אם היה צריך לתאר את פני המוזיקה הישראלית ב-2023 בלתי אפשרי לתאר את התקופה בלי להתייחס למכת הבולענים המוזיקליים שמאיימת לשאוב את הקהל ולפלוט אותם כמה עשורים אחורה. הרצון למלא אולמות ולזכות באהבה של קהל בהופעה חיה לא פסח על ז'אנרים מסוימים, ואחרי איחודים וסולחות שנדמו לבלתי אפשריות בגזרת חמות למדי כמו זו בהיפ-הופ (שב"ק ס', סאבלימינל והצל), בפופ וברוק (הדורבנים וברוש עם אריאל זילבר), הגיע תורם של פקידי הפופ - אתניקס. אחרי שהוציאו את הכביסה המלוכלכת לעיני כל ישראל, עם תביעות בשווי מיליונים ומריבות מקצועיות ששודרו בטלוויזיה ותועדו בעיתונים - נרגעו הרוחות ואיתן כנראה גם העניין. ומה מצטלם יותר טוב מסולחה מתוקשרת? איחוד מוזיקלי על במה כנגד כל הסיכויים.
אתניקס מבצעים את "ציפור מדבר", "שיר ישן" ו"תותים" במופע האיחוד בהאנגר 11
אתניקס הוקמה באמצע שנות ה-80 כהמשך של להקת מוסקבה, בהנהגתם של הסולן זאב נחמה והקלידן תמיר קליסקי. הם התחילו בהליקון, שם רוני בראון ידע לזהות את הכישרון והלך איתם הכי רחוק מהמחאה של מוסקבה, מה שהוליד את אלבום הבכורה שנשא את שמם, ואפילו שבהתחלה "לא ממש ידעו איך לאכול אותם", כפי שנחמה העיד בעצמו בריאיון ב"ידיעות אחרונות" מלפני כשנתיים, הפריצה הגיעה בתחילת שנות ה-90 ואתניקס זכתה להביא להיטים רבים לפסגות המצעדים.
עוד במדור מוזיקה:
וככה לתוך הניינטיז אתניקס הוציאה אלבום כמעט בכל שנה. שני האלבומים הבאים ("מסאלה" ו"יללת תן") היו גם הם חגיגה של פופ טהור, אפילו אם הובילו אותו חבורה קצת שונה בנוף של אנשים שלבושים בחולצות מכופתרות בתוך המכנסיים ושיערם מסורק לאחור, 'פקידים' כאמור, שהתיכו לתוך הנוסחתיות המצליחה שלהם גם מוזיקה ים-תיכונית וזכו באהבת הקהל. לקראת סוף המילניום כשהיה נדמה שהם כבר גיבשו את הקטע שלהם, ועמדו איתנים מול המלחמה בלהקות הרוק, המציאו את עצמם מחדש עם גוונים של מוזיקת דאנס (כולל שיתופי פעולה עם עופר ניסים) וכמובן האלבום המשותף עם אייל גולן שאותו הם גילו. זה עבד להם גם לתוך שנות ה-2000, אבל אחר כך באה דעיכה וגם החיקוי הבלתי נשכח של טל פרידמן לנחמה בארץ נהדרת. עד שלפני שש שנים, אחרי השנים היפות, צפו כל הבעיות.
בספטמבר 2016, לאחר כשלושה עשורים של פעילות, פרץ סכסוך בין חברי הלהקה. אתניקס בהנהגת נחמה הגישה תביעה כספית בשווי מיליוני שקלים נגד קליסקי, בטענה שהוא פגע במוניטין של הלהקה בפרסומים שונים בתקשורת והסב לה נזקים כספיים. קליסקי הגיב בתביעה משלו, שבה ביקש להוציא צו מניעה זמני שיאסור להשעותו מההרכב, אך ללא הצלחה. אתניקס המשיכה לפעול בלי קליסקי אבל הוצאת הכביסה המלוכלכת לא עשתה טוב ללהקה שהייתה מהמצליחות בארץ. הריב המשפטי נמשך לעיני התקשורת והמצלמות והלהקה המשיכה להתקיים תחת שמה ללא הקלידן ואחד ממייסדיה.
זה לקח קצת זמן, אבל בסוף גם אתניקס המפולגת מצאה את הדרך לעבוד יחד. כשחבריה שמים מאחוריהם ריבים ישנים עלו חברי הלהקה ובראשם המייסדים - זאב נחמה ותמיר קליסקי אמש (שבת) על הבמה בהאנגר 11 בתל אביב, כשבקהל המעריצים הוותיקים שכנראה היו בני נוער בשיא הצלחת הלהקה והתבגרו יחד איתה. עוד לפני שההופעה התחילה, האווירה באולם הייתה נוסטלגית-משהו, אולי מדי - המופע שהתקיים בישיבה נערך לצד שולחנות ארוכים שעליהם מפות קטיפה שחורה, בדוכני המזון הוגשו צ'יפס וקטשופ מתוך בקבוקי פלסטיק שקופים, שהזכירו אולם אירועים משנות ה-80 ולא הופעה בשנת 2023.
