הבמאי הישראלי נדב לפיד, אשר כיהן כיו"ר חבר השופטים בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בגואה, הודו, תקף היום (ב') את אחד הסרטים על הבמה אל מול הקהל המופתע.
במסגרת נאומו בטקס סיום הפסטיבל, לפיד תקף במילים חריפות את הסרט "תיקי קשמיר" (The Kashmir Files), אשר הוקרן במסגרת התחרותית: "כולנו היינו מוטרדים והמומים מהסרט ה-15, 'תיקי קשמיר', שהרגיש לנו כמו סרט תעמולה וולגרי שלא מתאים למסגרת התחרותית של פסטיבל קולנוע כה נחשב".
הסרט דובר ההינדית, מאת הבמאי ויווק אגניהוטרי, עוסק בהגירת האוכלוסייה ההינדית מחבל קשמיר בשנות ה-90 - וקובע כי מעשי איבה של האוכלוסייה המוסלמית של קשמיר הם שגרמו לכך, וכי נערך בהינדים רצח עם. האג'נדה הפרובוקטיבית נתפסת כשגויה על ידי היסטוריונים, בעוד שבסרט הסיבה לכך היא קשר שתיקה שהיה סביב הנושא.
"לגמרי נוח לי לחלוק בפתיחות את התחושות הללו פה אתכם על הבמה", המשיך לפיד, "מכיוון שרוח הפסטיבל יכולה לקבל באמת גם דיון ביקורתי, שהינו חיוני לאמנות ולחיים".
נאומו של לפיד, זוכה פרס דוב הזהב בפסטיבל ברלין, חולל סערה בהודו - גם מכיוון שבקהל ישבו שרים בממשלת הודו, כמו גם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון. "זה מטורף, מה שהולך פה", מספר לפיד בשיחת טלפון מהודו. "זה שודר בשידור ישיר בטלוויזיה. זה פסטיבל ממשלתי והוא הכי גדול בהודו. זה סרט שהממשלה ההודית, אם לא ממש יזמה אותו, לכל הפחות דוחפת אותו בצורה בלתי רגילה, כי הוא בעצם מצדיק את המדיניות ההודית בקשמיר, ויש בו סממנים פאשיסטיים. הטענה שם היא שממדי האירוע הוסתרו בידי האינלקטואלים והתקשורת. וזו תמיד אותה שיטה - שיש את האויב הזר, ויש את הבוגדים מבפנים. עמיתינו בממשלה המתהווה יכולים לספר על השיטות האלו".
לפיד מספר כי שר התקשורת ההודי יחד עם השגריר הישראלי שוחחו על הדימיון שבין שתי המדינות, מאחר ושתיהן "נלחמות באויב דומה ונמצאות בשכונה רעה". "כשראיתי את הסרט הזה, מעבר לזה שהוא זעזע אותי בקומבינציה השקופה שקיימת בו בין תעמולה ופאשיזם ובין וולגריות, לא יכולתי שלא לדמיין עוד שנה וחצי-שנתיים סרט ישראלי כזה".
ידעת שתחולל סערה שכזאת?
"ידעתי, כי מדובר באירוע שנורא מחובר למדינה, וכולם עומדים שם ומהללים את הממשלה. זו פוזיציה לא פשוטה, כי אתה אורח, אני פה נשיא חבר השופטים, מתייחסים אליך נורא יפה. ואז אתה בא ותוקף את הפסטיבל. היה חשש, והיה חוסר נעימות. לא ידעתי מה יהיו הממדים, אז עשיתי את זה בחשש מסוים. כן העברתי את היום בחששות. בוא נגיד את זה ככה: אני שמח להיות עכשיו בדרך לשדה תעופה".
ניגשו אליך אחרי הנאום כדי לדבר איתך על מה שאמרת?
"ניגשו אלי כדי להגיד לי תודה על מה שאמרתי. ולעצמי אמרתי שלו היה קורה, או כשיקרה משהו מקביל אצלנו, אז הייתי שמח שיו"ר חבר שופטים זר יעמוד וידבר, גם אם זו לא תחושה נעימה. זה היה אולם עם אלפי אנשים, וכולם באקסטזה של לראות את הכוכבים המקומיים ולהריע לממשלה. במדינות שהולכות ומאבדות את היכולת לומר את דעתך או לומר את האמת, צריך שמישהו יגיד. כשראיתי את הסרט הזה, לא יכולתי שלא לדמיין את המקבילה הישראלית שלו, שלא קיימת אבל בהחלט יכולה להתקיים. אז הרגשתי שאני חייב, כי אני בא ממקום שהוא בעצמו לא מתוקן, ובעצמו נמצא בדרך למקומות האלה".
