כ-30 מפגינים פרו-פלסטינים התפרצו היום (ו') לפתיחת תערוכתה של האמנית הישראלית מיכל רובנר "פרגים", בגלריית פייס במנהטן. המפגינים האשימו את רובנר בשימוש שלה בפרח הפרג שמסמל, לדבריהם, את הקשר של הפלסטינים עם אדמתם. הם חסמו את מייצגי התערוכה ופיזרו עלי כותרת מבד עם שמותיהם של פלסטינים שנהרגו בהפצצות בעזה. צפו:
כמה מהמבקרים בתערוכה גידפו וצעקו על המפגינים. "תתביישו", קראו לעברם. אחת מהנוכחות במקום אמרה למפגינים שהם "חסרי השכלה" ודחקה בהם "ללכת לעזה", ואדם נוסף שאל מדוע עלי הכותרת לא כוללים גם את שמותיהן של ה"נשים שנאנסו והתינוקות השרופים" בהתקפות החמאס.
"בהתחלה לא שמתי לב ולא הבנתי מה קורה", אמרה רובנר, שנכחה במקום בזמן ההתפרצות, ל-ynet. "פתאום הבחנתי באנשים זזים הצידה וזה הדהים אותי. הם התלבשו באדום, טרחו ואפילו הביאו עלי כותרת של פרגים. זה היה נראה כאילו אני ביימתי את זה. ההשקעה האומנותיות מאוד סיקרנה ועניינה אותי. אחר כך התחלתי לשמוע קולות לא נעימים, יותר אלימים מבחוץ והבנתי שהיה שם קול הרבה יותר קשוח".
זאת לא הפעם הראשונה שרובנר הופכת למטרה עבור פעילים. כשהציגה את התערוכה שלה "איתותים", בהשראת החטופים בעזה בחודש ינואר האחרון באותה גלריה, חזית המקום רוססה בצבעי דם וסלוגנים של Free Palestine, מה שאילץ את הגלריה להיסגר לתקופה.
"האשימו אותנו ברצח עם אבל הגלריה אמרה, שהיא לא תיכנע לאלימות", מספרת רובנר. "בהחלט צפיתי שיכול להיות המשך לדבר הזה. לקחתי בחשבון שינסו להרוס את האמנות ולכן גם נוספה אבטחה ובדיקה לתיקים. ובכלל, זאת הרגשה מאוד קשה לעזוב עכשיו את ישראל באמצע המלחמה, אבל הרגשתי שאני צריכה להמשיך בעבודה. במיוחד שהפרגים האלה מבחינתי מאוד מהדהדים את האסון שעברנו, את האלימות - את היופי אבל גם את אובדן היופי. יש בתערוכה שדה שנראה יפה לרגע אחד, ורגע אחר נראה כמו שדה קטל. זה כל המתח בין משהו שיש בו יופי וחיים לבין אבל ואסון והאש והאפר. דווקא באמצע המלחמה לבוא ולהראות בניו יורק את עבודות הפרגים האלה, זה היה לי מאוד עוצמתי. זה נראה כמו רקוויאם של הטבע. אם הטבע היה מדבר בקולו. זאת קינה יותר מכל דבר אחר".
לדבריה, רובנר לא הייתה מודעת לסימבוליות של הפרח בתרבות הפלסטינית: "ממש לא לקחתי את זה בחשבון. גדלים פרגים בשדה שלי ועכשיו אני לומדת על ההקשר. לפרגים יש משמעויות בהרבה מאוד ארצות, זה תמיד מזכיר לי את דם המכבים שמחלקים אצלנו ביום הזיכרון, אבל אני אף פעם לא עובדת מכיוון סימבוליסטי. אני לא קמה בבוקר ואומרת 'עכשיו אני אשתמש בפרחים כדי לייצג את המלחמה'. העבודות שלי הם לא אילוסטרציה של משמעות מסוימת. אני חיה בשדה, והפרגים תמיד תפסו את תשומת ליבי, אז החלטתי לעבוד עליהם. ועכשיו זה נהיה הרבה יותר קשוח, לא מצאתי טעם להביא פרחים ׳מתוקים׳ באמצע המלחמה. זה באיזשהו מקום מהדהד את מה שאני חוויתי כאדם במלחמה".