גם אם הקהל והמבקרים לא תמיד ידעו איך לאכול אותם, אתניקס הייתה ונשארה מכונת להיטים. לא פלא שהשירים שלהם מככבים בכל חתונה - הם קליטים, מרקידים ומייצגים משהו מאוד מקומי. את הערב הם פתחו ב"קטורנה מסאלה", מהשירים החזקים שלהם, אולם את שירתה של זהבה בןביצע נחמה בעצמו - אך לא הצליח להתעלות על המקור. הם גם השתדלו לשמור על האנרגיות הגבוהות דרך ביצוע רצוף של להיטיהם המוקדמים - "כתם הפרי" ו"שיר ישן" הסיפוריים, "מחר אני בבית" ו"ציפור מדבר". הקהל מכיר כמובן את כולם. משעשע שנחמה הבטיח הפתעות באירוע שעבר בצורה צפויה ומתוכננת למדי, אבל הקהל שציפה לשמוע את מיטב הלהיטים בלי שטיקים, כמו תקליט שמתנגן ברצף, היה מרוצה.
"תעשו הרבה כבוד לתמיר קליסקי על הבמה", נחמה הפציר באורחים של האירוע, וגם דאג להתייחס אליו בקצרה בין השירים עם שינויים קטנים של המילים. "חוזר אלייך שוב, תמיר חזר אלינו", הוא השתעשע בביצוע של "במכונית", כשהוא מתייחס לעובדה שהשניים חוגגים יחד 37 שנים על הבמה, כאילו לא היו מריבות ופרידות מעולם. קליסקי לעומת נחמה, לא אמר מילה לאורך כל הערב, הוא רק נצמד לתפקידיו על הקלידים וברגע קצר במיוחד ויחיד השניים עמדו זה לצד זה והתחבקו.
מלבד זה הם ממש לא באו לדבר - הם באו לנגן, ויחד הם ירו את הלהיטים שלהם בצרורות בזה אחרי זה, בצורה שעלולה להיראות מעט מלאכותית. אבל לקהל לא אכפת, הם רוקדים, נהנים, רק השולחנות הארוכים מפריעים להם להתקדם לעבר הבמה ובשלב מסוים אנשים אפילו עלו על הכיסאות כדי לתפוס זווית ראייה טובה יותר. שמח. נחמה העניק ביצועים קוליים טובים לכל השירים, וכמעט ולא דילג גם על תפקידי השירה הגבוהים. כשקולו התעייף (פיזית הוא לא מפסיק לטייל לרוחב הבמה ובשיא המופע הוא גם קפץ) הוא פשוט הושיט את המיקרופון לקהל. אפילו שהנוכחות שלו על הבמה תמיד הייתה קצת שונה בנוף נחמה התקבל באהבה.
בשיא הערב הם ביצעו את השירים שכתב נחמה והלחין יחד עם קליסקי לאייל גולן: "יפה שלי", "לב של גבר", "צאי אל החלון" וגם "יהלום", בשיתוף פעולה המשמעותי בהתפתחות הקריירה של הזמר ושל הלהקה, יחד ובנפרד. הקהל שמח מאוד לחגוג את ההצלחה האדירה של השירים שהם חתומים עליהם. משעשע לגלות שבליינאפ הדחוס מופיעים גם השירים שקליסקי ונחמה כתבו על כסף, בהם "דינרוס" ו"שקלים" של גולן, כשברגע המלחמה הכספית בין שניהם ששכחה רק לאחרונה, אולי ברקע המופע הרווחי.
קשה להתעלם מהעובדה שאין הרבה צעירים בקהל - הם ספורים ונטעמים בין יתר האורחים, זאת על אף שניכר כי הלהקה מנסה להגיע לקהל צעיר יותר - כשלפני שלושה חודשים בלבד אף הצטרפו לטיקטוק. קשה קצת לדמיין מה עתידה של אתניקס בלי קהל חדש, והאם לאותם השירים - הישנים והחדשים, יש עתיד על הבמות בהופעות חיות ולא רק בלהיטים שמבליחים במהלך שמחות ואירועים משפחתיים. לא פלא שאת "ב.מ.וו שחורה" אפשר לשמוע בכל חתונה.
אקורד הסיום של מופע האיחוד היה קצת מבולבל, כשדי-ג'יי נדב שפילמן התלווה לחברי הלהקה בניסיון להפוך את ההדרן למסיבת דאנס קצרה. כך השיר "כי החיים כל כך יפים" זכה לביצוע שונה במהותו מהמקור. בניסיון להיות חדשניים הם הצליחו קצת לאבד את הקהל שהגיע כדי לשמוע גרסאות זהות ואחידות ללהיטים המוכרים מלפני שלושה עשורים, ולא ממש ידע איך לאכול את עדכון הגרסה המוזיקלי שכשל.
את ההופעה הם קינחו בביצועים המתבקשים לשני הלהיטים הגדולים ביותר שלהם - "תותים" וכמובן "ג'סיקה", שיר שמנהל חיים משל עצמו ברחבי מלונות קלאב מד מעבר לים. "לא תקבלו פה שום הצהרה פוליטית, אבל המסר הוא שמה שתמיר ואני עשינו זו אהבת חינם. צריך גם לדעת להשלים ולוותר על האגו", סיכם נחמה את ערב האיחוד של הלהקה בשלמותה, והכריז כי יחד עם תמיר הם עובדים על אלבום חדש. בשלב זה, כש"רק האהבה תנצח" התנגן, היו כבר בין המעריצים שאספו את חפציהם וברחו החוצה לגשם. הם הרי כבר קיבלו את מה שהם קיוו לו - מסה מרוכזת של השירים הגדולים מתחילת הניינטיז. האם הם יאזינו לאלבום החדש? קשה לנחש, אבל הם בטח יגבירו את הווליום בפעם הבאה ש"תותים" יתנגן ברדיו.
