מסלול הקריירה של השחקן אריאן מואייד התנהל בין התפקיד של הגנן העיראקי מוסא מהפקת ברודוויי של "נמר בנגלי בגן החיות של בגדד" (שעליו קיבל מועמדות לפרס הטוני) לבין דמויות קולנועיות ממוצא מזרח תיכוני, כמו אחמד הסורי בדרמה הקומית Arranged, עלי האיראני במותחן הפוליטי "רוזווטר" שביים ג'ון סטיוארט, ריזה האפגני ב"רוק בקסבה" של בארי לוינסון (לצד ביל מאריי ולים לובאני) ואמיר הפלסטיני-ישראלי בדרמת ההתבגרות "אייב". גלריית התפקידים הטלוויזיונית כוללת גם ברנשים ממוצא ערבי כמו פאדי אבו-עובדא ועמאל קינאווי ששולבו ב"חוק וסדר", יוסוף אל-שאמסי ב"אלמנטרי", קיאן פארסה ב"סיפור אהבה" ומוחמד אלוואש ב"מזכירת המדינה". אפשר להבחין בטייפקאסט של השחקן בן ה-41, שנולד באיראן אך גדל בארצות הברית שאליה היגרו הוריו אחרי המהפכה האיסלמית במדינה, אבל בסדרה "להמציא את אנה" של שונדה ריימס הוא מגלם את עורך הדין היהודי-אמריקני טוד ספודק שניהל את משפטה המתוקשר של נוכלת צעירה בשם אנה סורוקין.
"כשעברתי לניו יורק ב-2002 לא תיארתי לעצמי שייצא לי אי פעם לגלם דמות שאינה מאיראן או מהמזרח התיכון. בכל הכנות, לא חשבתי שזה אפשרי. שום דבר בתעשיית הבידור גרם לי לחשוב שזה כיוון מתקבל על הדעת", אומר מואייד בריאיון לקראת עליית הסדרה החדשה של נטפליקס, ומודה שמה שאפשר לו לפרוץ את מגבלות המוצא האתני שלו היא הופעתו בסדרה המצליחה "יורשים" מבית HBO, שבה הוא מגלם את סטואי, המשקיע החלקלק שמשתלב בעסקי משפחת רוי. למרות שאפשר להסיק שלדמות הציניקנית יש שורשים במזרח התיכון כפי שמעיד שם המשפחה של סטואי (חוסייני), אין בהתנהגותה שום דבר שמבדיל בינה לבין כל איש עסקים ערמומי בוול-סטריט, לטוב ולרע. "לפני 'יורשים' תמיד הייתי צריך לדבר במבטא ולגלם דמויות מאיראן, או אפגניסטן, סעודיה וישראל, וברוב המקרים לא היה בהן שום עומק".
6 צפייה בגלריה
"רוב הצופים לא מאמינים ששם המשפחה של סטואי הוא חוסייני, זה לא נראה להם הגיוני". מתוך "יורשים"
(צילום: Peter Kramer/HBO)
ההופעה המוצלחת שלו כסטואי ב"יורשים" קידמה גם את קבלת התפקיד של עו"ד טוד ספודק בדרמה של נטפליקס, שעוסקת בסיפור הלא ייאמן של אנה סורוקין הרוסייה שהייתה מוכרת בחברה הגבוהה כאנה דלווי, והצליחה להתל בכל כרישי וול-סטריט עד שכמעט הצליחה לגייס מיליוני דולרים לפרויקט מופרך, לפני שנתפסה על חם ונשלחה לכלא. "מה שמצחיק זה שכשראיתי את טוד ראיתי לנגד עיניי גבר איראני. המראה שלו בהחלט כזה, ואני חושב שגם צופים איראנים יבחינו בכך. אני חושב שכשאיראנים צופים ב'יורשים' הם מזהים את סטואי כאחד מהם. מצד שני, רוב הצופים לא מאמינים ששם המשפחה של סטואי הוא חוסייני. זה לא נראה להם הגיוני". מואייד מספר כי ריימס, שמאחוריה סדרות מצליחות כמו "האנטומיה של גריי", "סקנדל" ו"ברידג'רטון", העניקה לו את ההזדמנות והדבר היחיד שביקשה בתמורה היה שיגלח את זקנו. "אני מקווה שזה יעזור לפתוח דלתות לאנשים כמוני שלא רוצים להיות תקועים בדמויות מזרח תיכוניות, ולהצליח להיחלץ מהתבניות", הוא אומר, אך מבהיר כי הוא "מאוד רוצה להמשיך לגלם דמויות של איראנים".
