נדמה שכל מי שעבר טיפול אצל פסיכולוג טוב מכיר את הכמיהה העמוקה, ומן הסתם הסמלית, לתפוס מקום מרכזי בחייו של המטפל שלך או לנהל איתו קשר אינטימי. אבל סם פורטנר (דונל גליסון) גם הוציא את הפנטזיה הזאת לפועל. נכון, זה לא קרה באופן טבעי, לשם כך סם נדרש לטקטיקה השנויה במחלוקת של חטיפת הפסיכולוג שלו, אלן שטראוס (סטיב קארל, "המשרד"), והחזקתו כשבוי במרתף הבית שבו הוא התגורר עם אמא שלו, קנדיס. אבל אם זה מה שמצריך קצת זמן איכות עם הפסיכולוג שלך וסשנים יומיומיים בתמורה לארוחות גורמה, אז בחור צריך לעשות מה שבחור צריך לעשות.
"המטופל" - טריילר
(HULU)
גם המטרה של הטיפול הזה היא נאצלת במיוחד: בניגוד לחוסר הביטחון, הפחד מדחייה, התקפי חרדה או שלל המצוקות הטריוויאליות שרוב האוכלוסייה מתמודדת איתן, סם מגיע עם מטרה מסקרנת במיוחד - להשתלט על הצורך הבלתי נשלט שלו, ובכן, לרצוח אנשים. על הצלחתו או כישלונו של הטיפול האקסקלוסיבי של אלן בסם, ועל הדרך גם הטיפול של אלן בעצמו, תוכלו ללמוד בסדרה "המטופל", שעלתה בדיסני+ אתמול (ה').
ביקורות טלוויזיה נוספות:
על פניו, "המטופל" היא מעין שעטנז של מותחן ודרמה פסיכולוגית. מצד אחד היא מדברת בשפה של סדרת מתח - קליף האנגרים, צילום שמתכתב עם ז'אנר אימה, סצנות אלימות וגרפיות שמופיעות מדי פעם, ומוזיקה דרמטית להפליא שמלווה אפילו את הרגעים הקומיים באופן מורבידי ומוזר. גם ברגעים בהם סם, הרוצח הסדרתי, הופך למעין חתלתול שמנסה לשכנע את אלן לטפל בו ומנסה לשפר את תנאי הכליאה שלו עם טייק-אוויי מושקע.
מצד שני, לצד המתח התמידי שרבץ מתחת לשאלה האם סם עומד לפגוע באלן והניסיונות של האחרון להימלט, משתרע הטיפול עצמו של אלן בסם, כדי לסייע לו להפסיק לרצוח, ושל אלן בעצמו. הפסיכולוג, מסתבר, מתמודד עם בעיות משל עצמו. הבן שלו, עזרא, נמצא בתהליכים מתקדמים של חזרה בתשובה, תהליך שאלן מתקשה מאוד להשלים איתו. אשתו, בת', הלכה לעולמה לפני כמה חודשים מסרטן. אלן מעביר את זמנו בשבי בהזיות יזומות, בהן הוא פוגש מטפל לסשנים משלו ומנסה להתפיייס עם הקרובים לו.
יחד עם זאת, "המטופל" לא דומה לשום דבר אחר. פורמט הפרקים הקצרצרים שלה, בני 20 דקות, עומד כמעט בסתירה לתוכן הדי כבד שלה (במסע ההזיות שלו אלן מגיע עד לאושוויץ). קארל וגליסון נותנים פה תצוגת משחק מפילת לסת דווקא בניואנסים שלה. גליסון בעל המראה החייזרי מצליח להיות פסיכופט מסוכן וכמעט קומי בו זמנית ("קראתי את כל הספרים על אנשים כמוני", הוא אומר לאלן). קארל, שאני צופה שיום יבוא והוא יגלם את קית' רנירי (גורו שעמד בראש כת בניו יורק) בסרט על חייו, מוכיח שוב שמשרעת הכישרון שלו מתפרשת הרחק עד למעמקי הדרמה. ההכרה של אלן ברעיון שהבעיות האישיות שלו מונעות ממנו להעניק לסם טיפול ראוי היא מהממת, והסוף הלא צפוי נוגע ללב בהתאם. לזכותה של "המטופל" יאמר שהיא גם לא מתפתה למלכודת הסוף הפתוח שמשאיר מקום לעונה שנייה ודי סוגרת את הפינה בפרק האחרון.
כמו באחד משיתופי הפעולה הקודמים שלהם, "האמריקאים", ג'ואל פילדס וג'ו וייסברג משלבים חקירה פסיכולוגית עם עלילת מתח. ב"מטופל" הם מנחיתים את הטיפול הפסיכולוגי שהתרגלנו לראות בטלוויזיה בשלל סדרות לסיטואציה בלתי אפשרית, שבה הוא יכול להציל חיים בכל המובנים ולא רק במובן הסימלי. כשחייו של המטפל תלויים בפרקטיקה שלו זה מן הסתם מעמיד בפרופורציות חדשות את היכולות המקצועיות וההבנה שלו את נפש האדם. "הפסיכיאטר מהדלת ליד", של אפל TV פלוס, סיפרה סיפור אמיתי על פסיכולוג שמשתלט על חיי המטופל שלו. "המטופל" מספרת סיפור בדיוני על סיטואציה הפוכה – מטופל שלוקח שליטה על חייו של המטפל שלו, אבל מצליחה להגיד הרבה יותר על פסיכולוגיה, על יחסים משפחתיים ועל החיים עצמם.
