"הרובוטריקים", סדרת האנימציה הטלוויזיונית המצליחה משנות ה-80 הייתה לא יותר ממכשיר שיווקי למכירת הצעצועים של חברת "הסברו", ובכל זאת ניתן היה לזהות בפרקיה סוג של עלילה. לעומת זאת, חמשת העיבודים של הרובוטריקים לסרטי לייב אקשן בבימויו של מייקל ביי (2007-2017) הובילו לכמה משעות הצפייה המייסרות בחיי. הם בזו לכל קוהרנטיות שעשויה לעורר עניין או הזדהות, העדיפו להחריש אוזניים עם קולות הפיצוצים והמתכות המתחככות, לערוך שוטים לעיסת מג'מיקס, ולתבל בבדיחות וולגאריות וגזעניות. הפרק השלישי והרביעי היו שיאה של הסדרה והרוויחו מעל 1.1 מיליארד דולר. בסרט החמישי הסכום נחתך ב-45% - והדבר סימן את סוף עידן הרובוטריקים של ביי.
בשבע השנים שחלפו היו שני ניסיונות לעורר לחיים את הזיכיון. "באמבלבי" (2018) של טראוויס נייט, במאי עם רקע משמעותי באנימציית סטופ מושן, שידע איך לבנות "סיפור קטן" (ב-135 מיליון דולר) עם מידה של רגש אנושי. הכנסות של 470 מיליון כיסו את הוצאות ההפקה ועוד קצת, אבל לא דגדגו את שיאי ההצלחה של ביי – ולכן לא היה לכך המשך. "רובוטריקים: עליית החיות" (2023) היה ניסיון של סטיבן קאפל ג'וניור לחזור לקנה המידה הבומבסטי של ביי, אבל גם נוכחותם של ה"מקסימלים" (רובוטים שהופכים לחיות ענק) לא מנעה מהסרט אכזבה קופתית. כנראה שנדרש כיוון חדש.
"רובוטריקים: ההתחלה" (Transformers One) מוותר על הסגנון ההיברידי של "לייב אקשן" ומתמקד רק באנימציית מחשב. אין זה פיצ'ר האנימציה הראשון של הזיכיון, אך בשונה מ"רובוטריקים: הסרט" (1986) ששווק היישר לשוק הביתי, הסרט החדש יועד להפצה רחבה בבתי הקולנוע. בהתאם לכך הושקעו בו משאבים כספיים ויצירתיים ניכרים שהפכו אותו לעיבוד המוצלח ביותר לזיכיון: עם דמויות, עלילה ואקשן אינטנסיבי שפרטיו מובחנים. כל אלו היו אמורים לשמח את המעריצים המושבעים.
הסרט אמור להיות פרק ראשון בטרילוגית פריקוול שתציג את הרובוטריקים טרם הגעתם לכדור הארץ. הבימאי הוא ג'וש קולי, ששימש בפיקסאר כאחד התסריטאים של "הקול בראש" וכבימאי של "צעצוע של סיפור 4". לשלושת התסריטאים יש רקע בסרטי גיבורי-העל של מארוול: אריק פירסון היה בצוות של "תור: ראגנארוק" והצמד אנדרו ברר וגבריאל פרארי עבד על "אנטמן והצרעה". גם במדבבים אפשר למצוא את ת'ור (כריס המסוורת'), האלמנה השחורה (סקרלט ג'והנסון) ואת פאוסטוס מ"הנצחיים" (בריאן טיירי הנרי). אין פלא ש"ההתחלה" הוא "סיפור מקור" שמזכיר סרטי גיבורי-על. עלילתו עוסקת בדרך אל השגת הכוחות של הרובוטריקים, והיא מבססת את תחילת התפתחות הקונפליקט בין הרובוטריקים והשקרניקים.
