בשיתוף פסטיבל החורף של היכל התרבות ת״א
כשעמרי גליקמן, סולן להקת "התקווה 6", הופיע בפני פצועי מלחמת "חרבות ברזל" בבתי חולים, הוא לא חשב שיהיה יום ובו הוא ינגן במחלקת הטיפול הנמרץ דווקא לקרוב משפחה. "פתאום זה פגש אותנו בבית שלנו, רגע מאד מפחיד", נזכר גליקמן. "האח הקטן של אשתי עמית, שגם לו קוראים עמרי, נפצע קשה בכניסה הראשונה לעזה. אחרי חודש שבו הופענו לחיילים בבתי חולים, פתאום מצאתי את עצמי לידו, כשהוא חבוש ופצוע, מנגן לו את 'לחזור הביתה'. הרגע הזה מקועקע אצלי בגוף. אני רואה אותו באור אחר מאז שזה קרה. הוא תמיד היה אחיה הקטן של אשתי, כיום הוא גיבור העל האהוב עלי. הוא יצא מסכנה והוא דואג לעצמו עכשיו. מאד מחזק לראות איך זה הסתיים".
"האח הקטן של אשתי, שגם לו קוראים עמרי, נפצע קשה בכניסה הראשונה לעזה. אחרי חודש שבו הופענו לחיילים בבתי חולים, פתאום מצאתי את עצמי לידו, כשהוא חבוש ופצוע, מנגן לו את 'לחזור הביתה'. הרגע הזה מקועקע אצלי בגוף"
עבור גליקמן, המוזיקה היא לא רק ייעוד אלא תפקיד, הדרך שלו לעזור לעם שלו להתמודד עם אחת השעות הקשות ביותר בתולדותיו. להקת התקווה 6, שחגגה בשנה שעברה 20 שנות פעילות, זכתה לא אחת לכינוי "הלהקה הכי ישראלית". הם ידועים בזכות שירים כמו "הכי ישראלי", "הכל עוד לפניי", "מה שיהיה יהיה", "המנון הלוחם" ו-״לחזור הביתה". בימים אלו עובדים על אלבום חדש בשם "ויהי אור", ויגיעו להופעה מיוחדת וראשונה בהיכל התרבות. הרגע המרגש הזה קורה לאחר שנה לא פשוטה, בה הם הגיעו לכל מקום בו קראו להם, ולכל מקום בו חיילים ביקשו מהם.
"הופענו בשטחי כינוס רגע לפני כניסה לעזה, ב-24 שעות של ריענון לחיילים, ראינו אותם ממש אחרי הקרב", נזכר גליקמן. "פגשנו המון חיילים במחלקות שיקום בבתי חולים. לצערי גם באזכרות ולוויות. היו הופעות של התרוממות רוח ומורל, והקצה השני, של פרידה של משפחה מהיקר להם מכל. היה קשה לא להישבר ברגעים האלו. ראינו מהרגע הראשון של תחילת המלחמה, שיש נחיצות גדולה לתרבות, לרוח ולשירים. והשתדלנו להגיע לכל מקום. שלוש ארבע תחנות ביום,עם הגברה, בלי הגברה, עם כלי נגינה או בלי. זו תקופה שאני אזכור כל החיים".
לאחרונה התבשרתם שהשיר "גיבורי על" הגיע לראש דירוג רשימת היצירות המושמעות ביותר בתחנות הרדיו הארציות והמקומיות. איך ההרגשה?
"זה נתון מרגש. השיר בא להצדיע לכל הגיבורים במערך המילואים המפואר שלנו. רצינו להגיע לכמה שיותר מהם והנתון הזה עזר לנו. המון אומרים לנו - 'תודה שאתם רואים אותנו'. ורבים מספרים שזה עוזר להם להסביר את הסיפור הזה לילדים שלהם. פתאום אבא מצטייר כגיבור על".
מה דעתך על הכינוי שהלהקה זכתה לו, "הלהקה הכי ישראלית"?
"זה מחמיא, מאז ומתמיד אנחנו מחוברים לישראליות ולאהבת הארץ. אני לא יודע אם אנחנו הכי ישראלים. עבורינו ״הדג נחש״ אותם אנחנו תמיד הערצנו, היו הרבה לפנינו - הכי ישראליים שיש.
מה אתם לוקחים איתכם מהתקופה הזאת?
