בהתחלה ירון ברלד חשב שזו עוד בדיחה גרועה שהגיעה לחייו, אבל מהר מאוד הבין שהוא נכנס לסחרחורת איומה בלי הצחוקים. כל הכסף שחסך במהלך הקריירה הלך לפח אחרי שסוכנו לשעבר גיל אוליאמפרל קרס כלכלית, והמשכורת של ברלד נעצרה בבת אחת, בסוף 2018. "מדובר במיליונים במקרה הטוב", הוא אומר בכאב. "נשארתי בלי כלום ככה פתאום, ביום אחד. בלי שקל! לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. תחשוב שחור שחור עצום פתאום עוטף אותך. זו טראומה ענקית".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ברלד היה אחד הטאלנטים הבולטים שגילה אוליאמפרל, מי שהיה הבעלים של "סברס", אחת מסוכנויות הקומיקאים המצליחות בישראל, וייצג בין השאר את שלישיית מה קשור, אדיר מילר, אבי נוסבאום ודודו ארז. כפי שנחשף ב"ידיעות אחרונות", אוליאמפרל נקלע לקשיים כלכליים וחלק גדול ממיוצגיו לשעבר העלו שתי טענות די דומות: הראשונה היא שהתשלומים אליהם נעצרו בבת אחת, והשנייה שחלק גדול מהכנסותיהם בעבר נעלמו. ברלד, כפי שהוא מעיד על עצמו, הוא הנפגע הגדול בפרשה. "תשמע, הרבה אנשים טובים איבדו שם הרבה כסף, אבל אני היחיד שאיבד את הכול", הוא אומר, "גם אולי כי הם ידעו להתנהל טוב יותר ממני ולא שמו את כל הביצים בסל אחד".
מתי הבנת מה קורה?
"נדמה לי שאיפשהו בסוף 2018, כשכל הכסף שלי שמוזרם ממנו נעצר לגמרי. לגיל ולי היה הסדר. משכורת קבועה של כמה עשרות אלפי שקלים לחודש, ולצד זה, חלק מהרווחים בהפקות שבהן אני משתתף, או בכל פרויקט גדול אחר, נשמרים אצלו. אם נניח עשיתי באיזה חודש פרסומת שבה הרווחתי מאות אלפי שקלים, כל זה נשמר אצלו ולא עבר אליי באותו חודש, אלא המשכורת הקבועה. אתה מבין? הוא בעצם היה המיידוף שלי, האתי אלון שלי והבנק למסחר, ושם עוד יש אנשים שקיבלו את הכסף. אני לא קיבלתי כלום".
למה המשכת לשים אצלו כסף בצד?
"ההסדר שלנו נתן לי ראש שקט, סמכתי עליו. מה שעוד נתן לי ביטחון היה זה שכל הסטנדאפיסטים הכי חזקים היו אצלו במשרד. היו לו 20 תותחים לפחות, שמות מעולים. ואז הגיעה הקורונה, וכבר שנה קודם התחיל הבלגן, והכול התפוצץ בבת אחת. הוא היה האיש שלי, הבנק שלי, יד ימין שלי. הייתי בסטייט אוף מיינד שאני רק מתעניין בתוכן, בלהצחיק, באמנות, והוא בכספים".
ומקצועית זה עבד. פרחת.
"נכון. אלה היו השנים של שיא ההצלחה שלי. היו לי הרבה תוכניות טלוויזיה שרצו כמעט במקביל, 'היחידה', 'אנחנו במפה', 'העולם כולו נגדנו', 'ארץ נהדרת', 'גולסטאר', מה שלא תרצה. התרכזתי בתוכן שלי וגיל במינהלות. סמכתי עליו במאה אחוז וזו הייתה טעות, כי גיל התגלה כהכי בעייתי שיש. אני חייב להסביר שוב: כל הכסף שעשיתי בימי חיי נעלם בבת אחת. זה הרג אותי".
