למעלה מ-50 פרופסורים לעיתונות מאוניברסיטאות מובילות ברחבי ארצות הברית חתמו על מכתב שקורא ל"ניו יורק טיימס" לבחון מחדש את התחקיר שלו על האלימות מינית שביצע חמאס באירועי ה-7 באוקטובר. הדרישה מגיעה על רקע ביקורת שהועלתה מתוך מערכת העיתון ומחוצה לו לגבי אמינות המקורות ותהליך העריכה של הסיפור.
המכתב, שנחתם בין השאר על ידי פרופסורים מאוניברסיטת ניו יורק (NYU), פנסילבניה (UPenn), קליפורניה, דרום קליפורניה, טקסס ונורת'ווסטרן, דורש מ"הטיימס" "להזמין מיד קבוצה של מומחי עיתונות לערוך סקירה עצמאית יסודית ומלאה של הדיווח, תהליך העריכה שלו ופרסומו", כמו גם לפרסם פומבית את הממצאים. החותמים אומרים שעלו כמה סימני שאלה מטרידים סביב התנהלות הכותבים, "במיוחד ענת שוורץ" - הכתבת הישראלית שפוטרה מאז בשל הפרת מדיניות העיתון בנוגע לפעילות שלה ברשתות החברתיות.
מ"ניו יורק טיימס" נמסר בתגובה לפניית ynet כי "סקרנו את העבודה שנעשתה על הכתבה העיתונאית הזו, ואנחנו מרוצים מכך שעמדה בסטנדרטי העריכה שלנו". אך לדברי החותמים על המכתב, הם קיבלו "דיווחים משכנעים במשך חודשים רבים, במספר כלי חדשות וברשתות החברתיות, שמטילים ספק ביושרה של הכתבה". לדבריהם, "נראה כי הנהגת המערכת של ה'טיימס' ביטלה במידה רבה את הדיווחים הללו ושותקת בשאלות חשובות ומטרידות שהועלו לגבי תהליכי הדיווח ועריכת הכתבה. אנחנו מאמינים שחוסר המעש הזה לא רק פוגע ב'טיימס' עצמו, הוא גם מסכן באופן פעיל עיתונאים, כולל כתבים שעובדים באזורי סכסוך ועיתונאים פלסטינים (מתוכם, להערכת הוועד להגנה על עיתונאים, כ-100 נהרגו בסכסוך הזה עד כה", לשון המכתב.
הפרופסורים מציינים כי רבים מהם "עבדו כעיתונאים במשרה מלאה לפני הקריירה באקדמיה, לעתים קרובות בחדשות יומיות, בעוד שאחרים למדו חדרי חדשות וארגוני חדשות כחוקרים. אנחנו מבינים כיצד סיפורים נולדים, נערכים, מופקים ומתפרסמים. זה לא תמיד תהליך ללא רבב ואנחנו מעריכים שטעויות זה חלק מהעבודה. כתיבת טיוטות היסטוריה מדויקות לחלוטין בזמן אמת היא משימה בלתי אפשרית, וזו הסיבה שהפעלת תיקונים היא עסק שגרתי. ה'טיימס' עושה את זה כמעט כל יום".
לדבריהם, לא ניתן להפריז בחשיבות ההשפעה של סיפור ה"ניו יורק טיימס". "זוהי תקופת מלחמה ובתודעתם של אנשים רבים, הסיפור של ה'טיימס' הצית את האש ברגע מרכזי שאולי עוד היה ניתן להכיל אותה, לפני שבית הדין הבינלאומי לצדק קבע שהמצב התפתח לרצח עם ב'תחום הסביר'. בהתחשב בנסיבות החמורות הללו, אנחנו מאמינים כי ל'טיימס' אסור לבזבז זמן וצריך לפתוח בבדיקה עצמאית".
