האנשים שמכורים לג'יין אוסטן בכלל ול"גאווה ודעה קדומה" בפרט (ואתם יודעים מי אתם) לעולם לא ישכחו את הסצנה שבה קולין פירת', מר דארסי הנצחי, עולה מהבריכה בחצר שלו כמו ונוס מהים, כשהוא לבוש בחולצה לבנה ורטובה. העיבוד הטלוויזיוני החדש יחסית לספר אחר של אוסטן, "סנדיטון" (ששודר מעבר לים ב-2019 והגיע אתמול, א', ל-HOT), לא מפספס הזדמנות למחווה נועזת לאותה הסצנה. סידני פארקר (בגילומו של החתיך תיאו ג'יימס), עולה מהים בעירום מלא ונועז, שלא לומר מוחפץ, מול עינייה המשתאות של שרלוט הייווד (רוז ויליאמס), הגיבורה הקלאסית של אוסטן, זו תמונה שתיצרב על הרשתית שלה לנצח נצחים. ואם צריך לסכם את "סנדיטון" במשפט אחד, הסצנה הזאת מדגימה אותו היטב: בוטה יותר, סקסי יותר ומנסה למצוא את שביל הזהב בין הרוח האוסטנית לרוח הזמן הנוכחית.
"סנדיטון" – טריילר
"סנדיטון" הוא הרומן השביעי והאחרון שאוסטן כתבה לפני שהלכה לעולם שכולו טוב בגיל 41, ממחלה שהמומחים עדיין לא סגורים לגביה. למעשה הוא אפילו לא היה ספרה השלם האחרון, מאחר והיא סיימה לכתוב רק 11 פרקים מתוכו, שכוללים העמדה של הדמויות וסקירה כללית של הלוקיישן בו מתרחשת העלילה.
אוסטן החלושה והתשושה בראה לעצמה אתר מרפא הסמוך לים, מעין ריזורט שאליו מגיעה אצולת בריטניה כדי להרגיש טוב יותר. היא ליטשה את דמות הגיבורה שלה, שרלוט - נערה דעתנית, רוח חופשייה, שמתארחת אצל משפחת פארקר באתר הנופש המתהווה שיזם ראש המשפחה, טום. היא גם ציירה את הגיבור, סידני, אחיו של טום - גבר סרבן חתונות, בעל ביטחון עצמי, כריזמטי ודעתן אף הוא, כיאה למסורת (ובדומה לדוכס האהוב מ"ברידג'רטון"). שרלוט וסידני, יודע כל מי שבקיא באוסטניזם, אמורים לעבור תלאות רבות הקשורות בהבדלי מעמדות, בחוקים חברתיים נוקשים, קשיי תקשורת ושאר מרעין בישין עד שיגיעו לאיחוד הנכסף.
הרצון לעבד את הסיפור לסדרה נתקל כמובן בקושי הראשוני - הסיפור אינו קיים. לשם כך נקרא לדגל אנדרו דיוויס, שידוע בעיקר כיוצר "בית הקלפים" אבל גם היה האחראי לעיבודים של שני ספרים נוספים של אוסטן לסדרות טלוויזיה - "תבונה ורגישות" (2008) ו"גאווה ודעה קדומה" הממכרת (1995). את 11 הפרקים הקיימים הוא שכתב לחצי שעה מהפרק הראשון בסדרה. עבור שאר הפרקים גייס אנדרו את הבקיאות שלו בכתבי אוסטן והניסיון מהעיבודים הקודמים, ובעצם כתב את עלילת הספר הלא קיימת.
התוצאה היא מעין גרסה ברידג'רטונית לסגנון של אוסטן, אדפטציה שניכרת בפרטים כמו יחסי גילוי עריות בין אח ואחות (חורגים), דמויות שמופיעות ברומן המקורי אך ללא הקשר המיני המטריד; סצנת סקס ידני ברורה למדי בין שתי דמויות, שדיוויס הרשה לעצמו לפרשן מתוך הכתוב במקור; סצנת העירום המלא המוזכרת לעיל ושאר דוגמאות שהרתיחו את דמם של חברי הכת האוסטנית, כשבראשן ניתן להציב - זהירות, סוג של ספוילר - את הסיום הלא מספק והלחלוטין לא אוסטני שחתם את הסדרה, ועורר זעם בקרב המעריצים. דווקא הדמות כהת העור של ג'ורג'יה לאמב (קריסטל קלארק), יורשת מהודו המערבית שמגיעה עם נדוניה נאה והופכת למטרת חיזור, נראית כמו עוד גיוון נטפליקסאי גזעי אבל דווקא קיימת ברומן המקורי (בחירה פרוגרסיבית למדי של אוסטן), ולמעשה היא הדמות השחורה היחידה בכל הרומנים שלה.
"סנדיטון", שעלתה לראשונה ב-ITV הבריטית ב-2019, סבלה תקופת מה מסירוב של המפיקים לתת אור ירוק לעונה שנייה ורק לאחר קמפיין צופים היא שינתה את דעתה. מי שכבר הודיע שייעדר מהעונה הבאה הוא ג'יימס (אם כבר לעשות מהלך דוכסי - אז עד הסוף), מה שאומר ששרלוט הייווד תיאלץ למצוא לעצמה מושא אהבה חדש ואולי קצת יותר ראוי, בהתחשב בסיום העונה הראשונה. הדרישה לעונה נוספת מבהירה שלמרות הפרשנויות והחרויות שלקח לעצמו דיוויס, הוא עדיין הצליח ליצור דרמה תקופתית עם תלבושות מדויקות לעילא ועלילה שעומדת בתקן האוסטני ומספקת אסקפיזם בגוון פמיניסטי, ורומנטיקה מאופקת ולוהטת בו זמנית.