"אנשי עסקים חשובים חשו עלבון על מה שעוללה להם אישה בת 25, הם התביישו"
עלילת "להמציא את אנה", המבוססת על סיפור אמיתי, מלווה שתי גיבורות. מחד, העיתונאית ויוויאן קנט (בת דמותה של כתבת "ניו יורק מגזין", ג'סיקה פרסלר) שאותה מגלמת אנה קלומסקי, ומאידך, מושא התחקיר שלה - רוזנת גרמנייה בשם אנה דלווי, שהתגלתה כנוכלת ערמומית ורבת תושייה ממוצא רוסי בשם אנה סורוקין. ג'וליה גרנר, הכוכבת העולה מ"אוזרק" (שהיא בעצמה בת לאם ישראלית, הבדרנית תמי גינגולד), מגלמת את הצעירה בת ה-25 שהיגרה לניו יורק כדי לעשות זאת בגדול בלי כסף בחשבון הבנק, אבל עם המון תמונות נכונות בחשבון האינסטגרם. מתברר שזה לא פחות חשוב כדי להצליח בעסקים - בעזרת הפעילות שלה ברשתות החברתיות היא הצליחה ליצור לעצמה רשת של מכרים בעולם האמיתי. אנשים רבי עוצמה שנהנו מחברתה של המשפיענית האנרגטית והלבושה כהלכה הרעיפו עליה ארוחות במסעדות יוקרה ובקבוקי שמפניה יקרים, ואף הראו נכונות להשקיע עשרות מיליוני דולרים במיזם בילוי אמנותי שהגתה. הם שקלו זאת עד שחיובי האשראי שלה לא עברו, גם לא העברות הכספים שהבטיחה מהבנק של אבא.
6 צפייה בגלריה
"כשראיתי את טוד גם אני ראיתי לנגד עיניי גבר איראני". עו"ד טוד ספודק ואנה דלווי
(צילום: AP)
"כמו אנה גם אני מהגר, כך שאנחנו חולקים את הדחף הזה להצליח בארצות הברית", מסביר מואייד את החיבור שלו לדמות המורכבת והחמקמקה של אנה, "בדרך כלל אנחנו עושים זאת בדרך הגונה ולא הרסנית, אבל יש לנו כאן מישהי ששום דבר מזה לא עניין אותה, היא רוצה להצליח רק לשם ההצלחה עצמה. וזה הדבר שהתחברתי אליו בדמות שלה. הרעב שלה, אני יכול להזדהות איתו. אני חושב שגם לטוד יש את אותו הרעב, וזה די מדהים. כולם מנסים לטפס מעלה בסולם כלשהו כדי להוכיח לעולם שהם מישהו, וכך גם במקרה של טוד, שלא מעניין אותו אם אנה דוברת אמת או לא. כל שהוא מכוון אליו זה לנהל את התיק שלה כדי לקדם את עצמו. הוא מבין שהיא נוכלת, אבל בו זמנית הוא איש משפחה ואכפת לו ממנה, והוא יודע שאין אף אחד אחר שידאג לה. וזה משהו שנגע בי".
עם כל ההבנה, קשה מאוד לאהוב את אנה עם הבוגדנות ונכלוליות שלה. איך אתה מגיב אליה רגשית?
"קשה לענות מה אני חש כלפי אנה כיוון שמדובר בדמות אמיתית של בן אדם שקיים במציאות. יש בה משהו שאני מאוד סולד ממנו, כשהיא מנסה להיות גלויה באופן בוטה, ואני לא מוצא את זה מועיל בשום צורה. אבל יש בה גם משהו שאני אוהב וזה שהיא משחקת את המשחק עם הגברים האלה במגרש המשחקים שלהם. זה אותו משחק בדיוק. כל אחד מהם בא עם מצג שווא משלו. חוץ מזה אני אוהב אותה בגלל הדרך שבה היא מתנהלת בעולם, וגם כששואלים עליה את שונדה ואת ג'וליה שפגשו אותה באופן אישי - הן מבטאות חיבה כלפיה. טוד עצמו סיפר לי שהיא מתקשרת אליו מהכלא עשר פעמים ביום. אז זה מוזר, אבל אפשר להבין איך מישהי אטרקטיבית כזו תיכנס לחייך".
6 צפייה בגלריה
"אפשר להבין איך מישהי אטרקטיבית כזו תיכנס לחייך". ג'וליה גארנר מתוך "להמציא את אנה"
(צילום: באדיבות נטפליקס)
מה שמפתיע הוא האופן שבו אישה צעירה חסרת כל מצליחה לתמרן את אנשי העסקים המנוסים ביותר במנהטן, בעולם שנשלט לכאורה על ידי גברים כוחניים.
