המסלול שעשתה "קופה ראשית" עד שהגיעה לעונה השלישית שלה, שעלתה אמש (ב') בכאן, הוא העדות הטובה ביותר לכך שהמוקומדיה הזאת כאן כדי להישאר. הסדרה, שהחלה את דרכה בחינוכית הישנה בזמן שזאת נשמה את נשימותיה האחרונות ושודרה במקביל בערוץ 10 (שגם הוא נאלץ להוריד את השאלטר בעוד שהיא משודרת), הגיעה לתאגיד השידור הציבורי עם עונתה השנייה, כשהיא מחוזקת במועמדות לאמי הבינלאומי ושימחה את עם ישראל בואכה סגר הקורונה הראשון. עכשיו, אחרי שהצליחה לשבור את הקללה ולא לסגור את הערוץ שבו היא משודרת, היא חוזרת לעונה שלישית ומקבלת מקום של כבוד ביציע הפריים-טיים של הערוץ. "קופה ראשית" היא כבר לא סדרת הנישה ליודעי דבר, אלא הקומדיה שצמחה וכבשה את הקהל שלה באופן אורגני, נכנסה בשערי המיינסטרים, וכעת נותר לראות אם תצליח לשמור על השיגעון גם בלב הקונצנזוס.
20 פרקים סיפקו לעונה הזאת הכותבים יניב זוהר ונדב פרישמן. על אף שהיא נכתבה במהלך הקורונה, הנגיף הפופולרי לא יקבל תפקיד אורח בעונה הזאת. "שפע ייששכר", הסופר של כולנו, יישאר המיקרוקוסמוס של האתיופית, הרוסי, הערבי, המרוקאי, האשכנזיה והקופאית נטולת העדה גם עבור הדורות הבאים, שכבר לא יזכרו את הנגיף. הקורונה, יסלח לי האל, לא מבדילה בין בני אדם על בסיס גזע, מוצא או מין, ולכן אין לה מקום בתוכנית סאטירית.
מי שכן יתארחו בעונה הזאת הם נטע ברזילי בתפקיד עצמה, הקומיקאית גיתית פישר ("זאתי וזאתי") ויניב ביטון, בתפקיד עובד הקונדיטוריה השכנה. הם יצטרפו לקאסט המושלם של "קופה ראשית", שמונה בין היתר את קרן מור (כוכבה), יניב סויסה (ניסים), דב נבון (טיטינסקי), דניאל סטיופין (אנטולי), אמיר שורוש (ראמזי), וכמובן נועה קולר (שירה) נסיכת השיתופונים, שמגיעה לעונה הזאת אחרי שעשתה סיבוב נאה ב"חזרות" וזכתה בדבר הכי קרוב לתואר אצולה ישראלי.
נדמה שאחרי צבא ההגנה למדינתנו, הסופר המקומי הוא כור ההיתוך החברתי הנפוץ ביותר של החברה הישראלית, או לפחות המקום שבו כל החלקים של ישראל הראשונה והשנייה נפגשים, המקום שבו אבישי בן חיים יכול לחוש את נוכחותה של ההגמוניה ואפילו לברר מה בדיוק מצוין על תג המחיר שלה. בשני הפרקים הראשונים, ששודרו ברצף, אפשר היה להיווכח שהקופה הראשית עדיין דוברת את השפה - בין נונסנס סלפסטיקי (כוכבה לא מוותרת על ההזדמנות להביא מכות לשירה) לגגים על גזענות (שירה, כמובן,שלוקחת על עצמה את עול הקומדיה כולה ואת כל חטאי ישראל הראשונה, היהירה ויפת הנפש).
לפני שהיא מכוונת אל השריר הסאטירי של הצופים שלה, "קופה ראשית" מבקשת קודם כל להצחיק - ועם הביטחון שצברה במטרה הקדושה הזאת היא מגיעה לעונה השלישית. היתרון שלה הוא לא בתעוזה או בגלגול העיניים אלא בהומור טוב הלב ובקסם של הדמויות, והעונה הזאת מביאה איתה גם חיבור מדויק יותר בין השחקנים לדמויות, ואת אותו דגדוג נעים שמעודד אותי כצופה להזדהות כמעט עם כולן. אחרי המועמדות לאמי ופרס האקדמיה לטלוויזיה, השלב הבא כנראה יהיה פרס אהובי הקהל של מקומון ביבנה. אז קדימה, טפסו על העגלה הזאת לפני שהם נהיים גדולים באמת, מבטיחה לא להתחרט. כאן סמדר שילוני, קו קופות.