כלומר?
"עברו לי מחשבות על התאבדות, אני מודה. בימים הראשונים הייתי מת מהלך. סבלתי מהתקפי חרדה מטורפים. זו הייתה טראומה איומה באמצע החיים אחרי כל מה שעברתי ועד שהתחלתי להצליח ולהרוויח. פתאום, אחרי חודשיים-שלושה בלי משכורת, אני לגמרי תקוע. כמו עלוב התחלתי לעשות משהו שעד היום אני מודה לאלוהים עליו".
והוא?
"ביום כיפור התפללתי לאלוהים בלילה והרגשתי שאני מקבל תשובה. עברה בי באותם רגעים מחשבה לעשות ברכות לעסקים בימי הולדת תמורת כסף ואחרי שיצא הצום כתבתי בפייסבוק שאני מעוניין להקליט ברכות תמורת תשלום. התחלתי תמורת גרושים, אפילו 50 שקל לברכה, רק לשרוד. שיא העולב, ואני בן אדם מ'ארץ נהדרת', כן? תחשוב מה זה יכול לעשות לאגו".
ברור.
"פתאום אתה מקליט, 'מזל טוב למוסך מושיקו מאשדוד שחוגג 20 שנה'. אמרתי לעצמי, עלוב, לאן הגעת? אבל הכסף והמלחמה היומיומית שנתתי כדי לעבוד, יחד עם החוזה ב'גולסטאר', הצילו אותי. הברכות האלה התפתחו לעבודה יפה, המחיר עלה והיום אני כבר מפרסם עסקים בתעריף הרבה יותר גבוה. אז יצא עוד משהו טוב מכל החוויה הזו ואי אפשר לזלזל בזה. למדתי להתמודד כלכלית ועמדתי על הרגליים בזכות עצמי".
גיל אוליאמפרל מסר בתגובה: "קשה להגיב על אמירות כאלה שהן בגדר הזיה. לא ברור מה הסיבה שבגינה נאמרו הדברים שכן יש עובדות ומסמכים שמראים בדיוק את ההפך, ואת הסכומים והתמיכה הכלכלית שקיבל גם בתקופות שלא עבד שנה שלמה כשהיה מואשם בפרשת ההטרדה, ואם זה לא מספיק גם עורכי הדין שטיפלו בו שולמו על ידי מאחר שלא היה לו כיצד לממן את ההליך. על מנת לשמור על כבודו ככל שניתן אמנע מלחשוף את העובדות האמיתיות".
עד לפתרון הזה נאלץ ברלד לעבור חודשים קשים ובבנק לא נותר לו כסף לשכר דירה. "הייתי אבוד לגמרי, אבל למזלי יש גם אנשים טובים. בעלי הדירה שלי בתל אביב הלכו לקראתי, ספגו ארבעה חודשים ללא תשלום. מה הדבר הכי אירוני בכל התקופה הזאת? לא היה לי שקל לאכול ובכל זאת השמנתי בטירוף. איך שזה קרה, כבר הרגשתי שאני אוכל מכל הבא ליד בגלל הלחץ והמתח. זה חירפן אותי. השמנתי במהירות. ב-2019 עליתי מ-75 קילו ל-130 קילו. לא מאחל לאף אחד דבר כזה. חשבתי למה זה כל כך טראומטי, ויש לזה כמה רבדים. עד שפרצתי ב'בובה של לילה' עברתי תקופות ארוכות בלי כסף כמעט, ממש בלי שקל. הרי היו לי שנים נוראיות בהתחלת הקריירה".
נשמע קשה.