"הסדרה מבטאת היטב איך איש עסקים הולך כל יום למשרד, עובד על קידום כל מיני הצעות בולשיט, ואז הוא משיג מימון של 50 מיליון דולר והזמן עובר. ואילו במקרה הזה פתאום קורה משהו חדש - אנה לא הלכה לפי הספר ולמרות זאת היא הייתה במרחק של כמה חתימות מלהשיג מימון לפרויקט שלה. ואז פתאום היא מצאה את עצמה מסובכת בפלילים. זה קרה כי אנשים חשובים מאחורי הקלעים של עולם העסקים חשו עלבון על מה שהיא עוללה להם - והעובדה שהיא הייתה רק בת 25 זו בושה גדולה - ולכן התגובה הייתה לתבוע אותה ולכלוא אותה. מצד שני, אחרי שקראתי את התחקיר שלוש או ארבע פעמים, זה הדהים אותי שיש גם אנשים שקיוו שהיא תתחמק מזה בלי עונש בגלל ההיבטים החברתיים של ההתרסה שלה. כי הם מסתכלים על גורדי השחקים האלה במנהטן ויודעים שהאנשים שיושבים שם למעלה עשו דברים נוראים הרבה יותר ויצאו מזה ללא רבב".
אנה דלווי ניסתה לקחת את המעלית המהירה למשרדים בקומות העליונות של אותם בניינים גבוהים, אבל כולנו נושאים עינינו אליהם. בין אם מתוך שאיפה להגיע לשם אי פעם בחיים, או כדי להציץ לשגרת חייהם של אלו שעובדים שם. מהזווית הזאת יש אחדות בין "להמציא את אנה" ו"יורשים" שחודרת למציאות של משפחת רוי מהאלפיון העליון, התככים והמזימות והדברים הנוראיים שהם מעוללים אחד לשני בחסות המיליארדים הרבה שברשותם.
"להמציא את אנה" – טריילר
(באדיבות נטפליקס)
הפערים הסוציו-אקונומיים הולכים ומתרחבים מאז תחילת המאה הקודמת, ולדבריו זה המקור למשיכה שלנו. "אני חושב שמעמדות בחברה זה נושא שמעסיק אותנו. דרך הרשתות החברתיות אנחנו נחשפים יותר לעולם של 'יורשים', של האנשים העשירים ביותר בעולם. אנחנו זוכים להציץ לחיים שלהם ולראות איך הדברים באמת עובדים בחיים האישיים שלהם. אני חושב שהמחמאה הכי גדולה שקיבלתי על 'יורשים' זה שאנשים אמרו לי, 'אנחנו לא רוצים להיות כל כך עשירים'. זה ההישג הכי גדול של הסדרה שלנו. אני חושב שזה שאנחנו כל כך רחוקים מדרך החיים הזאת.. זה מעניין מתוך המעמד שלנו לגלות על זה יותר. אנה דלווי היא בדיוק תוצר של התופעה הזאת, וגם טוד. הם גדלו במעמד ביניים וצריכים לטפס במעלה הסולם המעמדי כדי להגיע לפסגה - ואז הם מנסים להילחם על זה. הסוגייה המעמדית מאוד מסקרנת את כולנו ומשום מה אנחנו רוצים לדעת עוד ועוד על המעמד העליון".
"ברור לי שאנה חזתה את הכול, אפילו את זה שאתה ואני נדבר על הסיפור שלה בריאיון"
בתור שחקן שחלק מעבודתו זה נראות ציבורית, מואייד, נשוי ואב לשתיים, נדרש לקיים פעילות ברשתות החברתיות, ממש כמו אנה דלווי. אולם בעוד שהיא בנתה חיים דמיוניים עבורה ובעיקר עבור אחרים כמצג שווא וירטואלי, מואייד מעיד שמבחינתו מדובר בעול. "זה מתיש וזה תובע ממך התעסקויות שוליות. אבל זה משהו שהתעצם והכריע אותנו, וזה גרוע עבורי כמו לכל אחד אחר", הוא מודה, "אני בודק את הרשתות החברתיות ובוחן מדי פעם את הפוסטים שמפרסמים אחרים. כולנו חושפים את חוסר הביטחון שלנו ברשת ובו בזמן מנסים להסוות את הרגשות הללו. כולנו מציגים את הפסאדה הזאת בציבור. מי לא משקר קצת באינסטגרם? מי לא מוסיף פילטרים? אני חושב שזה מגיע ממקום של חוסר ביטחון עמוק ופחד, כאילו שמי שאנחנו באמת זה לא מספיק. אז זה מתיש, במיוחד אם אתה דמות ציבורית".