החותמים על המכתב טוענים כי כמה מהשאלות המטרידות ביותר שמרחפות מעל הסיפור נוגעות לפרילנסרים שדיווחו עליו, "במיוחד לענת שוורץ, שנראה שלא היה לה ניסיון קודם בדיווח חדשותי יומי לפני השירות שלה ב'טיימס'. אדם סלע, פרילנסר חסר-ניסיון נוסף שחלק את הקרדיט בסיפור הזה, הוא אחיין של בן זוגה של שוורץ. חשוב ש'ניו יורק טיימס' יבהיר את התהליכים שבאמצעותם נבדקו הפרילנסרים הללו, במיוחד שוורץ, וכיצד העבודה שלהם נחתה בעמוד הראשון. נראה שבאנשים אלה הושקע אמון יוצא דופן וה'טיימס' ירוויח מהסבר פומבי של הנסיבות שהצדיקו הסתמכות חריגה כזו על פרילנסרים לסיפור כה חשוב".
הפרופסורים גם מציינים במכתב כי הם מודאגים מכך שבמהלך שיחה על הבמה עם שריל סנדברג, מנכ"לית פייסבוק לשעבר שהפיקה את הסרט הדוקומנטרי שיצא השבוע ומתעד את האלימות המינית של חמאס (שעד כה צפו בו 542 אלף איש), אמר הכותב הראשי של הכתבה, זוכה פרס הפוליצר ג'פרי גטלמן, שהוא לא "רצה אפילו להשתמש במילה ראייה" כדי לתאר פרטים מסוימים בסיפור, "כי ראיות הן כמעט כמו המונח המשפטי שמרמז שאתה מנסה להוכיח טענה או להוכיח מקרה בבית המשפט". לדברי החותמים, "שפה זו עומדת בניגוד מוחלט לסיפור עצמו שמשתמש במילה 'ראיות' בכותרת המשנה המתייחסת לאותו מידע שגטלמן כנראה דן בו על הבמה. בהמשך הכתבה מצוין בבירור כי 'החקירה של ה'טיימס' שנמשכה חודשיים חשפה פרטים חדשים מכאיבים, וקבעה כי ההתקפות נגד נשים לא היו אירועים בודדים אלא חלק מדפוס רחב יותר של אלימות מבוססת מגדר'. האם העיתון יכול 'לבסס' עובדה אם הכתב שלו אינו מחשיב את המידע שלו כ'ראייה?'" - כך שואלים החותמים.
הם גם מציינים את הכתבה שהופיעה בעיתון עצמו ובה מתואר כיצד אחת העדויות המרכזיות עליו התבסס התחקיר התבררה כשקרית. "בעקבות כך, במה שנראה כהחלטה חריגה, ה'טיימס' הוסיף 'עדכון' לגרסה המקוונת של 'צעקות ללא מילים' תוך שהוא מציין את הסתירה, אך לא פרסם הבהרת תיקון לסיפור או את ביטולו. אלו הן רק קומץ של שאלות רבות שמסתחררות סביב הסיפור הזה, ואנחנו קוראים ל'ניו יורק טיימס' להזמין במהירות בדיקה עצמאית של הסיפור הזה ושל כל התהליך שהוביל לפרסומו. זה הדבר האחראי והאמין היחיד לעשות. אם סקירה בלתי-תלויה תמצא שהטיימס לא עשה שום דבר פסול - אז זה יהיה ניצחון לא רק עבור הטיימס אלא לכל העיתונות. במקרה הגרוע ביותר, אם חקירה אכן תמצא שגיאות או רשלנות ראויה לציון באופן שבו פעל חדר החדשות, שום דבר ש'הטיימס' יעשה בתגובה לא יוכל לבטל את הנזק שנגרם לפלסטין ולפלסטינים, אבל 'הטיימס' עדיין יוכל לבטל חלק מהנזק שעשה לעצמו עם השתיקה שלו. עם זאת, לא לעשות דבר, ולאפשר לענן של ספקות להיתלות מעל הסיפור ההיסטורי הזה - יבטיח שכל העיתונות ש'ניו יורק טיימס' מייצר במהלך הסכסוך הזה תישאר תחת צל אפל".
אחד החותמים על המכתב סיכם ואמר כי "בין אם נרצה ובין אם לא, לטוב ולרע, ה'טיימס' קובע לעיתים קרובות את הרף לסטנדרטים עיתונאיים באמריקה ובעולם. אם ה'טיימס' יתחיל להוריד את הסטנדרטים האתיים, אתה יכול להיות בטוח שגם אחרים יעשו זאת".
