מי שינסה לסכם את האירועים המשמעותיים בקולנוע בשנת 2023 יצטרך להתחיל בקריסתו המהדהדת של ז'אנר גיבורי העל. ההצלחה האדירה שהייתה בעשור הקודם ליקום הקולנועי של אולפני מארוול (MCU), הייתה הקטר שמשך אחריו את כל תעשיית הקולנוע. למרות שאולפני וורנר/די-סי לא התקרבו להצלחה של אולפני מארוול היו גם להם, פה ושם, הצלחות נאות. מכל 13 הסרטים שנעשו ב-DCEU (DC Extended Universe) הרווחי ביותר היה "אקוומן" (2018), עם הכנסות של 1.152 מיליארד דולר. חצי עשור לאחר מכן מגיע "אקוומן 2: הממלכה האבודה" (Aquaman and the Lost Kingdom), ומהווה את שירת הברבור של ה-DCEU, שמאותחל בימים אלו כ-DCU עם שחקנים ודמויות חדשות. הסיכוי ש"אקוומן 2" ישחזר את ההצלחה המסחרית שהייתה לסרט הקודם שואף לאפס.
בשנת הקריסה של הז'אנר שני האולפנים הוכו קשות. לאולפני מארוול הייתה הצלחה בודדת ("שומרי הגלקסיה: חלק 3"), כישלון כלכלי וביקורתי גדול של 125 מיליון דולר ("אנטמן והצרעה: קוונטומאניה") וכישלון כלכלי וביקורתי ענקי ("המארוולס") שהפסיד בין 200-150 מיליון. המצב של וורנר/די-סי חמור אף יותר: שני כישלונות גדולים של כ-150-100 מיליון דולר ("שהאזאם! 2: זעם האלים" ו-"בלו ביטל") וכישלון בקנה מידה היסטורי של למעלה מ-200 מיליון דולר ("הפלאש"). התחזיות להפסדי "אקוומן 2" נעות בטווח שבין "גדול" ל"היסטורי". איכויותיו הקולנועיות מיישרות קו עם אלו של "המארוולס", ומוכיחות שבמרוץ לתחתית (במקרה זה "לקרקעית האוקיאנוס") וורנר/די-סי לא יוותרו כל כך מהר על הבכורה.
"אקוומן 2" צולם בחמשת החודשים האחרונים של שנת 2021. הקרנות הניסיון זכו לתגובות כה שליליות עד שהבמאי ג'יימס וואן נאלץ לצאת, באופן כמעט חסר תקדים, לשלושה סבבים של צילומי השלמות. כבר בשלב הזה היה ברור שמדובר באסון מתגלגל, והבנה זו הובילה לדחיית מועד יציאת הסרט למרץ 2023, ולאחר מכן לדצמבר. משכו הקצר יחסית של "אקוומן 2" (קצר ב-20 דק' מהחלק הראשון) מעיד על תהליך ההפקה המיוסר שבו נחתכו לא מעט סצנות וכסף רב ירד לטמיון. העלילה הסופית והמקוטעת היא פרי מלאכתם של במאי ועורך שהגיעו לסף הייאוש, וממנו עברו לפאזה אפאטית בכל הנוגע לתוצאה הסופית. גם קמפיין השיווק הישנוני שקדם ליציאת הסרט הבהיר שבוורנר/די-סי איבדו בו את האמון. אולי זו הסיבה להשהיית ההקרנות המוקדמות למבקרי הקולנוע בארה"ב ממש עד רגע לפני יציאת הסרט. אקט שתכליתו להבטיח כמה שעות חסד, לפני הכתישה הביקורתית הבלתי נמנעת.
העלילה של "אקוומן 2" חוזרת לאותן דמויות מהסרט הראשון, ללא אף דמות משמעותית חדשה. מדובר בווריאציה על אלמנטים מהסרט הקודם (עם לא מעט "השראה" מ"שר הטבעות"). החלק הארי של העלילה מתרחש מתחת למים (כלומר, בסימולציה דיגיטלית למים). הוא ניחן בגודש מתיש של יצורים ימיים, טכנולוגיות תת-מימיות בצורת חיות ים, פעולות לחימה וירי המתחלפים במהירות כה רבה, עד שכמעט שום דבר לא נקלט, ולאף דבר אין משקל. אין מתח, אין הומור, אין דרמה, אין רגש, ובאופן אירוני מרוב "אקשן" אין גם אקשן. אני ראיתי את הסרט בתנאי צפייה אופטימליים (IMAX תלת ממד), ובכל זאת לא חוויתי יותר מאשר גרסה ימית לבליל המג'ימיקס המתכתי בסרטי הרובוטריקים.
