בעוד פסטיבל קאן מדיר בשנים האחרונות את הקולנוע הישראלי, עמיתו מוונציה ממשיך לעשות כבוד לתוצרת הפילמאית העברית. בפסטיבל ה-81 שיפתח בשלהי החודש הבא - וקבע את "ביטלג'וס ביטלג'וס" של הבמאי טים ברטון כסרט הפתיחה שלו - ישתתפו שני סרטים ישראלים שנוצרו בעקבות אירועי 7 באוקטובר. כך הוכרז היום במסיבת עיתונאים שנערכה ברומא.
הראשון הוא "על כלבים ואנשים" של הבמאי דני רוזנברג ("מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם"), והמפיקים איתי תמיר ואלכסנדר רודניאנסקי. הסרט צולם בקיבוץ ניר עוז ובאזור קו הגבול עם רצועת עזה, חודש אחרי מתקפת החמאס הרצחנית. "על כלבים ואנשים" יתחרה באוריזונטי, המסגרת השנייה בחשיבותה בפסטיבל. במרכז העלילה ניצבת דר בת ה-16 (בגילומה של אורי אבינועם) ששבה אל ביתה בקיבוץ ניר עוז כדי לחפש את כלבתה שאבדה במהלך הטבח של השבת השחורה. בסרט משתתפים תושבי הקיבוץ, בהם נתן בהט, מוותיקי הקיבוץ, ימית אביטל, וכן נורה ליפשיץ, שחילצה בעלי חיים באזור החל מ-8 באוקטובר.
6 צפייה בגלריה
מתוך "על כלבים ואנשים"
מתוך "על כלבים ואנשים"
צולם בניר עוז, עם טקסט מאולתר בלבד. מתוך "על כלבים ואנשים"
(צילום: זיו ברקוביץ')
"המשמעות לקבל את הבמה המרכזית בוונציה היא בעלת משקל ענק עבור כל השותפים לסרט ועבורי. עם הזכות שקיבלנו יש גם אחריות - לעשות הכול כדי להדהד את האסון המופיע בסרט ולא להפסיק ולספר אותו לעולם", אמר רוזנברג ל-ynet. "זאת התחייבות שאותה לקחנו על עצמנו ביום שקהילת ניר עוז הכניסה אותנו אל ביתם שכמעט ונחרב, והתחייבות שבה נמשיך לעמוד בכל אשר הסרט יילך".
ואילו בהודעה לעיתונות שרוזנברג פרסם עת התבשר על קבלתו לפסטיבל הקולנוע השני בחשיבתו בעולם, אמר: "הזוועות המתועבות, הרג החפים מפשע והסבל הם בלתי נתפסים. שלילת האנושיות שבהם מצמררים. לכן, נשאלת השאלה האם ניתן כלל לייצג את האירועים, לספר אותם? ומעבר לכך, כיצד ניתן לדבר על העתיד לבוא מתוך ההרס, מבלי לכפות את עמדתי על המציאות? כך יצאנו לצילומים עם אותה שאלה, בידיעה כי הקולנוע התרסק אל קיר המציאות.
"כמעט מהרגע הראשון שבו יצאנו לדרך היה לנו ברור כי בשעת הבעירה הזאת ובשעה שהסבל מתרחש, אין זה נכון להמציא דמויות בדיוניות ולא סטים מלאכותיים אלא נכון להיצמד ולהביט רק אל המציאות עצמה. מתוך עמדה זאת החלטתי להתמקד באנשים שהם חלק מהותי מאתרי ההתרחשות והעלילה, לצלם רק בלוקיישנים בהם העלילה מתרחשת ולעבוד באימפרוביזציות בלבד, כך שלא אכניס אף מילה לפיהן של הדמויות. יצאנו לשטח בתחילת נובמבר, ברכב אחד שבו כל הצוות והשחקנית אורי אבינועם. הבחירה שלנו לצלם בצוות קטן ובמצלמה קלה, תומכת אף היא בדיפוזיה שבין הקולנוע העלילתי לתיעוד המציאות, בין האופי הבדיוני של החיים או הממשות של הדמיון".
6 צפייה בגלריה
דני רוזנברג
דני רוזנברג
דני רוזנברג
(צילום: יח"צ)
נעה רגב, מנכ"לית קרן הקולנוע הישראלי (אחת הקרנות שתמכה ב"על כלבים ואנשים"), הוסיפה והעידה ש"זוהי יצירה מרגשת ופוקחת-עיניים, שמנציחה את ההווה הבלתי נתפס, תוך שהיא מושפעת מן המורשת המפוארת של אמנות הקולנוע, ומגדירה מחדש גם את עתידו. הסרט, המהלך על קו התפר הפרום שבין הבדיוני לדוקומנטרי, מפנה את מבטו אל רגעי השקט שלאחר הסערה כשממדי האסון רק מתחילים להתבהר. גיבורת הסרט מבקשת למצוא את שאבד, ולצד הכאב והחורבן היא פוגשת גם את הטוב שבאדם. זהו סרט שמוכיח כי כשהתותחים רועמים - המוזות חייבות להגביר את קולן".