"גרתי בדירה של 500 שקל בחודש, שנראתה כמו מלונה, חדר אופניים מסריח ברחוב קיבוץ גלויות בתל אביב. ככה חייתי מגיל 28 עד גיל 36, שמונה שנים גרועות מאוד, שחורות כלכלית. לא הייתה פרנסה, הייתי מקבל 200 שקל להופעה והולך לבמות בכל מיני חורים מתחת לאדמה. הופעתי בעצם משהו כמו 20 שנה עד שהצלחתי להתחיל באמת להתפרנס, עבדתי כמו חמור, סוס, מה שתרצה. כל דבר לקחתי, רק לשרוד. זה כוח רצון מטורף כי הרי שנים לא עשיתי כסף ופתאום הרווחתי, גם בזכות גיל שכיוון אותי למקומות הנכונים, למשל ל'בובה של לילה'".
ועם הפרשה הזאת אתה חוזר בעצם לנקודת ההתחלה.
"אתה מבין כמה זה מייאש? כל מה שעשיתי נמחק, אחרי שהצלחתי כבר פעם אחת לצאת מהכול. תחשוב שהוא בעצם הפסיק לי את ברז הכסף וגם לקח את כל השאר. הדבר הטוב שיצא מזה? אני יודע עכשיו לחשב כל יום בערך מה נכנס לי. יצאתי מכל החובות. לקחתי קצת הלוואות, אבל הכול שולם. היום אני במצב טוב, מתפרנס יפה".
איך מתאוששים ממכה כזו גם ברמה המנטלית?
"פשוט עובדים כמו לא יודע מה. חייב להגיד שפשוט בא לי משמיים הסוכן ירון ליכטנשטיין (הבעלים של ADD ויוצר "גולסטאר") שלקח אותי כפרויקט. הייתה גם התנהלות משפטית לגבי הכספים שמגיעים לי מהשנים עם גיל, אבל אני לא מאמין שאראה את הכסף. זו עדיין טראומה מטורפת מבחינתי. תחשוב על זה שהבן אדם הכי קרוב אליך הולך כל יום יד ביד איתך - פתאום נוטש".
לגמרי מתאים להגדרה של טראומה.
"זה הדבר הכי גרוע שקרה לי בחיים, אפילו בשורה אחת עם הלינץ' שעברתי עם אבא שלי בימי הצבא. בהתחלה עוד ניסיתי ליצור עם גיל קשר אבל לא הצלחתי".
מה למדת מכל זה?
"מאוד פשוט: היום אני לא מאמין יותר באף בן אדם, חוץ מבהורים שלי ובירון. לפני הפרשה הייתי בן אדם שנותן אמון באנשים".
עכשיו, כשיש לך שוב הכנסות, אתה מבזבז בקלות או שומר יותר?
"איך שהתחלתי להצליח זרקתי די הרבה כסף, לא חישבתי נכון דברים, התנהלתי לא נכון. הוצאתי על בגדים, מסעדות יקרות, חברות שהיו לי, בילויים, מלונות. אבל זה הגיוני אחרי שאתה 18 שנה על הפנים. היום אני כבר לא מבזבז, דווקא כשאני מרוויח סבבה. למדתי".
בהיבט של הקריירה ברלד יכול להרגיש הרבה יותר מסבבה. הוא חלק קבוע מהקאסט של "ארץ נהדרת", יעד נחשק מאוד לרוב הקומיקאים הישראלים ובהחלט סמל סטטוס ישראלי, מריץ מופע סטנד-אפ מצליח שעלה באחרונה מחדש והלו"ז שלו מלא בהופעות לוועדי עובדים. האיש המוזר והבוטה עם ההומור המופרע והנישתי הצליח לייצב עצמו במיינסטרים שלנו באמצעות שילוב של כישרון גדול - שצריך הרבה סבלנות מהסביבה - וחריצות. בימים אלה הוא גם חוזר למשבצת כוכב הדוקו-ריאליטי "גולסטאר מרוקו" שעלתה למסך של HOT ומשודרת ב-HOT REAL, ב-HOT VOD וב-Next TV. "אגיד משהו רציני מהלב, אני ב'ארץ נהדרת' עשר שנים וב'בובה של לילה' 11 שנה, אבל מה שהולך לי עם 'גולסטאר' זה עולם אחר. כשהתוכנית באוויר זה מרגיש כאילו אני כמו ביבי שלא יכול ללכת ברחוב. באים גם מבוגרים, אריתריאים, זקנים, משהו מטורף. פועלים סינים אחי, לא מצחיק?".
