אמש (שני) נערכה במוזיאון הסובלנות בירושלים הקרנת בכורה של הסרט התיעודי "הילדים של ה-7 באוקטובר", הכולל עדויות של כמה מהילדים שהיו בחזית התופת באותה שבת ארורה. בין הגיבורים שמתראיינים בסרט גם איתן יהלומי, שנחטף לבדו והיה בשבי החמאס, רותם מתיאס, שניצל מירי המחבלים אחרי שהסתתר מתחת לגופת אימו ויעל עידן, שמחבלים רצחו את אחותה ואז שידרו בפייסבוק את ההשתלטות על בית המשפחה, עד שלקחו את אביה לעזה, שם הוא נמצא עד היום.
אחת ממשתתפות הסרט היא אלה שני (15), תושבת קיבוץ בארי, שהסתתרה בממ"ד עם אמה ואחיה וכך ניצלה. אביה, שהתגורר בנפרד מהם, ניסה להסתתר בעליית הגג של ביתו, אך נמצא על ידי המחבלים שירו בו במקום.
"כשפנו אלי ושאלו אותי אם אני רוצה להשתתף בסרט ולהיות אחת מהילדים שיספרו את הסיפור שלהם, זה הרתיע אותי", היא מספרת ל-ynet. "כבר יצא לי לספר את הסיפור שלי בארץ ובעולם, אבל הפעם זה לא היה סתם לדבר ולהמשיך הלאה, אלא להנציח את זה בסרט שיישאר לתמיד. זו חשיפה שלא הייתי מוכנה אליה ונורא הלחיצה אותי. אבל בסופו של דבר המטרה שלי היא להשמיע את הקול של הישראלים שנפגעו ב-7 באוקטובר וגם להדהד את הסיפור שלי, להנציח את אבא שלי שנרצח בבית שלו, את החברים שלנו, את חברי הקהילה של בארי שלא איתנו יותר. אז כמובן שהסכמתי להשתתף והייתי אסירת תודה על ההזדמנות".
ומה חשבת על התוצאה?
"מאוד אהבתי את מה שיצא. לדעתי זה סרט שמשקף במדויק את המציאות של ילדים שנפגעו. כמובן שזה מעט מאוד, זה רק הקצה של הקרחון, אבל זה מביא לידי ביטוי את הזוועות שקרו מנקודת מבט צעירה יותר. ואני חושבת שכולם עשו עבודה מדהימה. יצא תוצר מדהים, שאני מקווה שיצליח לשנות דעות, כי הוא באמת מראה את מה שעברנו".
הסתובבת בעולם לא מעט עם הסיפור שלך, אפילו נפגשת עם ארנולד שוורצנגר ושרון סטון. יצא לך להיתקל גם בתגובות נגד?
"לא נחשפתי להרבה התנגדות או חוסר הסכמה. יצא לי לראות פרו-פלסטינים, אבל לא טרחתי לנהל איתם דיון. אני חושבת שכשאתה רואה את האדם פנים מול פנים ושומע את מה שהוא עבר, אי אפשר באמת להכחיש את המציאות או להצדיק את מה שקרה. לא פגשתי מישהו שהיה לו אומץ להגיב על הדברים שאמרתי. אני חושבת שלסרט יש כוח להגיע לקהילות שהן לא יהודיות בהכרח, כי לסרט יש חשיפה גדולה יותר, ואני מאמינה שמי שיראה אותו, ויראה את הפנים של הילדים ואת הקטעים מ-7 באוקטובר שמופיעים בסרט, לא יוכל להכחיש יותר. אי אפשר יותר להכחיש כשהכול נמצא מול העיניים".
אלה, יחד עם שאר קהילת בארי, מתגוררת כיום בחצרים, מבלי לדעת אם אי פעם תוכל לחזור לעוטף. "מצד אחד אני לא רואה את עצמי חוזרת למקום שהוא לא בארי, אני לא רואה את עצמי מתחילה חיים במקום אחר. גדלתי שם וזה הבית שלי. מצד שני, אני לא יכולה להגיד שאני אוכל לישון שם בשקט. אני לא רואה את עצמי מכבה אורות ונכנסת למיטה כמו שהייתי עושה פעם, בלי המחשבה שאולי תעיר אותי עוד חדירה של מחבלים. אני חושבת שמה שהכי רודף אותי זה חוסר הישע והפחד שהרגשתי באותם רגעים. פשוט חיכינו ללא נודע - להיחטף או להירצח. התחושה הזו תמיד תישאר איתי ותמיד תהווה איום על החיים בבארי, למרות שכן הייתי רוצה לחזור ומבחינתי זה עדיין הבית שלי".
את הסרט "הילדים של ה-7 באוקטובר" מובילה בהתנדבות הפעילה החברתית ומשפיענית הרשת הפרו-ישראלית מונטנה טאקר, שמאז הטבח התגייסה להעלאת מודעות לסוגיית החטופים ולמאבק בגל האנטי-ישראלי ששטף את העולם. טאקר גם הגיעה אמש להקרנה, שבה נכחו נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ורעייתו מיכל, שנפגשו עם הילדים ומשפחותיהם ועם משפחות חטופים שהגיעו. עוד נכחו באירוע גם בת שבע יהלומי, אימו של איתן יהלומי, נועה ארגמני, מורן סטלה ינאי ואחותה לאה ינאי. בסיום ההקרנה מונטנה ערכה סיור בתערוכה שמוצגת בימים אלו במוזיאון, "06:29 מחושך לאור", ובה עדותן של 35 נשים ששרדו את 7 באוקטובר. את התערוכה אצר מלכי שם טוב, אביו של עומר שם טוב, שעדיין חטוף בעזה.