כל מי ששלח אי פעם יד לשקית של צ'יפס או פיצוחים מכיר את התחושה: אתה יודע שזה ג'אנק ועדיין אתה לא מסוגל להפסיק לצרוך את זה, במיוחד כשמדובר באוקסימורון המוצלח - ג'אנק איכותי ומושקע. במסגרת מסע ההתפשטות חוצה הגבולות שלה, נטפליקס לא מדלגת גם על הטריטוריה הזאת, ולראייה "חמש חואנות", הטלנובלה המקסיקנית שכבר השתחלה לעשר הנצפות בארץ ובעולם.
אל "חמש חואנות" יש להגיע כשאתם מצוידים במנגנוני השהיית-היגיון מפותחים למדי, כיאה לז'אנר, אבל אתם יודעים איך זה עובד - אתם מתוגמלים ביחס ישר לפיתולי העלילה ולצירופי המקרים הביזאריים שאתם מוכנים לספוג. הפעם אלו חמש נשים (צעירות, יפהפיות וחושניות כמובן) שמוצאות את עצמן ערב אחד באותו מלון בקנקון, שם הן מגלות קווי דמיון מסתוריים בין כולן: השם הראשון שלהן הוא חואנה, לכולן אב לא ידוע ולכולן - זה הזמן לחמם את המנגנון - כתם לידה בצורת דג על אחד הישבנים (סיבה מצוינת, אין צורך לומר, לחשוף לחיי-ישבן בשלל הזדמנויות). אחרי בדיקת DNA זריזה שמאמתת את מה שכבר חשדתם ממילא, הן יוצאות לחיפוש אחר הקשר המשפחתי ביניהן. המסע הזה כולל הכל - החל מחברות נשית מעצימה, דרך נקמה, חשיפת שחיתויות ומאבק באלימות גברית, וכלה בגילוי עצמי והתפתחות אישית. הבופה פתוח, רק לבחור.
"חמש חואנות" לא נוצרה יש מאין, היא סוג של ריבוט לסדרה קולומביאנית ששודרה בשנות ה-90 ושזכתה לחידוש מקסיקני כטלנובלה ב-2004. עכשיו היא עודכנה ושויפה כדי להתאים לימינו, אבל היא עדיין טלנובלה והיא מחויבת באדיקות לז'אנר, על כל קלישאותיו וחוקיו. למעשה היא חודשה על ידי חימנה רומרו, בתו של יוצר הסדרה המקורית, ולמזלה "חמש חואנות", המתפרשת על פני 18 פרקים, הצליחה לשמור על חוק אחד חשוב: דע את מקומך.
יש משהו מאוד מרענן וקל לחיבוב בסדרות שמכירות את ה-DNA של עצמן - תרתי משמע - ולא מתיימרות להיות משהו אחר, אלא משקיעות את שני הסנט שלהן בסיפוק הלקוח בגאווה ובעליזות. "חמש חואנות" בהחלט שייכת למשפחה הזאת - היא שומרת על קלילות לצד השקעה בפיתולי עלילה, שועטת כל הזמן קדימה (לא מעט בזכות קאסט השחקניות המוצלח) ומגוחכת בדיוק במידה שהיא אמורה להיות כדי להצדיק את עצמה כטראש פוטוגני.
התוצאה היא טלנובלת מתח סקסית עם גוון של העצמה נשית - כי זה עדיין עולם גברי - בייחוד למי שאוהב את הג'אנק שלו בספרדית מתגלגלת, עניין שהולך ונעשה שגור יותר עם כניסת נטפליקס לחיינו. עם עריכה קצבית שמשרתת את הסיפור אבל לא מבלבלת יותר מדי את הצופה נוכח ריבוי הדמויות, "חמש חואנות" הוא אסקפיזם ג'וסי ובמובן מסוים אפילו אופטימי, למרות הצדדים האפלים שלו. תחשבו על זה כעל להקת בנות שהפכו לגיבורות על, ועכשיו יש להן מטרה קדושה שתובעת מהן גם חשיפת בשר (לזכות היוצרים ייאמר שגם הגברים חושפים לא מעט) - ותודו, הייתם צופים בזה.