מה היה גילוי הערצה הכי מוזר ברחוב?
"יש אנשים שיודעים כל מילה מפרק זה וזה של 'גולסטאר'. צועקים לי דברים ואומרים זה מפרק 28 דקה 14. מצטטים לי את עצמי ואני אפילו לא זוכר שאמרתי. אני גם לא רוצה לצאת פה שוויצר ולעוף על עצמי אלא מציין עובדות. היה בן אדם שעצר את האוטו שלו בכניסה לכביש 6, כשאי אפשר בעצם לעצור, רואה אותי באוטו וצועק, 'יו גולסטאר ברלד'. הוא התקרב עם המכונית שלו כדי לבקש סלפי, ממש חתך אותי".
כל נסיעה כזו, כמו למרוקו, היא לא דבר פשוט לברלד, כי החרדות בוערות מחדש. הוא מספר שכל תזוזה של מיקום במפה, חריגה מסדר היום הרגיל, מעוררת בו את אותם זיכרונות ישנים מהלינץ' שעבר באינתיפאדה השנייה, בשנת 2000. "נסעתי אז עם אבא שלי בכביש בין כפר סבא לפתח תקווה ובאזור ג'לג'וליה יצאו לדעתי מאות שביקשו לתקוף אותנו. קפאתי באוטו, קיבלתי בלוק בפרצוף, השיניים נשברו. את אבא שלי הכו בכל הגוף. זה היה נורא. הייתי בטוח שאנחנו הולכים למות. ומי שהצילו אותנו היו ערבים ישראלים שירו ברובי ציד באוויר. עד היום תמיד אזכור שהגענו לבית החולים וטיפל בנו רופא ערבי, מה שהעלה לי חיוך ראשון באותו יום".
ההמשך היה טראומטי לא פחות והוא נכנס לדיכאון שארך ארבע שנים. "לא יצאתי מהבית. לא שיתפתי פעולה עם הטיפולים. רק הסטנד-אפ הצליח להביא אותי לצאת. הייתי אז חתיך וברור שהדיכאון התבטא גם באוכל. מאז, בעצם, כל תזוזה מחוץ לחיים הרגילים יכולה לערער אותי".
אז איך עם כל המטען הזה נסעת למשל למרוקו?
"גם בארץ יש לי חרדות לגבי שינה ואוכל. גם לא כל חרדה אני יודע להסביר. אם אין לי את האוכל הקבוע שלי או שמעירים לי לגבי האכילה, אני פתאום יכול לקבל עצבים או לחץ כי דברים עולים בי מהעבר. אני צריך את השינה שלי והאוכל שלי והפינה שלי ואם אין - זו בעיה".
דוגמה?
"נגיד כשהייתי בחדר עם ליאור דיין, והוא התחיל לקחת מלא כדורים לחרדות לפני השינה, יש לו לדעתי סביב שישה-שבעה כדורים והוא בולע משהו כל שעתיים, הזיה. הוא גם נוחר, שאלוהים ייקח אותו ואותי. הוא מתעורר ואומר, 'אתה ילד טוב, ברלד אני אוהב אותך', ותוקע לי נחירה. הוא גם כל הזמן דיבר איתי על חרדות ועל זה שכולנו נמות. בחיאת ראבק, עזוב אותי. אני אחרי טסטות של ארבע שעות והוא מתחיל לדבר איתי על המוות".
מה הבעיה עם הערות על אכילה?
