הזמר והמלחין יהודה בדיחי, שחתום על שירים כמו "כינור דוד" ו"אגדת שלום שבזי", הלך לעולמו אמש (ב') בגיל 82. בדיחי, שמצבו הרפואי הידרדר בשבועיים האחרונים, נפטר כשהוא מוקף באשתו וילדיו. הלווייתו הלוויה תיערך היום ב-15:30, בבית העלמין ירקון בשער חסד.
בדיחי התפרסם בזכות השתתפותו בפסטיבל הזמר המזרחי בשנות ה-70, עיקר פועלו היה כמלחין ולאורך השנים שיתף פעולה עם זמרים בולטים, בהם בועז שרעבי, אבנר גדסי ונוספים. "הייתה לו סכרת והוא עבר שלושה צנתורים, היה לו רקע רפואי לא סימפטי", סיפרה אשתו אילנה ל-ynet. "הוא היה בבית חולים שבועיים והמצב הדרדר. אחר כך לקחנו אותו למוסד סיעודי וחשבנו שאולי הוא ישתקם, אבל שום דבר לא עזר. אתמול בערב, כשהיינו אני והילדים סביבו, הוא פקח את העיניים לשנייה - מה שהוא לא עשה כל התקופה הזאת - ירדה לו דמעה ואז הוא עצם אותן. מאוד קשה לנו, אין אנשים כאלה. הוא היה אדם כל כך טוב, לא פגע בזבוב, נעים הליכות ונעים דיבור. הוא היה אדם מיוחד בטוב הלב שלו ושמח בחלקו".
חברו הקרוב, המוזיקאי איתן מסורי, נפרד ממנו גם הוא: "אנחנו חברים יותר מ-50 שנה, אפילו שרתי בחתונה שלו כשהוא נכנס לחופה לפני יותר מ-40 שנה. היה לו את הפלאפל (פלאפל בדיחי, א"ח) בתל אביב ברחוב דיזינגוף. זה הסיפור של ההיסטוריה של תל אביב. אבל עם הגיל התחילו בעיות רפואיות, והוא הלך עם זה כמה שנים. הוא היה אחד המלחינים הכי טובים שהיו לנו, וגם אחד הצנועים - ובמקצוע שלנו צריך הרבה יחסי ציבור והוא לא עשה את זה. למרות שאין זמר שלא שר משיריו, בייחוד בתחילתו של הזמר הים תיכוני. אני זוכר שבתור בחור צעיר שמעתי את שיריו ברדיו, שהיו להיטים. הוא היה מדהים גם בשלישיות זמר - הוא פשוט היה צנוע, לא היה במדורי הרכילות ולא חיפש את זה, הוא רצה ליהנות ולנהל בהצלחה את הפלאפל הטעים, שאין אחד שלא אכל ממנו".
בדיחי נולד בתל אביב ב-1941 להורים מומצא תימני. הוא גדל והתחנך בעיר, והעיד כי בצעירותו המוזיקה התימנית הייתה נוכחת בביתו והוא הושפע ממנה, אך גם מהמוזיקה שהתנגנה ברדיו באותה תקופה, כמו גם ממוזיקה קלאסית ומלהיטים שהתנגנו בפטיפון. בגיל 16 החל לנגן בגיטרה, ובהמשך למד לנגן אצל יוסי פלטה.
באמצע שנות ה-60 הוא היה חבר בשני הרכבים - שלישיית פעמוני השחר (יחד עם שחר אהרון אנג'ל ואברהם סיאני) ושלישיית אווזי הבר שאיתה אף הקליט אלבום באמצע אותו עשור. לאחר מכן הוא ניסה לצאת לקריירת סולו והוציא תקליט בשם "בקצב המזרח".
מעבר לפועלו כזמר, בדיחי גם הלחין וכתב את המילים לחלק מהשירים, בין היתר הלחין את השיר "דניאלה", שבשלב מאוחר יותר נכתב לו מילים אחרות על ידי אורי ברזילי, תמלילן שבדיחי נהג לעבוד איתו רבות, והוא התפרסם בעיבוד בסגנון לטיני בביצועו של משה הלל תחת השם "מטדור".
בהמשך דרכו, בדיחי התמקד בעיקר הלחנה, ובעידודו של ברזילי הם כתבו מספר שירים לפסטיבל הזמר המזרחי, כשהמוכר שבהם הוא "אגדת שלום שבזי" שאותו ביצעה אז שרה בדישי ובהמשך גם זמרים נוספים. במסגרת ההקלטות לפסטיבלים הוא פגש את אביהו מדינה, ובהמשך השניים כתבו ביחד את "כינור דוד" ואת "שיר לאחותי".
גם שירים שהלחין שלא במסגרת הפסטיבל זכו להצלחה, בהם "אל תסתכל ידידי בקנקן", שבוצע לראשונה על ידי דליה עמיהוד, ובהמשך התפרסם בביצועו של טריפונס; ו"הרמטכ"ל התימני" שהתפרסם בביצועם של צמד העמרנים. במהלך הקריירה עבד עם זמרים מוכרים רבים, בהם בועז שרעבי ("הללויה"), אבנר גדסי ("נערה מספרד"), ישי לוי ולילית נגר.
פרט לקריירה המוזיקלית שלו, בדיחי גם ניהל דוכן פלאפל משפחתי מצליח בדיזינגוף, שאותו קיבל מאביו. הדוכן משך אליו בעשרות שנות פעילותו אנשים רבים, כולל אנשי תרבות גדולים כמו אריק איינשטיין ויוסי בנאי.
בדיחי הותיר אחריו את אשתו אילנה, שני ילדיהם ושני נכדיהם.
