן, בוודאי לעיניו של הצופה המערבי: הטרנספורמציה הרוחנית תיעשה בקרב בנות ההיג'רה, קהילה "ג'נדרקווירית" של נשים שנולדו כגברים ואימצו מראה נשי. מול השחיתות הדתית-גברית של באבא שאקטי, ההיג'רה מתקיימות בשולי החברה, ומייצגות גישה אלטרנטיבית שיש בה עוצמה רוחנית אותנטית. תחת הנחייתו של אלפא (ויפין שארמה), הגיבור יעבור שינוי, ובהמשך גם הרקע של בנות ההיג'רה כלוחמות יבוא לידי ביטוי.
למרות דרכו הפתלתלה של "איש הקוף" למסכים יש בו לא מעט עבור חובב האקשן המערבי, ועוד יותר מכך למי שיש עניין במיזוג התרבותי שאותו הוא מציע. נראה שפאטל מנסה לעצב בסיס לסדרת סרטים, ולא הייתי מבטל את הסיכוי שהדבר אכן יקרה.