"ב'גולסטאר' האחרון הייתי באמצע הארוחה ומוקי אומר לי, 'שמת מספיק אורז', והזיז לי את האורז. ואז הוא אומר, 'אכלת יותר מדי פחמימות', והוציא לי את הלחם באמצע הביס. התעצבנתי מאוד, ואתה יודע מה עשיתי לו בטסטות? גמרתי אותו. אף אחד לא מגיע בטסטות לרמה כזו של עצבים כמוני כי אני שומר את זה לשם במקום להגיב במקום. אמרתי שהוא זמר של שיר אחד".
זה לא נכון. אבל איך הוא הגיב?
"הוא ראה את זה בהשקה והבנתי שהתבאס. בטח עוד יום-יומיים הוא ידבר איתי. שמע, על משה דץ ב'היחידה' התעצבנתי גם ככה. זרק לי משהו כמו, 'די לאכול טונה'. הייתי אז בדיאטה מיוחדת. מרגיז מאוד".
הבנתי שלאחרונה אתה במצב בריאותי מסוכן.
"אני כבר עשר שנים חולה סוכרת סוג 2, לא יודע אם זה גם קשור לטראומה שעברתי, גם כמובן לתזונה הלא-טובה שלי. בשנה האחרונה הגעתי לרמת סוכר גבוהה מאוד ויש כדורים שמאזנים אותי".
מה אומרים הרופאים?
"לקחת את הכדורים ולהוריד כולסטרול. אבל בעיקרון אסור לי כבר להשתולל. אחת הרופאות אמרה לי, אתה יכול למות במקרה כזה עם יותר מדי שטויות. צריך לשמור, אבל לא שומר לגמרי, אבל לא משתולל גם. יש מצב שלא תהיה לי ברירה ואתחיל עם הדיאטה המסריחה עוד פעם כי אצלי זה הכול או כלום".
מצבי קצה?
"חמש פעמים רזיתי 60 קילו בבת אחת ב-13 השנים האחרונות. בכל פעם אני הופך רזה וחתיך, מחזיק שנתיים-שלוש, חוזר לאכול רגיל - ומעלה הכול. פעם אחרונה שבה הייתי רזה הייתה ב-2019. ואז הגיע העניין עם הסוכן והכול עלה מחדש".
זה מגביל אותך במשחק לדמויות של אנשים שמנים בלבד.
"יש לי תובנה אחרת בעניין המשקל. נגיד כשבאתי ל'ארץ נהדרת' כקומיקאי שמן, אז כולם פירגנו, אתה הרי לא מאיים, אוהבים אותך. זה אולי נשמע רדוד אבל אם הייתי בא עכשיו בדור הזה כסטנדאפיסט חתיך היה לוקח לי 20 שנה להצליח. כשמן יפרגנו לי. אם נניח הייתי בא להוליווד, אני בטוח שסיינפלד ודייב שאפל והחברים שלהם היו אומרים, 'דה פאני פט גאי פרום ישראל'".
והקהל?
"לציבור לא אכפת שמן או רזה. אבל שאל את הקולגות והמנהלים בתעשייה והם יגידו לך שמעדיפים אותי שמן, זה לא מאיים עליהם והאגו שלהם ככה מעליי. אם אתה עושה דיאטה יש לך דרבון, מעבר לבריאות, נניח שהבגדים ייראו עליך יפה ותשיג יותר זיונים, כל מה שנלווה למראה טוב. עכשיו אצלי זה הפוך. בסטייט אוף מיינד שלי אם אני מרזה, אני פוגע בעצמי, כי החלום שלי הוא לזיין את העולם כקומיקאי שמן, ברלד השמן. איך אתה תהיה אייקון? רזים יש מיליונים בכל העולם. קומיקאי טוב ישראלי שמן זה אייקון מטורף. אבל אני מבקש מהקוראים לא להקשיב לי. קודם כל הבריאות".
איך אתה מטפל בחרדות היום?