עוד חשוב לאמנית להדגיש שהיא לא פועלת כדי להעביר משמעות סימבולית בעבודותיה. "אני לא מעבירה מסר, אני מנסה אולי להעביר תחושות ולגרום לאנשים לשאול שאלות", אמרה. "זה הדבר המדהים בסיפור, אנחנו חיים באותו נוף וזה הפרחים שלהם ושלנו. אתה יכול לשים גדר אבל פרחים יגדלו מסביב לה. תמיד יש שתי נקודות מבט. אין לי חשבון עם הפלסטינים, יש לי חשבון עם חמאס. מאוד הייתי רוצה שנעבור מה שצריך לעבור ונצליח לאחות על הפצע הזה. הרי לא נוכל לבנות עוד חומות ועוד חומות, אבל אני באה עם האבל שלי עם מה שקרה לעם שלי ולארץ שלי. אני לא רואה אפשרות לחיות בארץ שלנו בלי שבסופו של דבר לא נוכל לחיות בלי תקשורת בינינו".
יעל השביט, קונסול התרבות לצפון אמריקה הגיבה לתקרית ואמרה מטעם הקונסוליה כי "נמשיך לתמוך ולקדם את התרבות הישראלית בכל זירה ובמה אפשרית". לדבריה, "מאז אירועי 7 לאוקטובר אנחנו עדים ללחצים הולכים וגוברים מצד תומכים פרו פלסטינים על מוסדות התרבות בניו יורק ובארצות הברית בכלל. פעמים רבות מוסדות אלו גם זכו להתקפות ונדליזם. המוחים קוראים למוסדות התרבות השונים להפסיק את תמיכתם ואת שיתופי הפעולה עם האמנים הישראלים. לשמחתנו, יש לנו שותפים חזקים ועצמאיים המאמינים בכוחן של האמנות והתרבות הישראלית וממשיכים להוות במה עליה יכולים האמנים הישראלים להתבטא וליצור ולהציג את יצירותיהם, המציגות את יופיה וחוסנה של הרוח הישראלית היוצרת".
מוקדם יום היום (ו') פעילה פרו-פלסטינית השחיתה את הציור ההיסטורי של לורד בלפור משנת 1914, שמוצג בטריניטי קולג' שבקיימברידג', אנגליה. בתיעוד שפורסם בחשבון PalestineAction ב-X (טוויטר, לשעבר) נראית הצעירה כשהיא מרססת את הציור בספריי צבע אדום וחותכת אותו שוב ושוב.
הלורד ארתור ג'יימס בלפור, הוא כמובן, זה שחתום על הצהרת בלפור שנמסרה בנובמבר 1917, בשיא מלחמת העולם הראשונה וכשהעותומנים עוד החזיקו בפלשתינה, והביעה את תמיכתם של הבריטים בהקמת מולדת יהודית שתקום על אדמה זו. "ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ותשתדל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו", נכתב בה.
גם מחאתם של האקטיביסטיים מקבוצת PalestineAction מתקיימת ברקע המלחמה שמתרחשת בין עזה-ישראל. "הצהרת בלפור, שנכתבה ב-1917, התחילה את הטיהור האתני של הפלסטינים כשהבטיחו את המדינה לאחרים. לבריטניה מעולם לא הייתה הזכות לעשות זאת", נכתב בפרסום ברשתות. טרם פורסמה זהותה של הצעירה שהשחיתה את הציור.
את ציור השמן של הלורד בלפור שתלוי בטריניטי קולג' בקיימברידג', אנגליה, צייר האמן פיליפ אלקסיוס דה לזלו, שהשלים את היצירה כאמור בשנת 1914.