העלילה מתרחשת על סייברטרון, כוכב המוצא של הטרנספורמרים. בדקות הראשונות והדחוסות מועבר המידע אודות המיתוס המכונן. האל "פרימוס", הפך את גופו לכוכב סייברטרון, והוליד את הטרנספורמרים הראשונים ה"פריימים" – הרובוטים העוצמתיים המשמשים כמנהיגים והמגוננים על הדורות הבאים. הם משתמשים במכשיר שפרימוס העניק להם ונקרא "המטריקס של המנהיגות". המכשיר משמש להפצת האנרג'ון, האנרגיה הזורמת ומאפשרת חיים על סייברטרון. אבל המטריקס נעלם, ו"הפריימים" חוסלו על ידי גזע החייזרי שנקרא קווינטנסונים. במקום האנרג'ון החיים על סייברטרון מתקיימים כעת באמצעות כרייה מסוכנת של אנרגיה ממעמקי הכוכב.
שני גיבורי הסרט הם אוריון פקס (המסוורת') וחברו הטוב D-16 (טיירי הנרי) שניהם כורים נמוכי דרג במכרות. אך לאוריון פקס יש גם סקרנות, רוח מרדנית וניצוצות של הגדולה המנהיגותית שתהיה מהותית בעתידו. מי שמכיר את הסדרה והסרטים ידע מיד מה צופנת הדרך לשני החברים, ומה עתידה של חברות הנפש ביניהם. זו לא דרמה שייקספירית, אבל התהליך הזה מבוצע באופן מספק מבחינה דרמטית.
לשני הגיבורים, ולחבריהם הכורים, יש חלל בחזה, היכן שלשאר היצורים על הכוכב יש בורג גדול. הבורג הוא שמאפשר את פעולת הטרנספורמציה לכלים נעים או מעופפים. העובדים בתחתית הסולם החברתי מסומנים לשלילה על ידי אי-היכולת שלהם להשתתף בפעילויות היוקרתיות של אלו שיכולים לשנות את צורתם. סיפור קלאסי על חברים ממעמד נמוך, שימצאו עצמם כמי שגורל בני מינם מוטל על כתפיהם. אלו שעתידים להשיג את מה שישנה אותם ויעניק להם עוצמה, ובה בעת יקרע לגזרים את חברותם.
ישנם כאן מרכיבים של דיסטופיה וקונספירציה – מה מסתתר מאחורי המיתוסים שעליהם גדלו הגיבורים. מי מתמרן ומי ומנצל אותם. ישנו האלמנט המשומש של "האחד" – עלייתו של מנהיג חדש שיזכה לכוחות אדירים, וישנו אלמנט הפריקוול של המפלצת - שלבי ההשחתה המובילים ליצירתו של הרוע המוחלט. בהתחשב בזהות התסריטאים לא מפתיע שכל אלמנט מהדהד דברים שכבר ראינו פעמים רבות: אפוסים תנ"כים משנות ה-50, "ספרטקוס" של סטנלי קובריק, סרטי גיבורי-על, "חולית" של פרנק הרברט/דניס וילנב, טרילוגיית הפריקוול של "מלחמת הכוכבים", "עלייתו של כוכב הקופים". לא מקורי במיוחד אבל האלמנטים האלו משולבים היטב בעלילה, ומעוגנים באנימציה מרשימה. נקודה נוספת לזכות הסרט היא שיש בו לא מעט הומור שעובד גם בלי להידרש ל"אשכים רובוטים מטלטלים" או "רובוט שמשתין שמן על אדם" נוסח סרטי מייקל ביי.
"רובוטריקים: ההתחלה" אמור להיות חלק ראשון בטרילוגיה עם פוטנציאל לסרטי המשך שיבדרו את הצופים בלי לבזות אותם. לא דבר טריוויאלי בהתחשב בהיסטוריה של הזיכיון. באופן אישי אוכל לחיות בעולם נטול סרטי רובוטריקים, אבל אם כבר נידונו לסרטים שמוכרים צעצועים עדיף שהם יהיו כאלו. לכן קצת מצער לגלות שחרף המאמצים והתוצאה המוצלחת הקהל לא ממש נהר לצפות בו. בגמר השבוע החמישי להקרנות שלו ברחבי העולם הוא הרוויח פחות מ-120 מיליון דולר, והחל מאמצע השבוע שעבר כבר ניתן לצפות בו בארצות הברית בוי.או.די. קשה להאמין שהסרט יתקרב לרווחיות ולכן אין סיכוי לסרטי המשך. נתראה בניסיון הבא לחקות את סרטי הרובוטריקים של מייקל ביי.