"לא בכדורים, אני מפחד. קורא מלא אושו, פעם הייתי כותב לעצמי יומן כדי לקבל שלווה. אני פורק דרך הקומדיה וכשיש התקף חרדה אני כותב לעצמי דברים מרגיעים".
למה לא ניסית טיפול?
"עניין של תקופות. יש מצב שעוד כמה חודשים אני כן אלך. הייתי כמה פעמים אצל פסיכולוג אבל פחות אהבתי. אני לפחות יודע ממה כל זה בא. הרי בלינץ' ראיתי שאני הולך למות. אני זוכר את ההרגשה הזו ממש גם עכשיו. זו לא הייתה שנייה אחת. 400 איש מסביבי, בג'לג'וליה, ואבא מאבד את ההכרה והם באים אליי ואז היו לי כמה שניות טובות להרגיש שאני מת. אולי מזה נולד הטירוף שלי להצחיק ואולי גם הסוכרת ובטוח שכל החרדות".
מה תגיד על הטענות שעלו במהלך השנים לגבי ההומור וההתנהגות שלך? וולגרי, מיני, בוטה מדי.
"לא אכפת לי מה אומרים ומה הביקורות. אכפת לי רק דבר אחד: לעשות שמחה בלב ובנפש של האנשים. אה, ואני לא רב יותר עם אף אחד בהופעות".
אתה מרגיש חלק אמיתי מ"ארץ נהדרת"? כי התפקידים שלך במערך בדרך כלל מאוד שונים מאלה של האחרים.
"כן, בכל זאת עשר שנים שם ויש לי חברים מהתוכנית ואני גם מרגיש שאני כן ממצה ב'ארץ' את האישיות הקומית שלי וגם הסגנון הפרוע בא לידי ביטוי לפעמים. שמע, אתה שם בקאסט ענק, אז יש שנים שנותנים לך יותר, למשל בתקופת 'מי הוא, אלן דלון?' ויש שנים שפחות. זה לגמרי בסדר".
רני רהב יצא נגד החיקוי שאתה עושה לו.
"התעצבן ממש ואחר כך הבנתי שנרגע. בזמנו הוא התבאס עליי, מדיי וואן! רני אמר שהוא לא כזה שמן, כמו בחיקוי שלו, שטויות. גם לא התבאסתי או נפגעתי ממה שאמר. כשהוא ראה אותי פעם אחת באירוע הוא אמר לי, 'תגיד, מה זה?' אבל לדעתי עבר לו. אם הייתי חבר שלו, הייתי מתבאס שהוא נפגע, אבל אני לא. אז אם אראה אותו ברחוב מחר אשים את המשקפיים ואעשה לו חיקוי קטן".
הוא נולד ב-1976 וגדל ברמת השרון, למד בתיכון ע"ש רוטברג. "אני דיסלקט. עד כיתה י"א החבאתי את זה שאני בקושי יודע לקרוא. הייתי אמן, כל פעם שהיו מבקשים שאקרא, פתאום הייתי צריך לשירותים. למדתי לאט לאט לקרוא אבל במבחנים הייתי חצי כוח ועד היום אני חלש בזה. גם ב'ארץ נהדרת' אני יותר יודע בעל פה מאשר קורא. כולם מסתכלים יותר על הפרומפטר, אני פחות. זה כמו שלעיוור יש חוש מישוש מעולה, אז בעל פה אני מדהים".
בצבא שירת כנהג ומהתקופה הזו הוא זוכר סיפור אחד במיוחד. "הייתי נהג סגלים מיוחדים במשרד ראש הממשלה מ-1995 עד 1998. לפעמים היינו לוקחים הביתה את מכונית החירום, זו עם החלונות המשוריינים. זוכר שבשבת אחת לקחתי את המכונית והמפקד אמר לי, 'רק אם רבין ימות יצטרכו את האוטו ותהיה חייב לחזור'. הייתי בבית, אני צופה ב'אסקימו לימון' ופתאום רואה שירו ברבין. דפקתי טיל לקריה, שמתי צ'קלקה והחזרתי את המכונית, שנדרשה ממש כמה דקות אחרי זה לאירועים. ממש בשנייה האחרונה באתי. זה היה ערב מטורף".