כזכור, זמן קצר אחרי פרסום התחקיר המטלטל בסוף שנה שעברה, חלק מעובדי העיתון הטילו ספק בדיווח על התקיפות המיניות של חמאס, וטענו כי "הסבל של העזתים אינו זוכה לאותה תשומת לב בעיתון". העורך הראשי של העיתון, ג'ו קאהן, זימן לבירור קרוב ל-20 עיתונאים ואנשי מערכת בעקבות ההדלפות על התנגדות הפנימית לתחקיר. איגוד עובדי העיתון, מצדו, הגיש תלונה רשמית נגד ההנהלה בטענה שהיא מכוונת במיוחד נגד קבוצה של עובדים ממוצא ערבי. ה"טיימס" אמר כי ההאשמות האלה שקריות.
תגובות לתחקיר העיתון על התקיפות המיניות של החמאס חשפו בגלוי את הסערה הפנימית במערכת. התחקיר חשף פרטים קשים אודות תקיפות מיניות במהלך 7 באוקטובר, וגילה כי התקיפות המיניות לא היו אירוע מבודד - אלא דפוס נרחב של אלימות על בסיס מיני שאירעה באותה שבת. התחקיר התבסס על סרטונים, תמונות, נתוני GPS וראיונות עם יותר מ-150 איש, כולל עדי ראייה, אנשי צוות רפואי, חיילים ויועצות לנפגעי תקיפה מינית.
כפי שמצוין במכתב הפרופסורים, העיתון עצמו דיווח שאחת העדויות המרכזיות עליו התבסס התחקיר התבררה כשקרית. עדות של פרמדיק צה"ל מיחידת קומנדו שתיאר גופות של שתי נערות בלבוש חלקי עם סימנים של אלימות מינית בתוך בית בקיבוץ בארי, חזרה על עצמה גם בתחקירים של ה"וושינגטון פוסט", CNN ו-AP, ושימשה גם חומר לדוח המיוחד של האו"ם שפורסם אחריו. הספק עלה אחרי סרטון שהופץ והראה גופות מאותה זירה בלבוש מלא וללא סימנים של אלימות מינית. חברי הקיבוץ טענו כי העדות של הפרמדיק שקרית, והוא עצמו סירב להגיב אם הוא עדיין עומד מאחורי הדברים ורק אמר שהוא רוצה "לשים את ההתקפות מאחוריו". דובר צה"ל התערב מאוחר יותר ואמר כי הפרמדיק כן דבק בעדותו "אך ייתכן שזכר לא נכון את המקום שבו ראה את הנערות", וכי הוא "פעל בכמה מוקדים באותו סוף שבוע ואולי ראה את הנערות בקיבוץ אחר".
במקביל, כפי שדווח לראשונה ב-ynet, העיתון הפסיק את העסקתה של הכתבת הישראלית שחתומה על התחקיר, לאחר שעשתה לייק על שורה של פוסטים פרו-ישראלים, בהם "להפוך את עזה למשחטה" ב-7 באוקטובר. ענת שוורץ הפרה לדברי כלי התקשורת את מדיניות החברה כשעשתה לייק לציוץ שפורסם ביום המתקפה, שקרא בין היתר ל"תגובה לא מידתית" כנגד מעשי מחבלי חמאס "אם לא מחזירים במיידי את כל השבויים". בעקבות כך המשך העסקתה עבר "בירור", ובמערכת העיתון הסבירו כי למרות שהרבה מהלייקים נעשו בטרם הועסקה שוורץ על ידי המערכת, ועל אף שמדובר ב"כתבת מעולה", ההתנהלות שלה ברשתות הייתה עקבית - ולא נותרה ברירה אלא לאכוף את מדיניות החברה לגבי כתבים. מדיניות "הניו יורק טיימס" לגבי התנהלות עובדיה במדיה החברתית מזהירה כי אסור שפוסט או לייק "יביע דעות מפלגתיות, יקדם דעות פוליטיות, יתמוך במועמדים, יעיר הערות פוגעניות או יעשה כל דבר אחר שמערער את המוניטין העיתונאי של ה'טיימס'".
