כמה שבועות אל תוך הפקת "תוכנית הבוקר", הסדרה שהוכתרה כפרויקט ההשקה של אפל TV פלוס, נפל דבר באמריקה: מאט לאואר, כוכב תוכניות הבוקר האמריקני, פוטר בעקבות עדויות על התנהגות מינית בלתי הולמת. העלילה של "תוכנית הבוקר" היתה אמורה לסוב סביב הפוליטיקה מאחורי הקלעים של תוכניות הבוקר והתסריטאי ג'יי קרסון היה אמור להוביל אותה, אבל בחלונות הגבוהים החליטו שהעלילה שהמציאות מספקת מעניינת אותם יותר. קרסון הוחלף בתסריטאית קרי ארין שלקחה את המושכות, והעונה הראשונה נעה סביב הפיטורים של מיץ' (סטיב קארל), מגיש תוכנית בוקר אהוב ברשת UBA הפיקטיבית. העונה, שהתחילה בג'עג'וע, הלכה והתפקסה והסתיימה בשלושה פרקים מצוינים, ששיקפו את המורכבות בסיטואציה החדשה שהתהוותה בתעשיית הטלוויזיה, כמו גם בעולם כולו. למרבה הפליאה, "תוכנית הבוקר" אפילו הצליחה להמחיש אספקט חדש של הדיון, כשהעלתה את השאלה מה חלקם של היודעים והשותקים – הנשים והגברים – בהנצחת העוול.
"תוכנית הבוקר" עונה 2 – טריילר
כשהקורונה הגיעה לחיינו, העונה השנייה של "תוכנית הבוקר" כבר הייתה מפוצחת ברמת הסצנות, ואז קיבלה ארין טלפון מבכיר בחברה שביקש ממנה לשלב את המגפה בעונה. זה לקח לה יום אחד של התנגדות עד שהיא הבינה שאין לה ברירה, היא לא יכולה להתעלם מהקורונה כשהגיבורים שלה עובדים בסיקור חדשות, וכשעיקר גאוותה היא ההתחייבות שלה להציף סוגיות אקטואליות אפילו בזמן שהן מתרחשות. הצילומים, שהחלו זמן קצר לפני פרוץ המגפה והופסקו כדי לחשב מסלול מחדש, אפשרו לכותבים לשכתב את הפרקים ולהפוך את הנגיף לכוכב הנוסף של העונה השנייה. השחקנים, ממש כמו הדמויות שהם גילמו בסדרה, התמודדו עם חוסר הוודאות בנוגע להתמודדות עם האיום החדש.
העונה החדשה של "תוכנית הבוקר" כבר מגיעה עם המוניטין – הלא בהכרח מוצלח – של העונה הראשונה. אבל, בפרפראזה על לימור מ"רק בישראל", כשהציפיות נמוכות אפשר רק להתאכזב לטובה. הלחץ על "תוכנית הבוקר" (שפרק חדש שלה ישודר מדי יום ו') לתפוס את מקומה כדרמת הדגל (היקרה מאוד) של אפל TV פלוס ירד בעקבות כניסתה של "טד לאסו" לזירה. הסדרה הקומית של ג'ייסון סודייקיס הציבה את החברה על מפת הסטרימינג, מה שאפשר ל"תוכנית הבוקר" להיות מה שהייתה בעונה הראשונה: דרמה סבונית מושקעת מאוד עם אפיל של ג'אנק איכותי, שמנסה להגיד כמה דברים על החיים, על תעשיית הטלוויזיה ועל המציאות שאנחנו חיים בה ממש עכשיו. לא תמיד היא מצליחה, אבל אין ספק שהניסיון מבדר מאוד - ועם הסטאר קוואליטי שמגיע איתו, אי אפשר להתווכח.
הפרק הראשון נפתח בנקודה שבה עזבנו את הסדרה בסוף העונה הראשונה, ואז מדלג קדימה. אלכס (ג'ניפר אניסטון) עזבה את התוכנית ברעש גדול; ברדלי (ריס ווית'רספון) נשארה, צבעה את השיער לבלונד (כלומר הפסיקה להשתמש בפאה הברונטית מהעונה הקודמת) בתקווה שהורדת הראש תביא לה את הקידום לחדשות האמיתיות, ומגישה את תוכנית הבוקר עם מגיש חדש לצידה, אריק (חסן מינאג'); מיץ' מלקק את הפצעים שלו באיטליה, וקורי (בילי קרודופ, הדבר הטוב באמת שהביאה לעולם "תוכנית הבוקר", אם כי העונה הזאת קצת מקהה את הנכלוליות המקסימה שלו), למרות שפוטר בסוף העונה הקודמת, חזר באורח פלא ואף מונה למנהל חטיבת החדשות. הרייטינג המדשדש את התוכנית מביא אותו משום מה למסקנה אחת: אלכס, שיושבת בבקתה במיין וכותבת את הזיכרונות שלה, צריכה לחזור להגיש את התוכנית. תנו לזה זמן, זה בהחלט נהיה יותר מוזר.
אחרי שעונת MeToo סיימה את תפקידה מתפנה "תוכנית הבוקר" לעיסוק בסוגיות חברתיות רלוונטיות אחרות. תרבות הביטול, גזענות, סביבת עבודה רעילה, כולן שם. כדי לחזק את השורות התווספו כמה דמויות חדשות, בין היתר לורה פטרסון, שתגלם ג'וליאנה מרגוליס ("האישה הטובה"), עיתונאית לסבית שהוצאה מהארון בשנות ה-90, פוטרה עקב הנטייה המינית שלה ופילסה את דרכה חזרה אל התעשייה, שתשמש כמנטורית לבראדלי. הנכונות של בראדלי להתפשר כדי להתקדם (היא רוקדת בקליפ לרגל השנה החדשה רק כדי לגלות ששוב מישהו קודם על חשבונה) וטריפ האגו שהיא מפתחת רומז שהיא כבר לא האידיאליסטית הכמעט מגוחכת מהעונה הקודמת, ושהיא לא מחוסנת כנגד נגעי התעשייה, מה שאמור להעניק לה קצת עומק. אניסטון, אגב, עדיין מתקשה להנפיק יותר מהבעה אחת.
בדומה לעונה הקודמת, הדמויות של "תוכנית הבוקר" עדיין לא עגולות ומשמשות בעיקר ככלי להנעת העלילה. כשיש עלילה זה עובד. כשאין – פחות. מה גם שנדמה ש"תוכנית הבוקר" לא מעוניינת להתפתח מהנקודה שבה עזבנו אותה ולאפשר לדמויות שלה להפנים לקחים ולהשתנות, אלא מחזירה אותן לנקודת הפתיחה כדי להתחיל סיפור חדש. מעודדים מהעונה הראשונה הרשו לעצמם הכותבים לקחת צעד קדימה עם תפניות עלילה עוד יותר אבסורדיות, עוד החלטות לא קוהרנטיות לדמויות שעומדות מאחוריהן, ועוד סכסוכים אקראיים. ועדיין, העובדה ש"תוכנית הבוקר" הצליחה לקחת נושא כבד וכאוב כמו ניצול מיני ויחסי מרות ולרקוח ממנו עלילה ג'אנקית, נוצצת ומבדרת, הוא הישג בפני עצמו. אם נהניתם מהעונה הראשונה, מחכה לכם מסע דומה גם הפעם.