הוא תכף בן 47, ידע כמה מערכות יחסים זוגיות בחייו וזה תקופה ארוכה רווק. "אני כבר פחות מאמין בזוגיות, בדבר הזה שאני קורא לו 'איפה אתה', אין לי כוח. הקונספט הזה פחות מדבר אליי. זה קטע, מדי שנה הייתי אומר לעצמי, 'בטח בשנה הבאה אקבל דודה לזוגיות ולילדים', אבל מה שקורה זה להפך. ממש לא מקנא באחרים עם ילדים והרעש והבלגן והאישה שמתקשרת לשאול כל שנייה למה אתה לא בא. מצד שני, זה די פתטי להיות בגיל 47 לבד, לא?".
לא בהכרח.
"אם הייתי מסתכל על עצמי מהצד, זה לא נראה הכי טוב בעולם, אפילו די מעפן: בן אדם בן 47, שמן ומקריח ולבד, עם חתולים, ולי אין חתולים. לי לא אכפת כל כך, כשאני חושב על זה לעומק, אבל לא יודע איך השכנים למשל רואים אותי. היו לי מערכות יחסים גם כשהייתי שמן וגם רזה, אין בעיה שם בכלל בהיבט הזה. אבל זה מגיע לכאבי ראש וכבר לא נשאר בי כוח".
אולי לא מצאת את האישיות הנכונה?
"תשמע, אני מגיל 20 מחפש. אז בהתחלה מתלהבים, אבל אחרי שעובר זמן זה תמיד על חשבון החופש והלבד. לא מצליח להבין את הדבר הזה של 'איפה אתה?' מה זה עונש? אז מדי פעם מגיעה אליי ידידה, סבבה, להתראות, אבל לא ריבים על מזגן".
מה עם ילדים?
"זה גם קטע, כי אני עדיין לא רוצה. זה אומר שאני בעייתי? לא יודע. נראה לי היום שכיף להיות שעה-שעתיים עם ילדים אבל אחר כך זה כבר מסובך ואני לבטח לא מחדש פה. אני לא רואה את עצמי אבא עכשיו וגם לא עם אישה. הגעתי למסקנה שכל מי שנוגס בי באומץ, אני מקפל אותו מחיי ועושה איקס".
מה זה אומר, נוגס בי באומץ?
"אתה יכול לעשות מול אלף איש את כל מה שאתה רוצה ולהצחיק? לא. אני קיבלתי את האומץ, לעשות קומדיה של משוגע. ניתקתי קשר במהלך השנים עם הרבה חברים כי הרגשתי שאני דופק להם חשבון ולא עושה קטעים מסוימים בסטנד-אפ כי לא נעים לי מבן אדם מסוים או מהמחשבות שלו. היום אני לא רואה בעיניים וזה האושר שלי על הבמה, אבל יש לזה מחיר".
כמה חברים נשארו לך?
"אולי הסוכן שלי ירון ליכנטשטיין וגם דוד ליפשיץ (מיוצרי "ארץ נהדרת") שאני אוהב מאוד. יש פה ושם אבל לא מה שהיה פעם, חברי נפש, חברי ילדות. התנתקתי מכולם עם השנים. הרגשתי שהם מפריעים לי בקומדיה ואני זה שרוצה את הריחוק".
איך היה בגולסטאר יוון עם איאן זירינג, סטיב מ"בוורלי הילס"? הגשמת חלום ילדות?
"אה, ההלמוט הזה? בחיאת ראבק. בן אדם חנון ממש, מתלהב ולא מעניין, סופר-סחי וטרחן. רואים שלא עשה צבא".
