שמונה וחצי שנים חלפו מאז האלבום האחרון שהוציאה ג'ניפר לופז. בשנה שהסתיימה היה רגע שבו היה נדמה כי עומד לצאת האלבום החדש This Is Me... Now - אך יציאתו נדחתה ל-2023. לופז של השנים האחרונות היא יותר שחקנית מזמרת. מאז 1993 ועד היום היא שיחקה ב-31 סרטים, הספק שאמור היה לתת לה נוכחות בעלת משקל בקולנוע האמריקאי. לטעמי, יש בפילמוגרפיה שלה רק סרט אחד מוצלח באמת: קומדיית הפשע "רומן לא חוקי" (1998) בבימויו של סטיבן סודרברג.
אם יש ז'אנר קולנועי המזוהה עם הקריירה הקולנועית של לופז הרי שזו הקומדיה הרומנטית. היא כבר שיחקה בעשרה סרטים מסוג זה, אך כמות היא לא איכות. הקומדיות הרומנטיות של לופז נעות באיכותן מהבינוניות ("יפה במנהטן", "הנרקוד?") לירודות ("חתונה בהפתעה") ונעצרות ב-WTF ("אהבה מחוץ לחוק" - הסרט שחירב את הסיבוב הראשון של ה"בניפר"). סרטה החדש "חתונה אש!" (Shotgun Wedding) אולי לא גרוע כמו "אהבה מחוץ לחוק", אבל ממילא אין הרבה סרטים גרועים כמותו. הקומדיה הרומנטית ה-11 של לופז נעצרה בדרגת הביניים של "ירודה".
לביקורות קולנוע נוספות:
העלילה מתרחשת על אי בפיליפינים (אך למעשה הסרט צולם ברפובליקה הדומיניקנית) שבו או-טו-טו עומדת להתרחש החתונה של דארסי (לופז) ותום (ג'וש דוהאמל). היא עורכת דין (אין לכך שום סימן חוץ מהתייחסות אגבית), והוא שחקן בייסבול בן 40 שסיים זה עתה את הקריירה המקצועית שלו. שני השחקנים הלא צעירים (53 ו-50 בהתאמה) נראים, כמובן, הרבה יותר טוב מהרוב המוחלט של בני התמותה, ועדיין נראה שיש לא מעט יוהרה בליהוקם לדמויות שצעירות מהם בעשור.
לחתונת החלומות שעליה שקד תום במשך חודשים מגיעים האורחים. מהצד שלה האבא העשיר רוברט (צ'יץ מארין) ובת זוגו הצעירה הארייט (דארסי קארדן), כמו גם האמא רנטה (סוניה בראגה) שמתקשה לסבול את החיוכים של בת הזוג הצעירה של הגרוש. מהצד של החתן ישנה האמא הנודניקית קרול (ג'ניפר קולידג' - בדמות שאינה כה רחוקה מטניה של "הלוטוס הלבן") והאבא הפאסיבי לארי (סטיב קולטר). יש גם את ג'יימי (קולי הרננדז) האחות של הכלה, שתשתובב עם ריקי (דסמין בורחס) החבר של החתן.
באופן מאולץ למדי מתחילה להתפתח מתיחות בין החתן והכלה. שון (לני קרביץ), האקס המיתולוגי של הכלה, מגיע לחתונה במסוק פרטי, חולצה פתוחה לכל אורכה וגוף שמור היטב. התגובות שנוכחותו מעוררת בקרב האורחות אינן מסייעות לשיכוך חרדותיו של תום. מהצד של דארסי גובר התסכול על כך שזו לא החתונה הצנועה שלה היא ייחלה, דבר שבו היא מאשימה את תום ש"לא הקשיב לה באמת".
הנישואים עומדים לקרוס רגע לפני תחילת הטקס. האורחים כבר מחכים על החוף להגעת החתן והכלה, אבל דארסי ותום שקועים בוויכוח מר. והנה התפנית: שודדי ים פושטים על האי ומחזיקים את האורחים כבני ערובה. דארסי ותום חומקים מנפילה בשבי, והם ימשיכו להימלט מהשודדים המחפשים אותם ברחבי האי. הזדמנות להתוודעות מחודשת לרגשות שאיחדו ביניהם.
בתיאוריה זה היה יכול לעבוד, אבל "חתונה אש!" כושל בכמעט כל היבט. האקשן הקומי ירוד למדי, וניכר בו הזיוף הלא מושקע המשלב שימוש ב"מסך ירוק" והחלפת השחקנים (ובעיקר השחקנית) בפעלולנים. רמת האמינות של מה שמתרחש שואפת לאפס, לכן ההומור שאמור להיבנות על המתח נותר רופס.
מבחינה רומנטית - אין כל סימן בר זיהוי לכימיה בין לופז ודוהאמל. דמויות יכולות לריב בקומדיה רומנטית, ועדיין תהיה לכך מידה רבה של שנינות וחן, וחיבה שתתעורר בקרב הצופים לדינמיקה המשובשת. כאן זה לא ממש עובד. המוזיקה הקומית מנסה למכור את ההומור שיש כביכול בסיטואציות ובאינטונציות, אך רק מדגישה את הפער בין התגובה אליה חותר הסרט, ומה שמושג. יש לא מעט רגעים שבהם מתחשק להריץ את הוויכוחים בין השניים בפאסט פורוורד עד האקשן, אך מכיוון שגם האקשן לא משהו, הפנטזיה האמיתית היא להריץ כמעט את כל הסרט עד סופו.
"חתונה אש!" מנסה לחלוב הומור מרגעים שבהם הזוג מצליח להרוג כמה משודדי הים. הוא דורש מהצופים לא מעט השעיית האי-אמון כדי להאמין שעורכת דין ושחקן בייסבול יכולים לשבש את המזימות של פושעים מיומנים. הפושעים מחזיקים בתתי מקלעים ויורים לכל הכיוונים אבל איכשהו לא מצליחים לפגוע, או להפגין יכולת תכנון ותגובה המתעלה על זו של דמות במשחק מחשב משנות ה-90. בקיצור, סרט מיותר שקשה להמליץ עליו - לא לצפייה ביתית (לכשיגיע לאמזון פריים), ובוודאי שלא למסך הקולנוע.