הצופים הנאמנים של "גוסיפ גירל" (ובתרגומה העברי, "אחת שיודעת") לא שוכחים ליוצר, ג'וש שוורץ, את הפינאלה שפתרה את תעלומת הסדרה: גוסיפ גירל, שחשפה את הסודות של העילית העשירה של תיכון אפר איסט סייד במנהטן, הייתה לא אחר מאשר דן האמפרי, הילד העני שהשתחל אל החבורה. לא היה בזה שום הגיון וגם שוורץ עצמו הודה שמאחר ולא תכנן מעולם לחשוף את הזהות של גוסיפ גירל, הפתרון המאולץ הזה הגיע עם יותר חורים מעלילה. בריבוט של הסדרה, שעלה ב-HBO מקס האמריקני ביולי ומושק בישראל היום (ו', HOT), ג'ושוע ספרן, השואוראנר הנוכחי, כבר למד את הלקח. זהות הגוסיפ גירל החדשה ידועה כבר מהפרק הראשון ובעצם מתהווה לנגד עיניי הצופים, והבונוס: מסר חברתי. הקליקה העשירה והמפונקת של מנהטן כבר לא מפולגת על ידי גיס חמישי אלא על ידי המורים והמחנכים שלהם בבית הספר, שנמאס להם להפסיד בקרב הנצחי והבלתי הוגן - סמכות מול כסף.
כוחה של "גוסיפ גירל" המקורית הסתכם בסופו של דבר בהיותה בועה אסקפיסטית שסקרה את חייהם של היפים והעשירים. תשע השנים שחלפו מאז ששודר הפרק האחרון שלה שינו לא מעט את סדר היום החברתי והפכו את הרשתות החברתיות למטבע עובר לסוחר. בהתאמה, גוסיפ גירל 2021 עונה על הקריטריונים של הגיוון ההכרחי - שתי הדמויות המובילות שלה הן מה שהתקשורת (העייפה מדילוגים בין ניסוחים פוגעניים בפוטנציה) מכנה פשוט "לא לבנות", ודמות אחרת שלה היא קווירית פורקת עול מינית, שלא מגבילה את עצמה למשיכה לג'נדר מסוים ואחד הילדים העשירים (למעשה העשיר מביניהם!) הוא אפילו אקטיביסט עם מצפון שממורק בהפגנות ובעיצוב שיער לא מוקפד. כמובן שאין צורך להגזים - כולם יפים להפליא, המורים, התלמידים וההורים נראים כולם בני אותו גיל, העושר המוגזם עדיין מחליא ומושך בו זמנית.
מתוך מודעות לכוח של סדרת המקור, גוסיפ גירל 2.0 שומרת על קשר ישיר לעלילה הקודמת. המורים שהקימו לתחייה את גוסיפ גירל מקבלים השראה ישירה מהבלוג הוותיק שהם מוצאים בארכיון של האינטרנט. קולה של גוסיפ גירל הנוכחית נותר קולה המוכר של קריסטן בל והשפה והאינטונציה שלה הם המשך ישיר של המלכה האם. מצד שני, מכיוון שהעולם הנוכחי של דור ה-Z מתקיים כולו ברשתות החברתיות הוויזואליות והסטורי והטיקטוק הם חזות הכול, המורים, שמנסים להחזיר לעצמם את הכוח מול התלמידים האכזריים, מנסים לפתוח את היוזר של גוסיפ גירל בטוויטר - אבל לא מקבלים אף תגובה כי בטוויטר אין אנשים מתחת לגיל 30.
בחסות הירושה הזאת מפעיל ספרן דור חדש של עשירים מפונקים, שמורכב מקאסט של שחקנים כמעט אנונימיים. היריבות שעומדת במרכז העלילה הפעם היא בין ג'וליאן, מלכת התיכון ומשפיענית עשירה ואחותה למחצה הבלתי פריבילגית, זויה, שמתחילה ללמוד בתיכון הודות למלגה שסידרה לה ג'וליאן, אבל מהר מאוד הופכת לנמסיס שלה.
על פניו, השפה והוויזואליה של "גוסיפ גירל" נותרה זהה. שנינות מהירה, כסף גדול וחופן נדיב של רפרורים שחוברים לטלנובלה בסיסית אמורים לעשות את העבודה. בפועל נדמה שהניסיון להתאים את הסדרה לתקופתנו - ואפילו, רחמנא ליצלן, להכביד על השלד הסבוני שלה עם מסרים חברתיים מפוזרים מדי - מעקר אותה מהפאן אבל לא מצייד אותה בערך מוסף חלופי. כשהחללית הזאת נוחתת באקלים חברתי שעוין אנשים עשירים מדי שמשום מה מתעקשים להמשיך ולהתעשר, חלקים מהסדרה הופכים לצורמים במקום לאסקפיסטיים. נכון, הדיאלוגים עדיין משעשעים ועשויים היטב אבל הדמויות לא מעוררות שום רגש וההימור של ספרן על הגישה של הצופה - הערץ את העשירים ותעב אותם בו זמנית - קצת מפקשש הפעם. כל זה, אגב, לא הפריע ל-HBO להזמין כבר עונה שנייה, ולפצל את העונה הנוכחית, בהתאם למתווה נטפליקס, לשני חלקים בני שישה פרקים כל אחד (חלקה השני של העונה ישודר בצמוד לשידור בארצות הברית במהלך נובמבר).
"היום הכל מתנקז לסיפור", מתפייטת גוסיפ גירל בסוף הפרק הראשון, "זה לא משנה אם זה קרה לי או לא. הדבר היחיד שמשנה הוא אם אני אומרת שזה קרה. הדבר היחיד שהופך סיפור למעניין הוא איך הוא מסופר ומי מספר אותו" - על פניו ניסיון להנפיק דבר ביקורת על פייק ניוז או על האופן שבו אנחנו צורכים היום את התוכן שלנו, אך בפועל המחשה של הבעיה הבסיסית של הריבוט הזה, כמו שהיא משתקפת מהפרק הראשון: הוא מסופר באופן מהנה אבל בסופו של דבר הוא לא מצליח להפוך את עצמו למעניין.
פורסם לראשונה: 11:23, 09.07.21