6 צפייה בגלריה
"אנה דלווי היא תוצר של הסקרנות כלפי אנשים עשירים, וגם טוד". מואייד מתוך "להמציא את אנה"
(צילום: באדיבות נטפליקס)
הסדרה מביאה איתה אזהרה חמורה בנוגע לדרך שבה תפיסת המציאות שלנו משתנה בהתאם לרשתות החברתיות.
"כאב לילדות אני כל הזמן צריך להיזהר כמה אני חושף בחוץ. אתה צריך לנווט דרך כל כך הרבה דברים. המילה הכתובה הייתה שם אלפי שנים, ועכשיו תוך חמש-שש שנים פתאום כולנו שולטים ברשתות החברתיות ומי יודע מה ההשלכות ארוכות הטווח של זה. אנחנו אובססיבים בנוגע לרעיון של שיתוף תכנים וגריפת לייקים ולהיות מובחנים בפומבי, וזה אחד הדברים ששונדה עושה יפה - היא מדגישה שמה שנמצא שם בחוץ לא בהכרח משקף את האמת. אני חושב שזה מזהיר בנוגע לידע שלנו. אם משקיע בוול-סטריט מגיע לפגישה עם אנה על סמך הרושם שקיבל מעמוד האינסטגרם שלה, אז ברור שמדובר ברושם מוטעה. הוא חושב לעצמו שהיא מכירה את האנשים הנכונים ואת החוגים החברתיים הנכונים, והיא ניצלה את זה במיומנות גדולה. אבל בסוף כשהיא בכלא, אחרי שהיא השיגה מה שהיא רוצה והתפרסמה, היא פתאום פורצת בדמעות ומבקשת לא להיות לבד בחיים האמיתיים".
הסיפור המדהים של אנה סורוקין, שנעצרה ב-2018 בחשד להונאה ונגזר עליה עונש מאסר ארוך (היום היא נמצאת ברשות משטרת ההגירה האמריקנית כמועמדת לגירוש), משך את תשומת ליבם של רבים, וכפי שהסדרה מנסה להראות - הוא כולל לא מעט אנשים שהרוויחו ממנו. הכתבת ג'סיקה פרסלר קודמה ב"ניו יורק מגזין", ומנגד, רייצ'ל ויליאמס שהייתה חברתה של אנה ונכנסה לחובות עצומים בגללה כתבה מאמר משלה במגזין "ואניטי פייר". כשנציגי נטפליקס הציעו לסורוקין לעבד את הסיפור לסדרה, הם שילמו לה סכום של 140 אלף דולר (הבנקים שהונו על ידה הסתערו עליו, כמתבקש), ובמקביל HBO רכשו את הזכויות על הגרסה של ויליאמס, שתעובד למסך על ידי לינה דנהאם. כך נראה שכולם מנסים להרוויח בסחרחרה המטורפת הזאת, וכך גם עו"ד ספודק האמיתי, שבוודאי זכה לתוספת נאה של קליינטים בעקבות הפרשה ויזכה לפרסום חינם גם מהדמות שלו, כפי שמואייד מגלם אותה על המסך הקטן.
6 צפייה בגלריה
"אולי אני אמור לגבות ממנו 10 אחוז מהרווחים העתידיים שלו?". מואייד בדמותו של עו"ד טוד ספודק מתוך "להמציא את אנה"
(צילום: באדיבות נטפליקס)
"אולי אני אמור לגבות ממנו 10 אחוז מהרווחים העתידיים שלו? לא חשבתי על זה", מתלוצץ מואייד בתשובה לשאלה אם הוא עצמו לא מרגיש מנוצל לצרכי קידום עסקים בעולם האמיתי. "מה שכן, ברור לי שאנה חזתה את הכול - אפילו את זה שאתה ואני נדבר על הסיפור שלה בריאיון. כל המסמכים מעידים על כך שהיא רצתה שמישהו יגלם אותה בסרט. גם טוד ראה את העניין של התקשורת במקרה וזה גרם לו להתלהבות יתרה, במקום לפרסם מודעות זולות לשירותים המשפטיים שלו. מי יודע, אולי עוד תופק סדרת דרמה משפטית שתיקרא 'ספודק'. בסוף, טוד וכל שאר הדמויות חיפשו דרך להרוויח מהסיטואציה, ממש כמו אנה".
