רביב כנר חשב שהוא די מוכן למלחמה הבאה שתתרגש עליו, אבל 7 באוקטובר בכל זאת הצליח לחדש גם לנפשו שצולקה מגיל 18. בריאיון ל"7 לילות" שיתפרסם מחר (ו'), הוא מספר על הפחד החדש בעקבות המצב. "גיליתי דברים על עצמי תוך כדי הלחימה הפעם - למשל שיש לי פחד מהחושך. בפעילויות בחרמון מזג האוויר בדרך כלל סגרירי, וזה אומר עננים כבדים כשאתה למעלה בהר. באחד הרגעים פתאום הרגשתי שאני מפחד מהחושך".
זה לא קרה לפני?
"זה כן משהו שהיה צץ פה ושם, די בקטנה, אבל זה התפתח במלחמה הזו לממדים אחרים - עד כדי קלסטרופוביה. גיליתי את זה באחד מהמארבים במלחמה, במשימה הראשונה שקיבלנו. זו הייתה פעילות של 48 שעות - אין טלפונים כמובן - הכול מבצעי. אני ממש קיוויתי שלא יגיע החושך. כשהוא הגיע, תקפה אותי חרדה".
איך זה בא לידי ביטוי?
"שים אותי עכשיו בחדר סגור למשך עשר דקות בחושך, ואותך באותו חדר - אתה כנראה תשרוד. אני אשתגע".
אז אתה ישן רק עם אור?
"חייב שיהיה משהו שמאיר אפילו בקטנה. כן, בת זוגי מיה כבר רגילה".
כנר, שהוציא את אלבומו החדש "עכשיו טוב", מספר גם על ההתמודדות עם אובדן החברים במלחמה אחרי שהגיע למילואים בצפון. "התחיילנו בזריזות, נשקים ועניינים. הייתה שיחה של כל היחידה לפני המשימות עם סגן המפקד, כי מפקד היחידה בדיוק היה בדרך חזרה מחו"ל. הסגן פתח את השיחה ואמר: 'הרבה חיילי גולני נהרגו היום'. הוא גם נקב במספר שלא אציין. איך שהוא סיפר שנהרגו מגולני קיבלתי את זה לא טוב, אבל לא הייתה ברירה אלא להתעשת מהר מאוד כי יצאנו למשימות".
אתה יכול להיחשב מקור אמין. תגיד, מה לעזאזל קורה בצפון?
"זה לא יהיה נעים אבל אתה חייב לסיים את זה עד הסוף. להראות להם שבעל הבית השתגע, ושלא משחקים איתנו יותר. אחרי שהחטופים חוזרים, מבחינתי עזוב למחוק את עזה. כל מי שמתקרב 500 מטר מהגדר, שיגיד 'ביי'. לירות במי שמתקרב".
אין בלתי מעורבים בעזה?
"אין, לא מאמין בזה יותר. בסוף מעורבים בדבר הזה, וכולם מבחינתי טרוריסטים שם".
שלא יקראו לך להאג.
"שיקראו, אני מת שיקראו להאג".
כנר נאלץ להתמודד השנה גם עם שמועות על עזיבת הארץ, מה שכמעט גרם לו להישבר. "הייתי בתקופה מאוד מורכבת, והידיעה הזו פורסמה ב-16 בינואר בערב שבו נכנסתי לעזה. כמה שעות לפני, הכתב מתקשר אליי ואומר לי: 'מה קורה רביב? עזבת את כל הצוות שלך?'. אמרתי שהסתיימו חוזים עם כל החברות ושאני כרגע במילואים, יש מלחמה, ובכלל במה אנחנו מתעסקים? אחרי שעתיים-שלוש כבר הייתי בתוך עזה".
ואז אתה מגלה שאתה עוזב את הארץ.
"הייתי מאוד כעוס ועצבני, בדיכאון רק מעצם הכותרת שאני יורד מהארץ. משם באמת הגיע משבר, כי זה מאוד מאוד פגע בי".