ארתור קורי, המכונה "אקוומן" (ג'ייסון מומואה) הוא בנו של תומס קורי (טמורה מוריסון) שומר מגדלור ממדינת מיין, ואטלנה (ניקול קידמן) מלכת אטלנטיס. בסרט הקודם הוא עצר את מזימותיו של אחיו למחצה הנסיך אורם (פטריק וילסון) מאטלנטיס, והכניע את שכיר החרב האנושי שעבד בשירות אחיו. שכיר חרב זה נקרא דייויד קיין (יאיא עבדול-מאטין השני) ויש לו ונדטה כלפי קורי. הוא פיתח טכנולוגיות שישרתו אותו בדמותו של "הבלאק מנטה" בתקווה לנקום את מות אביו. הסרט הראשון הסתיים בהבסת הנסיך אורם (שנידון לגלות ומאסר) ו"הבלאק מנטה". ארתור קורי הופך למלך אטלנטיס כשלצידו בת זוגו מירה (אמבר הרד) בעלת הכוחות ההידרו-טלקינטיים.
בתחילת "אקוומן 2" ארתור משמש כמלך אטלנטיס, אך מגלה שיש לתפקיד לא מעט מחויבויות שמעיקות על הנפש "הפראית ומשוחררת" של חובב בירה גינס שכמותו (מעניין כמה הם שילמו להפקה עבור הפרסומת). בנוסף יש לו ולמירה תינוק חדש, שמגלה כישורים יוצאי דופן בקליעת זרם פיפי הישר לתוך הפה של אביו. כמי שצפה בסרט בתלת ממד לא יכולתי שלא להרגיש שזו "הערת מטא" על יחסו של הסרט לצופים.
אנשיו של שכיר החרב דייויד קיין מצליחים להוביל אותו לקלשון ימי מכושף שהיה שייך לשליט הממלכה הימית האפלה, "הממלכה האבודה", שהתפצלה מאטלנטיס לפני אלפי שנים. כמו סאורון וטבעת הכשף, כך גם ההחזקה בקלשון השחור מאפשרת לישות אפלה של מלך-זומבי רדום להשתלט על "הבלאק מנטה" ולהעצים את כוחו. המטרה היא גם לקחת מקורי "את הכול", וגם להרוס את העולם על ידי שרפה של חומר דלק תת-ימי וירקרק. לאורך הסרט יש ניסיון לדחוף רעיונות לגבי שמירה על האקולוגיה הימית-יבשתית, והצורך להביא למפגש בין ממלכת אטלנטיס והאנושות על פני האדמה. בתוך כל הגודש וההמולה לרעיונות אלו אין כל משמעות.
כדי לעצור את המזימה קורי מחליט לגייס את האדם האחרון שלכאורה הוא היה עשוי להיעזר בו. מצד שני, בהתחשב בתפיסת המחזור השולטת בעלילה, הבחירה כלל אינה מפתיעה. בחיקוי של הפכפכות יחסי ת'ור-לוקי, גם קורי מחליט לשחרר את אחיו הכלוא, יריבו מהסרט הקודם, כדי שיסייע לו הפעם. המסע של שניהם לעצירת הסכנה הוא המהלך העיקרי של הסרט, "באדי מובי" שבו הנסיך אורם הוא נטול ההומור, אבל גם מי שפחות מכיר את פלאי העולם האנושי, לעומת ההומור הלבבי-מעייף של קורי. יש כמה שלבים למסע, אבל נדמה לי שלא ניתן להסביר איך הם מתחברים אחד לשני. העיקר שבדרך הנסיך נטול חוש ההומור העצמי יאכל ג'וק. בדיחה כל כך מוצלחת עד לא יהיה מנוס מלחזור אליה בהמשך.
הקליימקס יכיל את כל ה"ביטים" הרגילים, של כמעט תבוסה, שיחת סיכום בין הדמויות, אחווה, היפוך. וכמובן, רגעים רבים שיזכירו את מקור ההשראה העיקרי - "שר הטבעות". בדקות האחרונות של הסרט אמור להתרחש אירוע מרגש, אבל הוא לא משיג את מטרתו - לא רק בגלל המוגבלות של הבימוי והמשחק, אלא גם בגלל שכל מה שקורה בסרט כבר לא ישנה דבר, ולא יהיה קשור לדבר, בדרך שבה ה-DCU ינסה ללכת.
לג'יימס גאן, מי שעומד בראש האתחול של ה-DCU, יש לא מעט תוכניות לשנים הקרובות. אקוומן, השבח לפוסידון, אינו חלק מהן. גם אם מומואה יחזור לסרטי האולפן הוא יגלם דמות אחרת ("שריף לובו"). אז לפחות דבר אחד טוב יצא מ"אקוומן 2": הידיעה שבעתיד הנראה לעין - אם יורשה לי לעשות פרפראזה בהשראת החברים ממשפחת קורליאונה – אקוומן יישן עם הדגים.