הסרט השני שיוקרן בוונציה הוא "למה מלחמה", היצירה החדשה של הבמאי עמוס גיתאי ("קדוש", "כיפור"). גיתאי הוא בן בית בפסטיבל ונציה וסרטיו השתתפו שבע פעמים (!) בתחרות הראשית. "למה מלחמה", שיוצג מחוץ לתחרות, מסתמך על חליפת מכתבים בין אלברט איינשטיין וזיגמונד פרויד. בראשית שנות ה-30 של המאה הקודמת, בעיצומם של משברים אלימים ברחבי הגלובוס ועל רקע התחזקותה של המפלגה הנאצית בגרמניה, התבקשו שני הגאונים היהודיים על ידי חבר הלאומים (הארגון שקדם לאו"ם) להתייחס לשאלות כמו האם אלימות המונית היא בלתי נמנעת, האם טבעו של האדם מכריע אותו לצאת למסעי רצח בשם הדת, הלאום או הגזע - ולהציע הבנה טובה יותר של מקורות המלחמה והאפשרות למנוע אותה. תשובתם של שני ההוגים היהודים קובצה בספר "למה מלחמה".
6 צפייה בגלריה
מתוך "למה מלחמה"
מתוך "למה מלחמה"
למה באמת? מתוך "למה מלחמה"
(צילום: דן ברונפלד, אגב הפקות)
"בעקבות ה-7 באוקטובר והמלחמה בעזה והזוועות שהיינו חשופים אליהם, התחלתי לקרוא טקסטים שעוסקים בשאלה למה החיות המתוחכמות שנקראות בני אדם עושות מלחמה, ואז הגיע לטקסט המופלא של 'למה מלחמה' וראיתי שכבר לפני מאה שנה איינשטיין ופרויד עסקו בשאלה הזאת וניסו להבין את נפש האדם", אמר גיתאי ל-ynet. "החלטתי לבסס את סרט החדש על הטקסט הזה וגם על 'להתבונן בסבלם של אחרים', מסה של סוזן סונטאג, ששואלת מה זה עושה לנו שאנחנו צופים כל הזמן בדימויי מלחמה. האם הדימויים האלה לא קוראים לנו להתחיל את המלחמה הבאה? פניתי לשחקניות ולשחקנים הצרפתים שאני אוהב לשוחח איתם והזמנתי אותם לבוא לארץ להשתתף בצילומים - ולשמחתי הם נענו, למרות החרם התרבותי על ישראל".
גיתאי שמח שהתבשר על קבלתו לפסטיבל האהוב, במיוחד בתקופה כזאת. "אלברטו ברברה המנהל האמנותי של הפסטיבל אמר לי שהוא התרשם מאוד מהסרט והזמין אותו מייד לוונציה. אלברטו סיפר שהסרט מרגש ואי אפשר שלא לכלול אותו בשנה קשה כזאת".
"למה מלחמה" צולם בתל-אביב, פריז, וינה וברלין והופק על ידי אגב הפקות, בהשתתפות סרטי יונייטד קינג. בסרט מופיעים הכוכבים הצרפתיים מתיה אמלריק, אירן ז'אקוב (שגם הופיעה ב"שיכון", סרטו הקודם של גיתאי) ומישל לסקו, לצד שחקנים ישראלים – קרן מור ויעל אבקסיס.
6 צפייה בגלריה
מתוך "למה מלחמה"
מתוך "למה מלחמה"
שני יהודים אגדיים, סוגיה (עדיין) רלוונטית אחת. מתוך "למה מלחמה"
(צילום: דן ברונפלד, אגב הפקות)
סוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני מעסיקה גם את "5 בספטמבר", הפקה הוליוודית (שון פן נמנה על המפיקים) שפותחת את מסגרת הצד "אוריזונטי אקסטרה". מדובר בסרט עלילתי המציג את הטרגדיה של טבח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן 1972 מזווית של צוות שידור אמריקני. הצוות, המסקר את אירועי הספורט של המשחקים האולימפיים, מוצא עצמו מסקר את משבר בני הערובה הישראליים. בסרט מככבים פיטר סארסגארד (בשנה שעברה הוא זכה בפרס השחקן המצטיין של ונציה על "זיכרונות"), בן צ'פלין וג'ון מגארו.
כדאי לציין ש"סודה", סרטו החדש של ארז תדמור ("בחורים טובים") בכיכובם של רותם סלע וליאור רז, ייחשף בהקרנה חגיגית בעיר התעלות שתיערך מטעם עיריית ונציה ב-27.8, ערב לפני הפתיחה הרשמית של הפסטיבל.