פגשנו את עם ישראל במיטבו והתאהבנו בו מחדש. מספיקה הודעה אחת מחייל כדי לראות כמה טוב יש. מה שאני לוקח מהתקופה הזו, זה את האחדות, ראיית ואהבת האחר. הדרך היחידה שלנו להתקדם. וכמובן האחים והאחיות שלנו בבית. אנחנו חייבים להחזיר אותן ואותם הביתה. זו התקווה הכי גדולה שלנו".
"ההופעות שלנו - חצי טקס וחצי מסיבה"
ב-14 בפברואר, "התקווה 6" יגיעו לראשונה להיכל התרבות בתל אביב, במסגרת פסטיבל החורף השביעי. "השנה 'התמקצענו' בכל סוגי ההופעות - בשטח, פסטיבלים, בתי מלון, הכל מהכל, אבל זו תהיה הפעם הראשונה שלנו בהיכל התרבות", אומר בגאווה גליקמן. "הרבה מהשירים שלנו מתחברים לסיפור של המלחמה. 'המנון הלוחם' ו'לחזור הביתה'. אפילו 'בעולם שלה' שהפך בעיני רבים לשיר אהבה למולדת. בהופעות שלנו יש מצד אחד הצדעה ללוחמים ולנופלים ומצד שני גם אספקיזם ושמחה. משהו בקצוות האלו מספר את הסיפור של המלחמה הזו והמופע מאד מתכתב עם המציאות".
איך נראית הופעה של התקווה 6?
"זה הפף להיות חצי טקס, וחצי מסיבה. יש את החלק השמח והמרומם אבל אנחנו גם לא מתנתקים מהחיים שלנו. פוגשים הרבה חבר'ה שביקרנו במחלקות השיקום בבתי החולים. הם באים להופעה שלנו פתאום על שתי הרגליים , בלי הקביים, חזקים יותר. ואנחנו נפגשים ומרימים להם. אלו רגעים מעל המציאות".
איך מרגיש להגיע להיכל התרבות?
"הופענו המון בהיכלי תרבות קטנים של ערים בכל הארץ, במיוחד השנה. המופע הבשיל והתגבש למשהו מסוים שמאוד מתאים למופע אולמות והיכלי תרבות. מרגישים שזה הרגע הכי מתאים בשבילנו להגיע להיכל התרבות, אחרי כל מה שעברנו בשנה האחרונה. שנים שרצינו מאד להגיע לשם, אבל לא ידענו איך ולא הרגשנו מוכנים. עכשיו כמובן זה מתאים באופן טבעי".
אתה יכול לדמיין את עצמך מאז 7 באוקטובר ללא הלהקה?
"לא. זו ההוויה שלי, מי שאני. אני לא עמרי גליקמן אלא עמרי מהתקווה 6. כל מה שאני עושה מזוהה עם השירים וההרכב. את כל הביטחון העצמי שלי, ההתחזקות, התרפיה, אני עובר דרך המפגשים עם הלוחמים. אני כל כך עסוק שזה עוזר לי להתמודד עם הטראומה האישית שלי. יש לי תפקיד - לנחם ולחזק, לבכות ולהתאבל ביחד. זה מה שאני, זה כל כולי. גאה בלהקה שלי, מזה שכולם התגייסו מיד, וכולם רצו להיות חלק מהשליחות הזו. אבל אני רוצה שזה ייגמר. לא כי אני עייף, כי אני רוצה שיחזור האור. שנוכל לחזור לשגרה שפויה ונורמלית ולא עצובה ומתוחה כל כך".
"התקווה 6" מגיעה להיכל התרבות
בין מסע ההופעות המתמשך והאינטנסיבי של התקווה 6 בצל המלחמה מול הלוחמים בשטח, בבסיסי צה״ל ומוקדי ההתרעננות הלהקה מגיעה לראשונה להופעה מיוחדת בהיכל התרבות ת״א ב-14 בפברואר.
שישי צהריים קלאסי, מסוג ההופעות שהלהקה מקפידה לעשות מזה שנים בשביל לאפשר לכל הדורות להגיע. הפעם, על הבמה המרגשת של היכל התרבות. הזדמנות לנגן חומרים נוספים משלל האלבומים, טעימות מהעתיד וכמובן הלהיטים הגדולים.
בשיתוף פסטיבל החורף של היכל התרבות ת״א