העלילה מתרחשת באמצע שנות ה-50 ועוקבת אחר אווה (סלע), תופרת שמגיעה עם בתה לשכונת פועלים. מנהיג השכונה הוא שלום גוטליב (ליאור רז), שהנהיג במלחמת העולם השנייה את הפרטיזנים ומשמש כיום כמנהל הייצור של חבריו במפעל הסודה. שלום מתאהב עד כלות באווה, אך שהשככונה עוברת טלטלה בעקבות שמועה על עברה כקאפו, האם אהבתם תשרוד? תדמור, בתו סיוון המשחקת בסרט, סלע, רז והמפיק שמי שיינפלד, יגיעו כולם להקרנה החגיגית.
6 צפייה בגלריה
מתוך "סודה"
מתוך "סודה"
גיברת, האם את קאפו? רותם סלע וליאור רז, מתוך "סודה"
(באדיבות בועז יהונתן יעקב, יח"צ)
עוד כדאי לציין שבתחרות אוריזונטי יתחרה Happy Holidays, סרטו של סכנדר קובטי, פלסטיני יליד יפו שפועל בחו"ל. הסרט עוקב אחר משפחת פלסטינית החיה בישראל, וצולם בחלקו בחיפה. כזכור, קובטי ביים ב-2009 יחד עם ירון שני את הסרט "עג'מי", שקיבל ציון לשבח בפסטיבל קאן והיה מועמד לאוסקר הסרט הזר הטוב ביותר. קובטי חולל אז סערה, שאמר בריאיון "הסרט לא מייצג את מדינת ישראל , זה דבר מאוד טכני, ככה זה עובד באוסקר. כתוב ישראל כי הכסף מגיע מישראל. יש לך במאי ישראלי, יש לך במאי פלסטיני, יש לך שחקנים פלסטינים ושחקנים ישראלים. הסרט טכנית מייצג את ישראל, אבל אני לא מייצג את ישראל. אני לא יכול לייצג מדינה שלא מייצגת אותי".
בשנה שעברה פסטיבל ונציה - שחגג מהדורה 80 - הושפע וסבל מאוד משביתת השחקנים והשחקניות בהוליווד. אבל השנה, בירת הסרטים תהיה נוכחת בלידו במלוא תפארתה, והרכבת האווירית מלוס אנג'לס לעיר התעלות הולכת להיות היסטרית. בשנים האחרונות משיקים בוונציה את המרוץ לאוסקר, והפעם זה יהיה בווליום מוגבר. כבר בסרט הפתיחה השטיח האדום יבער עם קומדיית האימה ורוחות הרפאים "ביטלג'וס ביטלג'וס" - ההמשכון של טים ברטון לסרטו הפולחני מ-1988. בסרט מככבים חברי הסרט המקורי – מייקל קיטון ו-וינונה ריידר, ולצידם ג'נה אורטגה ("וונסדיי") הלוהטת, ווילם דפו ומוניקה בלוצ'י שתרגש את הקהל המקומי. "הסרט מסמן את שובה המיוחלת של אחת הדמויות האייקוניות ביותר בקולנוע של טים ברטון, אך גם את האישור המשמח לכישרון החזון יוצא הדופן ולמימוש המופתי של אחד היוצרים המרתקים ביותר של זמנו", אמר אלברטו ברברה המנהל האמנותי. "הביאנלה בוונציה מתכבדת וגאה לארח את הבכורה העולמית של יצירה הכוללת תנופה מפתיעה של דמיון יצירתי ומקצב הזוי וקצבי".
"אני מאוד נרגש", אמר ברטון שהתבשר שסרטו נבחר לחנוך את הפסטיבל. "לבכורה של 'ביטלג'וס ביטלג'וס' בפסטיבל ונציה יש משמעות רבה עבורי".
6 צפייה בגלריה
מתוך "ביטלג'וס ביטלג'וס"
מתוך "ביטלג'וס ביטלג'וס"
מקצב הזוי וקצבי. מתוך "ביטלג'וס ביטלג'וס"
(צילום מסך)
בראש חבר השופטים תעמוד הכוכבת הצרפתייה הנצחית איזבל הופר, ולצידה שמות מרשימים נוספים, וביניהם כוכבת-העל הסינית ז'אנג זי-יי ("זיכרונותיה של גיישה") והבמאים ג'יימס גריי, אניישקה הולנד, ג'וזפה טורנטורה ("סינמה פרדיסו") ואנדרו היי ("כולנו זרים").
זוכה וודאית אחת כבר יש - הכוכבת ההוליוודית סיגורני וויבר ("הנוסע השמיני", "אווטאר"), שתקבל פרס מפעל חיים – מתנה נהדרת ליום הולדתה ה-75. "סיגורני מגשת בין הקולנוע האמנותי למסחרי, וכל הזמן נשארת נאמנה לעצמה", נימק ברברה את הענקת פרס לוויבר. "סיגורני ניחנת בנוכחות כריזמטית ובטמפרמנט יוצא דופן, מסוגלת לנוע בעדינות אך ללא שבריריות, ויוצרת דמויות של נשים בטוחות בעצמן, דינמיות ונחושות".